המכון הישראלי לדמוקרטיה יפצה חרדי לאחר שפרסם את תמונתו לבוש במדי צה"ל. המכון פרסום בחשבון הטוויטר (רשת X) שלו תמונה של התובע, המשתייך לעדה החרדית, כשהוא לבוש במדי צה"ל וברקע הכיתוב "מתגייסים לשיוויון". הצילום נלקח מאתר האינטרנט unsplash.com. המכון יפצה את התובע ב-20,000 שקל וכן הוצאות של 500 שקל.
התביעה התקבלה בחלקה. לאחר שביהמ"ש דחה את טענת המכון כי בפרסום תמונת התובע באתר unsplash, שבתנאי השימוש שלו נקבע כי השימוש בצילום חופשי, יש משום הסכמה מפורשת או נגזרת לשימוש בצילום זה על ידי כל המעוניין בכך. המכון לא הציג את תנאי השימוש של האתר או ראשית ראיה כי ניתן להשתמש בתמונת התובע כפי שהוצגה באתר. יצוין כי לפי חוק זכויות יוצרים, העובדה שתמונה כבר פורסמה באתר אחד אינה מקנה רשות גורפת לפרסמה באתרים נוספים.
סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות עוסק ב"פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". נקבע כי יש לבחון את התצלום לא במנותק מהקשר הפרסום, אלא בשילוב עם הנסיבות והמלל הנלווה אליו. לפי הפסיקה, שפורסמה בפורטל המשפטי לאינטרנט, סייבר וטכנולוגיית - עדות התובע לכך שפרסום התמונה גרם להשפלתו וביזויו בקרב אנשי קהילתו היתה אמינה וכנה.
המכון לא נקט באמצעים להקטנת הסיכון לפגיעה שעלולה להיגרם לתובע כתוצאה מפרסום תמונתו כאדם חרדי לבוש במדי צה"ל, וזאת בהתייחס לקהילה אליה הוא משתייך. בנקל היה המכון יכול להימנע מפגיעה בפרטיותו של התובע, בכך שיכול היה לטשטש את פניו כך שזיהויו לא היה מתאפשר. פרסום התמונה פגע בפרטיות התובע לפי סעיף 2(4) לחוק.
עוד לפי החלטת ביהמ"ש, עיסוק המכון בגיוס חרדים יש בו כדי לקדם שיח ציבורי בנושאים שעל סדר היום הלאומי. לעיסוק בנושא יש אף השלכה על הפוליטיקה ועל הכלכלה הישראלית. קביעת עמדה של המכון יכול ויהיה בה אף לקדמו כנותן שירות ייעוץ בסוגיה. מתן ייעוץ כגון זה על ידי המכון יש בו כדי להוות יווח מבחינת המכון. בנוסף, "הרווח" שניסה המכון להשיג באמצעות הפרסום הוא קידום אחת ממטרותיו או קידום הקמפיין של המכון והיא חתירה לשיוויון בנטל השירות הצבאי וכן לקדם את גיוסם של חברי הקהילה החרדית לשירות הצבאי.