10 ימים לבחירות, חברת הכנסת מירב בן ארי, המדורגת כאישה הבכירה ביותר במפלגת "ביחד", לא מתקשה למצוא מילים חריפות לתיאור הממשלה והעומד בראשה. אבל בריאיון ל"תיקטוק", הפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות המצולם באולפן וואלה, היא מבקשת להפנות את הזרקור גם למקום אחר: לאופן שבו התקשורת מסקרת את הפוליטיקה הישראלית, ובעיקר את עבודת האופוזיציה.
לדבריה, התקשורת אינה משקפת כראוי את מאמצי האופוזיציה לבלום את מהלכי הממשלה, ובאולפנים היא נדרשת להתמודד לא פעם עם פאנלים עוינים. במקביל, היא מתעקשת שהבחירות אינן מוכרעות רק בשאלת נתניהו, אלא גם בסוגיות כמו גיוס חרדים, שירות משותף והכסף הציבורי המועבר למי שאינם מתגייסים.
וישנה גם שאלת השאלות, שרבים ממצביעי גוש השינוי מבקשים להבין - למה בעצם לרקוד לפי החליל של נתניהו ולפסול ישיבה, לפחות עם חלק מהמפלגות הערביות. בן ארי אינה שוללת שיתוף פעולה איתן, אך מדגישה כי הקואליציה הבאה תזדקק לרוב ציוני יציב בכנסת, במיוחד לצורך העברת חקיקה ביטחונית. היא גם משוכנעת שהאופוזיציה יכולה לנצח, אף שהיא מודה כי ציפתה לתמיכה ציבורית רחבה יותר.
המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת פועל לחיזוק חופש העיתונות, חינוך לצריכה ביקורתית של תקשורת והחזרת אמון הציבור בתקשורת בישראל.
"התקשורת לא משקפת את מה שאנחנו עושים"
אתם בגוש השינוי מגיעים לבחירות כשהסקרים רחוקים מלהבטיח ניצחון. איך את מסבירה את זה אחרי הקדנציה הזאת?
"ברור שאני מודאגת. זה ראש ממשלת הטבח, הוא היה צריך לעוף כבר מזמן. אין הצלחה בשום תחום - לא בחינוך, לא בביטחון האישי ולא בתחבורה. ועדיין, צריך לזכור שיש כאן ראש ממשלה שיש לו תקשורת משלו".
לדבריה, האופוזיציה מתקשה להמחיש לציבור את עבודתה הפרלמנטרית. "אנחנו יושבים לילות על גבי לילות ועוצרים מיליארדים מכספי ציבור. עשינו אלפי הסתייגויות. בסוף אומרים לנו: זה עבר. אבל אם לא היינו הילד עם האצבע בסכר, היו עוברים עשרות חוקים".
אולי בכל זאת האופוזיציה נכשלה בהעברת המסר לציבור?
"אין לי ספק שגם לנו יש אחריות. אבל הרבה מאוד מעבודת האופוזיציה לא השתקפה לציבור. חוק התקשורת, למשל, פוצל ולא קיבל את מה שהשר רצה. זה היה אחד המקרים היחידים שבהם קיבלנו הד תקשורתי על תפקיד האופוזיציה, כי מדובר בחוק שהיה מכרסם בתקשורת החופשית".
בן ארי טוענת כי גם באולפנים היא חשה לעיתים קרובות בחוסר איזון. לדבריה, שרים יכולים לקבל עשרות דקות של זמן שידור, בעוד נציגי האופוזיציה זוכים לזמן קצר בהרבה.
"אני מרכזת אופוזיציה, יושבת ראש סיעה. שר יכול לדבר 40-45 דקות, ואז מעלים אותי לשבע דקות. לא ביקשתי חצי-חצי, אבל קצת איזון. גם היום אני מגיעה לאולפנים וכל הפאנל עליי. אני לא מצפה לשטיח אדום, אבל תרגיעו קצת".
את מבקשת מהתקשורת להיות לטובתכם.
"ממש לא. אני לא אומרת שתהיו בעדנו. תבדקו כל דבר, תהיו ביקורתיים. אבל אל תצפו שאנחנו כל היום נרוץ ונביא מצביעים, ובסוף כל הפושים יהיו על נתניהו. נלחמנו בשביל שהתקשורת במדינה הזאת תהיה חופשית. לפחות תהיו מאוזנים וביקורתיים כלפי השלטון".
"מה הקשר בין ביבי לימין?"
את לא מתראיינת בערוץ 14, אף שאת אומרת שמזמינים אותך שוב ושוב. למה להפקיר את הבמה?
"זה ערוץ של רעל, של שקרים. גם מה שהוא עשה למשפחות החטופים - אין סיבה שאתראיין שם".
לעומת זאת, בן ארי אומרת שהיא מתראיינת ב-i24news, ומציינת לטובה כמה מהמראיינים בערוץ הנחשב גם הוא לתומך נתניהו. היא גם מבחינה בין כלי תקשורת המזוהים עם הימין לבין מה שהיא רואה כערוצים שמקדמים פולחן אישיות.
"מה הקשר בין ביבי לימין? האם הימין חרת על דגלו השתמטות המונית? כסף קטארי ללשכת ראש הממשלה? עיוות של מסמכים? זה לא הימין של בגין, לא של ז'בוטינסקי. זה פולחן אישיות סביב מנהיג".
