בשנים האחרונות עברה הטלנובלה הישראלית שינויים מרחיקי לכת. מה שהיה בעבר ניסיון, מוצלח יש לומר, לדמות לז'אנר הדרום אמריקאי נוטף המלודרמות והדמויות הקרטוניות, הפך ליצירה מתחכמת וספוגת הומור עצמי. המוצר שהיה נחלתן של עקרות הבית והנערות המתבגרות, הפך לאורח קבוע בסלונם של אנשי הברנז'ה התקשורתית ולשיחת היום בכל משרד ובית קפה.
את השינוי המרכזי בתפיסה, הביאה למעשה 'אסתי המכוערת', דרמה מושקעת ('סוגה עילית', כמו שיקראו לזה בספרי המכרז) שבוססה על הלהיט דובר הספרדית "בטי המכוערת". ב'אסתי' לא הסתפקו היוצרים בבסיס המוכר. שלל הדמויות שהשחקנים שמגלמים אותן נלקחו היישר מהפנתיאון הישראלי, יחד עם העלילה המתכתבת עם שלל ז'אנרים, קומיים ודרמטיים כאחד היוו את יריית הפתיחה ליצירה הטלנובלית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. גם הרצועות היומיות בערוצי הכבלים והלווין, "השיר שלנו" ו"טלנובלה בע"מ", לקחו הכל צעד אחד קדימה ושינו לחלוטין את מפת הצפייה הישראלית.
היום תחל בשידורי קשת סדרת ההמשך לאסתי - "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית". יוצריה מבטיחים כי הכל הולך להיות קיצוני יותר ומופרך לא פחות. "אסתי הייתה הטלנובלה האירונית הראשונה והחלטנו ללכת צעד קדימה וזה אומר להמשיך לעשות בצורה אירונית שכאילו לא מודעת לעצמה", מספר בראיון לוואלה! ברנז'ה הבמאי, אבי כהן. "הסיפור הרבה יותר קרוע ויותר שרוט, אבל עדיין עובר דרך תהפוכות דרמטיות. אנחנו כיוצרים משוחררים לחלוטין מאחריות".
כהן, שגם נמנה על יוצרי הסדרה ועורך את תסריטיה, יצפה בה היום מהקונטרול של אולפן 'משחק מכור', אותה הוא מביים. שמו מוכר בין השאר מ'החרצופים' המיתולוגית, ולאחרונה נבחר להוביל את מחלקת הדרמה של 'שמיים' מבית ענני תקשורת. "ידענו שהייתה הצלחה, שהיו אלמנטים נכונים אבל היה ברור שצריך להמציא את הסדרה מחדש כדי שיהיה לזה טעם, לכן ניסינו לזהות את האלמנטים החזקים ולשנות דגשים", הוא אומר.
אלביס איז אין דה בילדינג
כמובן שאחת ממטרות היוצרים היא לשחזר גם הפעם את ההצלחה של 'אסתי', שאלביס ושות' נתפסת יותר כהמשך טבעי שלה מאשר כ'ספין-אוף', ההגדרה הרשמית שלה. כמו ב'אסתי' כשחיכינו לראות את ריקי בליך הופכת לברבור, גם הפעם נחכה להתפתחות שאמורה להגיע. מדובר בגבר המחופש לאישה, שאת זהותו איש אינו יודע. כמו בליך בתחילת דרכה, גם כאן מדובר בשחקן אנונימי, בינתיים.
"זו יצירה שמביאה הרבה ידע ונסיון, כי אנחנו יודעים לקחת את המוסכמות ולהשתעשע בהן", אומר כהן, "המשחק הוא בז'אנר - לוקחים את כל המוסכמות ומשחקים איתן". גם עידית פארן-וייס, העורכת הראשית של הסדרה, שותפה לניתוץ הקלישאות המתבקשות: " הכל הולך ומתבלגן. הכל מתרופף - כלום לא ברור מאליו. העבודה שלנו היא כל הזמן לחשוב איך לעשות את זה הכי חדשני".
אחת מהדרכים של היוצרים, עליהם נמנים גם דני פארן ושלמה משיח, להשתעשע בז'אנר, היא בשילוב הדמויות. ההברקה האחרונה בסדרה, הניצבת באותה שורה יחד עם ליהוקם של שייקה לוי ועודד קוטלר, היא הופעתו של מייק בורשטיין בתפקיד הנבל האולטימטיבי. "תהיה קריצה לקונילמל", מבטיחה פארן-וייס בראיון ראשון, "אבל מעט מאוד. בשבילנו הוא הדמות הרעה של הסדרה. זה כמו ששייקה לוי הוא דמות עם הסטוריה עצומה, ואכן היו רמיזות לעברו הגששי, אבל בשבילי הוא אלביס ואנשים מקבלים אותו ככזה".
עולם משל עצמו
גם כהן אינו חושש שהשחקנים יאפילו על דמויותיהם, "אנחנו לוקחים מותג ומשתעשעים בדימוי שלו לקחנו את משה פרסטר והבאנו אותו למקום אחר לגמרי- הומו מוחצן ומחומצן. אתה לוקח כוכב בגלל שהוא מביא אותו מטען השאלה איזה שימוש אתה עושה עם זה".
את עידית פארן-וייס, אושיית טלנובלות, אני תופס בעיצומה של סערת רגשות - תוצאה של אחד הפרקים הבאים של טלנובלה בע"מ, אותה היא עורכת. "לקראת הסוף זה הולך ונהיה יותר אינטנסיבי", היא מסבירה את הדמעות. היא עדיין מתרגשת למרות שהיא חתומה גם על 'מיכאלה', 'משחק החיים', 'לגעת באושר' ועוד.
לפארן-וייס, באופן טבעי, יש בכיס את מתכון ההצלחה של אסתי וכנראה גם את זה של אלביס: "התוכן חזק והשחקנים חזקים. כאן יש עולם משל עצמו (לעומת השיר שלנו וטלנובלה בע"מ, שמתכתבות הרבה עם העולם המציאותי. ל.א.), זה יותר רגוע, יותר מיושב, כולם יכולים ליהנות ולצפות בזה. זה לא פוגע וזה יכול לפנות למכנה משותף רחב". על אותו מכנה משותף מדבר גם כהן וגם לו רצפט משלו, "חייבים לעבוד על זה בכמה קומות. קודם כל אתה חייב להיות אמיתי עם רגש- אז זה נוגע בכולם. הרגש הוא מקום שבו כולם מתחברים. מעל לזה בונים את הקומדיה והדרמה ומעל לכל זה השעשוע היצירתי שאולי לא כל הצופים יבחינו בו".