נאור נרקיס יחלק חמץ בשכונות דתיות? הפייק שהולך להסעיר את מערכת הבחירות

כשהתעורר נאור נרקיס בוקר אחד מחלומות טרופים, הוא גילה שנהפך לאויב המגזר החרדי. שוב. הפעם, מה שהדליק את הציבור המאמין הייתה הודעת וואטסאפ שהפכה לוויראלית, לפיה נרקיס מתכוון לחלק חמץ בשכונות דתיות בירושלים בחג הפסח. פרובוקציה קיצונית, ללא ספק, אלא שהבעיה האמיתית בסיפור הזה היא שמדובר בפייק מוחלט.

הסיפור התחיל ככל הנראה כשאדם שהתחזה לנאור נרקיס פנה למספר עיתונאים במטרה להפיץ את הסיפור הדמיוני. רובם ככולם התעלמו מההודעה, שנכתבה עם שגיאות דקדוק בסיסיות ובוטות. מי שכן בחר להגיב למתחזה היה יוסי ריינר, לשעבר עיתונאי באתר החדשות החרדי "בחדרי חרדים", וכיום הדובר של חבר הכנסת צבי סוכות. ריינר פרסם ברשתות החברתיות שלו כי "נאור נרקיס הודיע כי יחלק חמץ בעיצומו של חג הפסח בשכונת נווה יעקב בירושלים".

באופן משעשע, המתחזה הוסיף בהתכתבות את מספר הטלפון האמיתי של נאור נרקיס. לא צריך להיות שרלוק הולמס כדי לשים לב שמספר הטלפון שממנו נשלחה ההודעה אינו זהה למספר הטלפון שנכתב בה. לו היה פונה ריינר למספר האמיתי, היה מגלה שמדובר בפייק - אך במקום זאת, הוא המשיך להתכתב עם המתחזה ממספר אחר.

נרקיס פרסם בעצמו את האירוע ברשתות החברתיות שלו וציין כי פנה אל ריינר בבקשה להסיר את הפרסום השקרי, אך זה התעכב. "מה שקורה לי ברגעים אלו הוא קדימון לתקופת הבחירות הכלליות", כתב נרקיס. "גם כשהודעתי לדובר של צבי סוכות שמדובר בפייק, הוא סירב למחוק את זה באופן מיידי. טען שהוא 'לא מבין' מה קורה. גם אחרי ששוחחנו בטלפון, הוא לא מחק מיד. מתעכב. כל שנייה כזו? כל דקה כזו? עוד עשרות אנשים שמצלמים מסך, עוד עשרות קבוצות וואטסאפ שמקבלות את זה".

לבסוף, ריינר פרסם הבהרה לפיה שוחח עם נרקיס והוא "נוטה להאמין" שאכן מדובר במקרה של התחזות. ריינר לא התנצל על הפרסום, ובוודאי שלא על הנזק שגרם לנרקיס - שמתמודד בימים אלה בפריימריז במפלגת הדמוקרטים, הסדין האדום של הציונות הדתית, מפלגתו של ריינר.

אלא שריינר אינו היחיד שנפל בפח. גם טוביה יגלניק, לשעבר כתב בערוץ 14 וכיום כתב משטרה ומשפט בגלי צה"ל, הדהד את הסיפור ברשתות תחת הכותרת "בדרך למהומת ענק? נאור נרקיס מתכנן חלוקת חמץ טרי בפסח ברחבי שכונות חרדיות". להבדיל מריינר, נראה שיגלניק הסתמך על הודעה ששלח אותו מתחזה במספר קבוצות טלגרם ירושלמיות מרובות משתתפים, שבהן הזמין את הנוכחים "להפסיק ללחוש ולהתחיל לדבר על חופש". בין השאר הזמין המתחזה את מאות חברי קבוצת שכונת רמות בירושלים ל"ליל סדר מעורב, ליברלי וחופשי - בלי מחיצות, בלי אפליה ובלי פחד". הפעם, להבדיל מההודעה העילגת שנשלחה לריינר, ניכר שהמתחזה השקיע והשתמש בכלי בינה מלאכותית שניסח לו הודעה מתוחכמת בסגנון של נאור נרקיס האמיתי.

