כולם היו בניהו

רגע לפני תוכנית ההתנתקות עומד אחד מגופי התקשורת החשובים במדינה לאבד כמה מאנשי המפתח שלו. אין זה בשל מלחמת חוזים או קרבות יוקרה בין ערוצים - הם פשוט משתחררים משירותם הצבאי. גלי צה"ל, שמציינת בקרוב 55 שנים להיווסדה, תיפרד השנה מכמה וכמה שמות ששירתו אותה נאמנה. וואלה! ברנז'ה עלתה איתם על המסלול לטופס הטיולים ומביאה את סיכום התקופה כפי שהיא הייתה בעיניהם וכמובן – לאן פניהם מועדות.

יש משהו שונה בחבר'ה האלה שיוצאים בשנת 2005 אל מרחבי התקשורת הישראלית. נדמה שהם הרבה פחות תמימים, וללא ספק - יודעים לשחק את המשחק כהלכתו. לא חושפים יותר מדי קלפים ובסך הכל מנסים לשדר חיוביות אחת גדולה. חיכוכים בינינו? לא... כולם מפרגנים, גל"צ אליטיסטים? מה פתאום, אין דבר כזה. סיירת המיקרופונים של העידן הרב-ערוצי הרבה יותר מהוקצעת, רהוטה וסגורה על מטרותיה. ושמישהו ינסה לעצור אותם.

אם היו עושים בגל"צ מבחני סוציומטרי, דור קידר ודאי היה מקבל את הציונים הגבוהים ביותר. לא היה אחד שהיה לו משהו שלילי לומר על הכפר סבאי בן ה-21, ששימש כמפיק הראשי של מחלקת החדשות ומזכיר המערכת. רוב חבריו גם ניבאו לו גדולות. למרות שלל ההצעות שזרמו אל קידר מגופי תקשורת שונים, ביניהם "מעריב", הוא יוצא לחופשה. "היה רצון להשאיר אותי בתחנה, הצעה שמאוד החמיאה לי", אומר קידר בחיוך, "אבל חשוב לי לצאת לתוכנית התנתקות משלי". בספטמבר, עת תאלם תרועת ההתנתקות, ישוב לעניינים ולדבריו "ישמח לחזור לגל"צ".

"בהתחלה לא נעים לבוא ולהנחית על אנשים הוראות, והיו רגעים קשים שבהם הייתי צריך לריב עם חברים", מספר קידר על התפקיד, המצריך שליטה ביד רמה על חבורת כתבים סוררת, "אבל לומדים לקחת הכל בפרופורציה". למרות העבודה המאומצת ויוקרת התחנה, צבא הוא עדיין צבא - בין אם אתה בגל"צ ובין אם אתה בשיבטא. "לפעמים, כדי למצוא פתרון פשוט, צריך לעשות שמיניות באוויר וזה מתסכל", מספר קידר על מה שרבים זוכרים משירותם הפרטי, "בכל מערכת אחרת אתה יכול לעשות את זה ביתר קלות ללא התעסקות בירוקרטית מתישה". אחד הרגעים שינצור לנצח הוא הרגע בו העלה לשידור את מזכ"ל האו"ם, "הצלחתי להשיג את קופי ענאן לראיון, זה יכול להעלות את השתן לראש. חוץ מזה, בהחלט אפשר להשוויץ בעובדה שאתה משרת בגל"צ".

לעומת קופי ענאן, רגעי הגאווה של נועה לנדאו, כתבת לענייני חינוך, עליה וקליטה, העולם היהודי ומשרד החוץ, פשוטים הרבה יותר. לנדאו, ירושלמית בת 20, זוכרת כיצד כתבה שהכינה גרמה למשרד הבריאות להעניק טיפול רפואי לילד שאביו פלסטיני. לנדאו רואה עצמה כחלק מהמגמה להפוך את גל"צ לתחנה הפונה למגוון קהלים. כמו סיוון רהב, קווה שפרן ועמית סגל לפניה, גם לנדאו היא חלק מאנשי המגזר הדתי המעטרים את הקציפה הצפונית. "זה בכל זאת צבא. זה העולם האמיתי", היא אומרת, "אמנם לרוב אין מניין, אך אף פעם לא הרגשתי שונה ובחוץ". לנדאו צפויה להישאר לאחר שחרורה בסביבה לגיבוי, לפחות עד סוף ההתנתקות. למרות שקיבלה הצעות שונות מגופי תקשורת, היא נשארת לערוך חדשות ולהשתתף בסיקור הפינוי.

שניים מהשמות הבולטים ביותר בתחנה הצבאית הם הדר מרקס ודניאל דרורי. שתיהן, כחברות מחלקת הקריינות, מזינות בקולותיהן את פנטזיות של חיילים רבים באשר הם. מרקס (20), תל אביבית בהווה אך דרומית בעברה, היא כוכבת בלתי-מעורערת במחזור הנוכחי. מגישה בגלגל"צ, מחליפתו של עומרי רונן במצעד, "שטח שש", "יוצאים קבוע", פעם בשבועיים 'קולה של אמא', פינה ב"עופות לילה ירושלמיות" ומגישת חדשות. קשה לפתוח את מקלט הרדיו מבלי לשמוע אותה. אז מה עכשיו, טלוויזיה? תחנה מסחרית? לא רבותיי. מרקס הולכת לעבוד בעבודה מועדפת, כנראה בבית מלון. "אין מה לעשות", היא אומרת, "צריך לשלם שכר דירה, רדיו זה נחמד אבל אני צריכה להחזיק את עצמי". מעל לכל רוצה מרקס, לדבריה, להמשיך ולעבוד בגלגל"צ, אולם טרם קיבלה לכך אישור סופי. עם זאת, היא מתקשה להכחיש שישנו סיכוי לא מבוטל שנראה אותה בעתיד הקרוב גם בטלוויזיה.