אבל חלק ניכר מהציבור ממשיך לתמוך בנתניהו. איך את מסבירה את זה?
בן ארי מזהה כמה גורמים: תלות פוליטית, חשש מהיום שאחרי והפחדה. לדבריה, יש ציבור שתלוי במינויים ובמקורבים, ואחרים חוששים שאין מי שיוכל להחליף את נתניהו.
"אני מסתובבת בערים ליכודיות ושומעת את השאלה: מי יחליף אותו? אני אומרת לאנשים: אתם תחליפו אותו. תהיו ראשי ממשלה טובים יותר, כי אתם תשימו את המדינה לפניכם".
היא טוענת כי מסרים של הפחדה וגזענות אפקטיביים פוליטית, אך מתעקשת שהאופוזיציה צריכה להתמקד גם בסוגיות המעסיקות צעירים, ובהן חלוקת המשאבים והשירות הצבאי.
"אני לא שונאת חרדים. אני פשוט לא רוצה לממן את זה יותר. אני מדברת עם צעירים על הכסף למשתמטים, על שירות משותף ועל האפשרות להיות לוחמת. על זה הם מקשיבים".
"לא אגיד לא למפלגות הערביות"
למה האופוזיציה לא אומרת באופן ברור שתקים ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות? אתם מאפשרים לימין להציג אותן כלא לגיטימיות.
"אנחנו לא משתפים פעולה עם הטענה שערבים זה רע. להפך. אני מסתובבת הרבה בחברה הערבית, והייתי גם אצל הדרוזים והנוצרים. אני חושבת שלא הייתה ממשלה גזענית יותר מהממשלה הזאת".
עם זאת, בן ארי מדגישה שהניסיון של ממשלת השינוי, ובפרט המשבר סביב תקנות יהודה ושומרון, מלמד שהקואליציה הבאה תצטרך להבטיח יציבות פרלמנטרית.
"הכנסת תקבל קודם כול חקיקה ביטחונית. אם אין לך רוב של 61 בהצבעה ביטחונית ראשונה, הלך כל האירוע. אנחנו צריכים 61 אצבעות ציוניות בשביל יציבות הכנסת".
"שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות אפשרי. בחוקים אזרחיים, ברווחה ובנושאים של נשים נפגעות אלימות תמיד יש שיתופי פעולה. אני, כשהייתי מרכזת אופוזיציה, עבדתי בצורה שוויונית מול אחמד טיבי ומול ווליד טאהא. לא התייחסתי לכל מה שהעלו עליי. נעשה מה שצריך".
היא מוסיפה כי אינה פוסלת תמיכה של המפלגות הערביות בחוקים שתקדם הממשלה הבאה, אך מבקשת להבחין בין שיתופי פעולה נקודתיים לבין הצורך ברוב יציב בנושאי ביטחון.
ליווית את חוק התקשורת בכנסת. מה צריך לעשות איתו אם האופוזיציה תגיע לשלטון?
בן ארי תוקפת את אופן קידום החוק ואת התנהלותו של שר התקשורת שלמה קרעי. היא מתמקדת גם בתפקיד שמילאה, לדבריה, יו"ר הוועדה גלית דיסטל אטבריאן, וטוענת שהוועדה פעלה תוך עקיפת גורמים מקצועיים ומשפטיים.
"מעולם לא קרה מצב ששר ישב לידי בדיון ואמר לי: לא ככה, אל תעשי ככה. כאן השר ישב, ובשלב מסוים יצא לחדר של היועצת המשפטית וצרח שהוא רוצה להצביע. היינו בהלם כחברי ועדה".
החוק, נזכיר, קוּדם למרות התנגדות גורמי הייעוץ המשפטי, ובסופו של דבר פוצל.
"בסוף נשאר חלק קטן מאוד מהחוק, בעייתי מאוד, שיצטרכו אנשי מקצוע אמיתיים להיכנס אליו בממשלה הבאה ולעשות מה שצריך: חלק לבטל וחלק לשנות".
ומה לגבי הקריאות לסגור את ערוץ 14?
"אני לא חושבת שצריך לסגור. צריך פשוט להפסיק את עשיית השקרים. יש מספיק כלים, לא חסר".
ואם לנתניהו בכל זאת יהיה רוב יהודי יחסי והוא יציע לכם ממשלת אחדות?
"אין לו מה לחפש אצלנו. אנחנו נמשיך להילחם על המדינה שלנו. אם הציבור הליברלי, החילוני, הדתי, היהודי והערבי, שאוהב את המדינה הזאת ורוצה לחיות פה, רוצה ממשלה טובה ושרים טובים - הוא חייב לשלוח אותם הביתה".
בן ארי מסיימת בפנייה לתקשורת, שאותה היא מבקשת לראות ביקורתית כלפי השלטון ולא רק כלפי האופוזיציה.
"אני רוצה שהתקשורת תהיה אחראית, שתבדוק כל דבר שמתדרכים לה. אל תהיו בעדנו, אבל תהיו מאוזנים. אנחנו נלחמנו בשביל שהתקשורת תהיה חופשית, ועכשיו צריך שגם היא תעשה את העבודה שלה".