בית המשפט העליון הורה היום (שני) למשטרת ישראל לעדכן בתוך שבועיים מהו המועד הצפוי לקבלת החלטה בנוגע לתלונה שהוגשה נגד ערוץ 14 ואנשיו. החלטת בג"ץ אינה עוסקת עדיין בתוכן התלונה עצמה, אלא מתמקדת בדרישה להאיץ את קבלת ההחלטה לאחר עיכוב ממושך בטיפול בה.
ההחלטה ניתנה על ידי השופטת יעל וילנר, שציינה כי מבלי להביע עמדה לגופו של עניין, על המשיבים - בהם משטרת ישראל, פרקליטות המדינה והיועצת המשפטית לממשלה - לעדכן בנוגע להתקדמות הטיפול בתלונה. בפסק הדין הודגש כי ההנחיה מגיעה "לנוכח פרק הזמן שחלף מאז שהוגשה [התלונה], ובשים לב לטעות שאירעה בסגירתה" - רמז לכך שהתיק נסגר בעבר באופן שגוי ונפתח מחדש.
העתירה הוגשה אתמול על ידי התנועה לרגולציה הוגנת, באמצעות באי כוחה עו"ד חיים רביה ועו"ד אלעד מן, נגד משטרת ישראל, פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), היועצת המשפטית לממשלה, וכן נגד חברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ (המפעילה את ערוץ 14), מנהליה ושורה של מגישים, פרשנים ואורחים קבועים בערוץ, ובהם ינון מגל, משה כהן אליה, יותם זמרי, איתמר פליישמן, שמעון ריקלין, עירית לינור, אראל סגל, יעקב ברדוגו, יקי אדמקר, גיא בוסי, דרור קפאח, יסכה בינה, דוד פטר, דנה ורון, ידידיה מאיר, ארז תדמור, טליה איינהורן, אבי שושן ואחרים.
בעתירה נטען כי מזה למעלה משנה נמנעים משיבי המדינה מפתיחה וקידום של חקירה פלילית בעקבות תלונה מפורטת שהגישה העותרת, הכוללת מאות התבטאויות משידורי הערוץ. על פי הנטען, התבטאויות אלה, המופיעות בתדירות גבוהה ובאופן מתמשך, כוללות מסרים כלפי בית המשפט העליון ושופטיו אשר עשויים לעלות לכדי עבירות פליליות שונות, ובהן הסתה לאלימות, המרדה, זילות בית המשפט והעלבת עובד ציבור.
עוד נטען כי אין מדובר באמירות נקודתיות, אלא בדפוס שיטתי של שידורים הכולל, בין היתר, קריאות לאי-ציות לפסקי דין, ערעור על הלגיטימיות של מערכת המשפט והצגת בית המשפט כגוף מושחת או פוליטי. לפי העתירה, דפוס זה מתרחש במסגרת שידורי הערוץ ובאחריות גורמים שונים הפועלים בו, לרבות הנהלת החברה, מנחים, פרשנים ואורחים קבועים.
בעתירה נטען כי חרף פניות חוזרות, במשך למעלה משנה, והעברת חומרים משלימים לרשויות האכיפה, לא ננקטו צעדים חקירתיים כנדרש בדין, וכי התנהלות זו מהווה מחדל המצדיק התערבות שיפוטית. על רקע זה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לנמק את הימנעותם ולבחון פתיחה לאלתר של חקירה פלילית, וכן לקבוע דיון דחוף בעתירה נוכח חומרת הטענות והשלכותיהן הציבוריות.