גם במקרה הזה, הפייק התברר במהרה. יגלניק הוציא הבוקר ציוץ שבו הוא מציין בצורה חד משמעית כי "מתחזה לנאור נרקיס הוציא בשמו הודעות שקריות על כוונתו לחלק חמץ בפסח". בהמשך הציוץ הוא לקח אחריות והודה שהוא "נפל" בפייק, אך כמו ריינר, גם אצלו אי אפשר היה למצוא התנצלות.

פניה לבכיר בגלי צה"ל הולידה תגובה צפויה, לפיה הסיפור לא פורסם בפלטפורמות של התחנה ולכן אין סיבה להגיב לסיפור. כך היה תמיד. כלי תקשורת לא מעוניינים לקחת אחריות על מה שעיתונאים מפרסמים ברשתות החברתיות שלהם - אלא אם מדובר בסקופ גדול, ואז הם ישמחו לריב על קרדיט. אלא שהתקופה הנוכחית מצריכה דיון מחודש בשאלה על אחריות ואתיקה עיתונאית. האם כלי תקשורת יכול לרחוץ בניקיון כפיו כשכתב שלו מפיץ שקרים בחשבונותיו הפומביים? הרי ברור שכאשר הודעה מופצת עם הטייטל של גלי צה"ל, האמינות של התחנה מהווה משקל.

לכך צריך להוסיף את הדרך שבה צורכים חדשות בימינו, במיוחד במגזר החרדי. בניגוד לציבור הכללי, במגזר כמעט ואין נוכחות לפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק. הוואקום הזה הפך את קבוצות הוואטסאפ למעצמות תקשורת של ממש, המשמשות לא רק כצינור מידע מרכזי אלא גם כאפיק פרסום רווחי וחזק מאוד. אותם ערוצי חדשות "עצמאיים" זוכים לחשיפה של מאות אלפי קוראים (גם במגזר הכללי), אך הם אינם מחויבים לסטנדרטים עיתונאיים וחיים בעיקר מדיווחים מהירים ולא מאומתים. כדי לשוות לעצמם נופך של רצינות, הם נסמכים לא פעם על פרסומים של עיתונאים ממוסדים. כך בדיוק קרה במקרה הנוכחי: קבוצות וערוצי וואטסאפ פופולריים מיהרו להדהד את ההודעה של יגלניק, והפיצו אותה הלאה עם קרדיט "טוביה יגלניק, גל"צ". עבור הקורא הממוצע באותן קבוצות, המותג של גלי צה"ל מעניק חותמת כשרות מוחלטת לפייק ניוז - למרות שהסיפור מעולם לא שודר בתחנה עצמה.

האירוע הזה מציף בעיה רחבה בהרבה: האסימטריה המוחלטת של הפייק ניוז. תיאורטית, כל פרחח יכול לפתוח ברגע זה חשבון פיקטיבי, לקרוא לעצמו "דני קושמרו", ולפרסם שקרים מוחלטים. האם חדשות 12 יצטרכו להוציא הכחשה על כל ציוץ כזה? האם מושא הפייק ניוז חייב להגיב לכל שמועה זדונית שמופצת עליו ברשת? הגבולות מיטשטשים, האחריות נופלת בין הכיסאות, והציבור נשאר מבולבל.

זו לא הפעם הראשונה, ובוודאי לא האחרונה, שנראה ניסיונות לפגוע באנשי ציבור באמצעות פייקים. רק לפני שבועיים הייתה זו פרופ' פניה עוז-זלצברגר, בתו של הסופר המנוח עמוס עוז, שגילתה במפתיע שהיא "מרגלת עבור חיזבאללה". גוף המחקר של "פייק ריפורטר" בדק ומצא כי מאות אלפי ישראלים נחשפו לשמועה הזדונית הזאת, שהתגלגלה מתוך פוסט של גדי טאוב שבו האשים אותה בצדקנות בפולמוס סביב סגירת התיק נגד כוח 100. מפה לשם, איכשהו אנשים הפכו אותה לסוכנת של ארגון טרור - ואף הגדילו וטענו שהיא נעצרה על ידי המשטרה והושמה במעצר.