דניאל דרורי (20), מרמת השרון, לוקה באותה מחלת מציאות כמו מרקס. "ברור לי שלא אוכל באופן מיידי להיות מגישה או עורכת", סיפרה לוואלה!, "למרות שגם אם תעיר אותי באמצע הלילה אהיה עורכת מצוינת". מרבית המגעים שהיא מנהלת כרגע הם בתחום התחקירנות. דרורי שקדה רבות על מיתוגה כאשת חדשות, "ברחתי מגלגל"צ כמו מאש", היא מספרת, "בדיוק מהסיבה הזו". ניתן למצוא אותה מגישה מבזקי חדשות בשעות האזנת השיא, לצד הגשת התוכנית "חיילילה". "התקווה היא להשאר בתחום החדשות, אבל אפילו בגל"צ יש ניוון אינטלקטואלי – וגעגוע ללימודים". ואכן, דרורי מתחילה ללמוד באוקטובר באוניברסיטת תל אביב (ספרות, פילוסופיה ולימודי מגדר). בנוגע לדיבורים על האליטיסטיות בה נגועים חבריה לנשק, היא אומרת: "כולם מגיעים לגלי צה"ל עם יוהרה מסוימת", ומיד מסייגת, "אבל לאט-לאט ממתנים לנו אותה".


דביר אסולין (21), באר שבעי לשעבר, לוקח חודש מנוחה ומיד שועט קדימה. אסולין ערך, הפיק והגיש תוכניות רבות בתחנה, חלקן במסגרת עבודתו במחלקת המשדרים המיוחדים. חבריו מספרים שהוא החליט להתמקד בתחום הטלוויזיה, גם מאחורי הקלעים בהפקה ועריכה ואם אפשר - גם בהגשה. בימים אלה בוחן אסולין מספר הצעות מחברות הפקה שונות. במסגרת שירותו ערך והפיק בין היתר את "יתוש בראש", ששודרה בחינוכית 2 ו-23, מה שאולי מעניק לו יתרון קל על פני חבריו שהתמקדו בעשייה הרדיופונית.

נועם גלזר (19), מכפר סבא, שירתה במחלקה הצבאית האחראית בין היתר על תוכניות כמו "קולה של אמא" ו"גל ירוק". זו המחלקה שאולי מפגישה יותר מכל בין החיילים מצופי השוקולד לאלה מצופי העפר. "הגישה הזו מחודדת יותר מכיוונם של החיילים בשטח. אנחנו יודעים שאנחנו לא כל כך שונים מהם וגם אנחנו עובדים קשה. הם חושבים אחרת", היא מספרת. לאחרונה הייתה חלק מצוות תוכנית שזכתה בפרס המפקד, אשר עסקה בחברותיהם של נופלים. ביום הזיכרון עבדה על "עוד מעט נהפוך לשיר" יחד עם גולן יוכפז.

"נהניתי מכל מה שעשיתי ואני מאמינה שאגע בזה מתישהו, אבל אני לא רואה את עצמי בעולם התקשורת", היא מכריזה חד-משמעית. למרות שיש לה פסיכומטרי על הראש, אל תצפו לראותה מודה לכם שתדלקתם פז, כמו רבות מהחיילות המשוחררות. "אחרי שאתה מפעיל את המוח, קשה להיות מלצר", היא מודיעה ועל כן תאלץ, חרף רצונה, למצוא עבודה בתחום התקשורת המלוכלך. כעת בוחנת הדוקומנטרית הצעירה אופציות בנווה עתידים. "אני רואה את עצמי בכיוון של כתיבה, אמנות. מה שגל"צ לימד אותי, זה להתמודד עם דברים שהם לא הכי טובים עבורי ובכל זאת לעבוד ולא לזיין את השכל".

סיוון שור (20), מתל אביב, שירתה במחלקת האומר, המחלקה הדוקומנטרית. בין היתר היא ערכה והפיקה את 'שעה היסטורית', את 'תאוריית הקשר' ואת 'ספרים רבותיי ספרים'. שור, שלומדת גם היא לפסיכומרי, לא מעוניינת באבק כוכבים וחושקת יותר באבק הספריות. בקרוב תהיה לתחקירנית עבור ספר הביכורים של סופר אלמוני. "לא הגיעו אליי הצעות קונקרטיות. עד לפני שבוע עבדתי בפול טיים ג'וב בתחנה ואני לא ממהרת לשום מקום", היא אומרת.

אחת מההבטחות הגדולות של התחנה, ענת קפלון, נשארת לעת עתה במערכת. קפלון, באר-שבעית יפהפיה, ילידת חבר העמים, תהפוך להיות עורכת חדשות החוץ במקומה של חן ליברמן, שעם שחרורה הרשמי תהיה כתבת המשטרה של התחנה. היא מוכרת לרבים גם מפינת "היום לפני" ומקריינות מבזקי חדשות, ולא נשארת לבד בתחנה. עוד הבטיחו את המשך שירותם עורך החדשות ליאור פרידמן; הכתבת לענייני משפט עמית לוי; וכתב הדתות גלעד שנהב. בין המשוחררים שכבר מצאו מקום עבודה ניתן למצוא את עירית ליבנה, שכנראה תהיה תחקירנית טלוויזיה; צביקה גוטליב, שהחל לכתוב בעיתון "הארץ"; שני דרורי, שמתחילה בימים אלה את תפקידה כרכזת מערכת המוסף '24' של ידיעות אחרונות; ושי מקובר, מפיקת 'בוקר טוב ישראל', שבקרוב תתחיל את דרכה ממש כאן, בוואלה! חדשות.