בוועדת התקשורת של הכנסת מתנהלים כבר חודשים דיונים על חוק שאינו רלוונטי למציאות של היום. ובוודאי לא לזו של מחר. עשרות אנשים - חברי כנסת, יועצים משפטיים, נציגי משרדי ממשלה, רגולטורים, גופי שידור, יוצרים ואנשי תעשייה - מבלים את זמנם בדיונים אינסופיים על הצעת חוק תקשורת בת יותר מ-200 עמודים. כל סעיף הופך לזירת קרב, כל מילה גוררת ויכוח, והדיונים מתנהלים בתוך אווירה של חשדות, האשמות ומאבקי כוח.
גורמי המקצוע עצמם אומרים בקול רם - החוק לא מבושל. יש חורים, פרקים שלא נסגרו, חלקים שלמים עדיין במחלוקת. למיטב הבנתי, עד כה לא נסגר נוסח סופי של אף סעיף שנדון. אבל גם אם כל החורים היו נסגרים, כל הסעיפים היו מוסכמים וכל המריבות היו נעלמות - הדיונים האלה עדיין היו בזבוז זמן אדיר, פשוט משום שהחוק לא מתייחס לנושא שמשנה את עולם התקשורת, הבינה המלאכותית.
חברת הכנסת שלי מירון הייתה היחידה שאמרה "המלך הוא עירום" ושאלה איך ייתכן שחוק תקשורת מקיף, שאמור להסדיר את השוק לשנים קדימה, אינו מתייחס כלל לבינה מלאכותית? והתשובה פשוטה - לא התעסקו בזה. החוק הזה נכתב ברובו לפני מספר שנים, על בסיס עבודת אנשי השר לשעבר יועז הנדל ובהמשך להמלצות ועדת פולקמן. אז, הבינה המלאכותית עוד לא הייתה בכיס של כל אדם, בתוך הטלפון שלו. כמה אנשים השתמשו לפני שלוש שנים ב-ChatGPT או בכלי דומה?
מאז עברו כמה שנים ובעולם הטכנולוגיה, זה נצח. שיעור החדירה של כלי GenAI הוא חסר תקדים. בארה"ב, למשל, כ-61% מהמבוגרים השתמשו במודל AI בחצי השנה האחרונה. הבינה המלאכותית כבר משנה תעשיות שלמות, ועולם התקשורת נמצא בלב המהפכה.
ב-2026 נכנס לתוקף במדינת ניו-יורק חוק המחייב גילוי כאשר פרסומת כוללת דמויות שנוצרו ב-AI, כדי למנוע הטעיה צרכנית. איגוד הפרסום הדיגיטלי בארה"ב מקדם חקיקה להגנה על מו"לים, בטענה כי חברות AI משתמשות בתוכן חדשותי כדי לייצר תשובות וסיכומים - דבר שמערער על המודלים הכלכליים שלהם. במקביל, כבר שודרו פרסומות שלמות שנוצרו כמעט כולן באמצעות AI.
מחקר מ-2025 מצא כי כתשעה אחוזים מהכתבות בעיתונות האמריקאית כבר כוללות תוכן שנוצר ב-AI, וברוב המקרים הדבר כלל אינו נחשף לקוראים (אגב, גם בטור זה נעזרתי ב-AI כדי לאסוף חומרים). מדובר באיום ישיר על המודל הכלכלי של העיתונות. מערכות AI כבר משמשות ליצירת כתבות אוטומטיות, לתרגום, לדיבוב ולעריכת חומרי וידאו, ומאפשרות ייצור תוכן בקנה מידה עצום ובעלות נמוכה בהרבה.
אמזון הודיעה כי תשלב מערכות בינה מלאכותית בתהליך הפקת סרטים וסדרות, ואף הקימה יחידת AI בתוך אולפני MGM, כדי לפתח כלים אוטומטיים לעריכה ואפקטים. זה לא ניסוי אקדמי - זו החלטה של אחת מחברות התוכן הגדולות בעולם לשנות את מודל ההפקה שלה. במקביל, החברה ביצעה גלי פיטורים רחבים, כולל בתחומי המדיה והטכנולוגיה, כחלק מהמעבר לטכנולוגיות מבוססות AI. כלומר, הבינה המלאכותית כבר משנה בפועל את שוק העבודה בתעשיית התוכן.
כלי תקשורת מסורתיים נכנסים לטלטלה גם הם. בשבוע שעבר הודיע ה-Washington Post על פיטורי שליש מעובדי העיתון, על רקע שינוי המודל הכלכלי והמעבר לצריכת תוכן אחרת. נטפליקס כבר שילבה AI בתוכן המשודר. בסדרת המדע-בדיוני "The Eternaut" נוצרה סצנה מרכזית באמצעות בינה מלאכותית, במהירות גבוהה ובעלות נמוכה בהרבה מהפקה רגילה.
ואפילו כאן אצלנו, אודי כגן המוכשר, מייצר דברים מדהימים לגמרי לבד ב-AI, תהליך שבעבר היה דורש צוות שלם. הנה רשימת הקרדיטים שלו: כתיבה: אודי כגן ודנה פוליג, קולות, עיצוב, עריכה: אודי כגן. כלים: chatgpt, Heygen, Photoshop, Flux, runway, minimax, Suno, ElevenLabs, Davinci Resolve.
הבינה המלאכותית כבר משפיעה על כל תחומי התקשורת - מהחדשות והפרסום, דרך הפקות מקור ודיבוב, ועד תסריטאות, עריכה והמודלים הכלכליים של גופי השידור. ובכל זאת, חוק התקשורת החדש לא מתייחס לכך בכלל. החוק היה אולי רלוונטי לתקשורת של לפני שלוש שנים. הוא בוודאי אינו רלוונטי לתקשורת של עוד שנתיים-שלוש.
במצב כזה, כל הדיונים האינסופיים, כל המריבות וכל ההתנגחויות - הם לא יותר מבזבוז אנרגיה.
חוק תקשורת שמתעלם מהבינה המלאכותית הוא חוק של אתמול. ולכן במקום להתווכח על מאות סעיפים, כדאי לעשות את הדבר המתבקש ולעצור, לחזור לשולחן השרטוט, ולכתוב חוק שרלוונטי לעולם שבו הוא אמור לפעול.
הכותב משמש כיו"ר איגוד המפיקים בישראל