לכך מתווסף הטבע האכזרי של הפייק ניוז עצמו. סיפור "סקסי" ומעורר אמוציות כמו פרובוקציה מכוונת נגד חרדים, גורר באופן טבעי הררי יחס, זעם ותגובות ברשתות החברתיות. מנגד, "הבהרה" יבשה על כך שהפרסום הקודם היה שקרי לעולם לא תייצר את אותם גלי הדף ויראליים. בתוך הוואקום הזה, חובה לשבח מיזמים אזרחיים כמו "פייק ריפורטר" שהוזכר קודם, וכן ארגונים כמו "בודקים", שמבצעים עבודת קודש בהכחשת פייקים בצורה נגישה, ברורה ולעתים קרובות גם ויראלית בעצמה. עם זאת, היוזמות המבורכות הללו לא מורידות גרם אחד של אחריות מכלי התקשורת הממוסדים, שחייבים לגבש דרך אקטיבית למנוע הפצת פייקים דרך הכתבים שלהם.

מדובר בתזכורת לכמה קל להפיץ שמועות זדוניות בעידן הזה - וכל זה אפילו בלי שימוש בבינה מלאכותית. דמיינו את אותה הודעה של נאור נרקיס נעשית באמצעות טכנולוגיית "דיפ פייק" שבה ניתן ליצור סרטון שבו נרקיס קורא להגיע עם פיתות לבני ברק במהלך החג - כשכל זה נעשה בקולו ועם דמותו החיצונית. הטכנולוגיה, לצערנו, קיימת. התגובה עלולה להיות הרסנית. וזה אפילו לא קצה הקרחון של מה שאנחנו עשויים לראות בתקופת הבחירות הקרובה.

הדבר הנכון לעשות הוא לדרוש מהצרכנים לגלות קצת יותר ערנות ואחריות אישית, ולא להאמין לכל דבר שקוראים ברשתות החברתיות. מצד שני, זה מעט צדקני. אם עיתונאים מקצועיים במערכות החדשות הגדולות ביותר נופלים בפייקים ברורים כל כך, איך אפשר לבוא בטענות לאמא שלי, שבישרה לי השבוע על מותו בטרם עת של השף גורדון רמזי רק כי אחד מעמודי הפייסבוק האהובים עליה פרסם את זה?

פאשלות קורות גם לגדולים ביותר - וכשניר דבורי שידר בחדשות 12 קטע ממשחק מחשב כתיעוד של תקיפה באיראן, זה היה מביך לצפייה דווקא בגלל שאנחנו מצפים מערוץ החדשות המשפיע בישראל לסטנדרט הגבוה ביותר. לזכותו של דבורי ייאמר שמיהר להתנצל ללא כחל ושרק. אבל זה בדיוק ההבדל בינם לבין ערוץ 14 - ממנו אף אחד לא מצפה לסטנדרט עיתונאי - ששידרו את אותו קטע ממשחק המחשב כתיעוד אותנטי יום למחרת - אחרי שכל המדינה כבר צחקה על הפדיחה של דבורי.

מנאור נרקיס נמסר: "מדובר בדוגמה חיה לאיך ייראה פייק ניוז בבחירות הקרובות, ועל כל המפלגות בגוש התקווה להפנים שההתקפות שהיו עליי היום, יהיו על כולנו מחר. מהצד שלי, אתבע את כל הגורמים שהתחזו והפיצו פייק ניוז אודותיי - לא ארתע ממי שמפחדים מפוליטיקאי חילוני בלתי מתנצל ושפונים לדרכים בלתי חוקיות".

מגלי צה"ל נמסר: למען הסר ספק, הנושא לא פורסם בגלי צה"ל בשום שלב, לא בשידוריה ולא ברשתות החברתיות שלה. מדובר בכתב שפרסם ידיעה בחשבון הטלגרם האישי שלו, הבין את טעותו ומיד פרסם הבהרה ותיקון ברשתות החברתיות האישיות שלו. בעקבות המקרה נערכה עם הכתב שיחה על מנת לחדד את הנהלים ולמנוע מקרים חוזרים.