חבל על הפנאי

אחד המגזינים הבולטים בישראל בשנים האחרונות, פנאי פלוס, עבר לאחרונה טלטלה ניכרת בדמות רענון תדמיתי ותוכני מהותי. העיתון שפנה בעבר לאנשים מבוגרים יותר ולמשפחות, החל בחודשים האחרונים ללבוש צורה צעירה יותר, מתוחכמת ונטולת עכבות. אולם על פי מקורות בקבוצת 'ידיעות אחרונות', השינוי הדרסטי שחל בעיתון הביא להרחקת נפח גדול מקוראיו ולירידה בכמות המנויים ורוכשי השבועון.

מקורות בעיתון ומקורבים למשפחת 'ידיעות' מסרו לוואלה! ברנז'ה כי לעורכת נירית וייס ניתנה דרישה מצד הרשת, כי עד לאחר החגים יוקפאו מהלכי הפיטורים והעיתון ישיב תכנים מסורתיים יותר, ויחד איתם את קוראיו הנאמנים. אם לא, לדבריהם, ייכפה שינוי מהותי אחר לגמרי, מצידם - גם פרסונלי. וייס (ראו תגובתה בהמשך) מכחישה את הדברים.

נירית וייס נכנסה לתפקיד העורכת באפריל השנה, לאחר שהחליפה את העורך המיתולוגי של המגזין, יגאל גלאי. פנאי פלוס הוקם בתחילת לפני כ-15 שנה, ובערך כעשור ערך אותו גלאי, עד שהודיע בסוף 2004 על פרישתו. גלאי נחשב למקורב לראשי אימפריית ידיעות והיה איש אמונה של מימי נופך מוזס, האחראית במשפחה על הפעילות המגזינית.

גלאי, שעיצב למעשה את דמותו של פנאי פלוס והפך אותו לשבועון הטלוויזיה המוביל בישראל, פנה לדרך חדשה כמנכ"ל גלובוס גרופ והשאיר אחריו קבוצת כתבים מגובשת ועיתון בעל אופי מאוד ברור. חלקם הגדול של אותם כתבים אינם צעירים (יחסית), כשרובם המכריע הם בעלי משפחות, שהורגלו לאופי עבודה "גלאיי" (על פי ניסוחו של אחד מהם). "בתקופה של גלאי הייתה תחושה של חום ומשפחתיות. הייתה פתיחות וחדוות יצירה", מספר אחד הכתבים שפוטרו לאחרונה, "העיתון היה עממי ופנה ל'מסעודות', כשכל המדינה יכלה להזדהות עם התכנים שלו ולא רק אנשים שגרים בתל אביב".

במהרה גילו עובדי פנאי פלוס, שחלק ניכר מהם היה בעיתון מימיו הראשונים, כי השינוי במגזין נרחב יותר מכפי שציפו. וייס, שהגיעה לתפקיד לאחר שהייתה סגנית עורכת בטיים אאוט, החליטה לנער את העיתון מתדמיתו הבוגרת ולהכניס בו רוח צעירה, תכנים ברנז'איים ושפה 'תל-אביבית' יותר. השינוי החל בהבאתו של כח אדם חדש למערכת, (רבים ממנו נחשבים כמקורביה של וייס), והמשיך בהכנסת מדורים חדשים ובהעלמת ישנים.

בין התכנים שהוכנסו, ניתן למצוא את מדור הקולנוע האליטיסטי של יאיר רווה, 'סינמסקופ' (ומידורו של אמיר קמינר מכתיבת ביקורות בשל כך), מדור תקשורת ברנז'אי בעריכת רותי זוארץ, שרוב התכנים בו מדברים לאנשי 'התעשיה' והתקשורת בלבד, ביקורת מסעדות ברוח 'מתוחכמת' מבעבר, על ידי איריס אברמוביץ' (גם היא רכש חדש), טור פיקטיבי של סלבריטאית המדברת לאנשי 'הביצה' בגובה העיניים ועוד. לצדם, יש לציין, חוזקו גם תכנים הפונים למכנה משותף רחב יותר, כמו מדור רכילות חדש בראשותו של רון גרנות וכתבות צבע בניצוחו של הרכש יובל אברמוביץ'.

גם "משפחת גלאי" החלה להעלם. מרבית העיתונאים הוותיקים פוטרו, כשלטענת רבים מהם הדבר נעשה באכזריות וללא סנטימנטים. "היא פגעה בכולנו ברמה האישית, השמיצה אותנו בפנינו ולא בפנינו", מספרת אחת העיתונאיות המפוטרות לוואלה! ברנז'ה, "כשאמרתי כשאני אם חד-הורית, היא אמרה לי 'אני משתתפת בצערך'". כתב אחר מספר: "אנשים בכו, מצאו את עצמם כואבים ומנוצלים, כותבים דברים לחינם ונותנים כתבות לאנשים אחרים. אין לי שום דבר נגד החלפת כוח אדם, אבל אף אדם לא ראוי להיות מפוטר בצורה כזו".

לאחת הכתבות אמרה וייס, לדבריה, "תהני מימי החסד שנותרו לך בטרם תפוטרי". במקרה אחר, מספר גורם שפוטר כי לאחד העובדים נרמז מצד וייס כי הוא מועסק אך ורק בשל מצב משפחתי קשה. מיותר לציין כי בכל מקום שבו ישנם חילופי כוח אדם ישנן טענות מסוגים שונים, אך כמות התלונות במקרה פנאי פלוס, הן מגורמים שפוטרו והן מגורמים בתוך המערכת, הנה בלתי-שגרתית לכל הדעות.

מאז כניסתה לתפקיד של וייס פוטרו (או 'התפוטרו', כפי שחלקם מגדירים זאת) מהעיתון קרוב ל-20 כתבים. רבים מהם שמות מוכרים לקוראי העיתון כמו רונית מקובר, רינת גור שלום, יפעת יעקבסון, אילן שאול ונחום מוכיח. גם צלמים ותיקים, כמו איציק בירן, נשלחו לביתם. לחלק מהכתבים שנותרו שונו תנאי ההעסקה, והם נאלצו להפוך לפרילנסרים. על פי מקורות בעיתון, אווירת העבודה עבור הוותיקים הפכה כמעט לבלתי-אפשרית. רובם אינם משתתפים בישיבות המערכת ואינם מעורבים בהליכי קבלת החלטות. איש אינו מעדכן אותם במתרחש והם ממודרים לחלוטין מכל אינפורמציה או תהליך שינוי.

"יש הפרדה מוחלטת בין הצעירים לוותיקים", מספר אותו גורם, "יש בעיה מאוד קשה של פערי גילאים". לטענת הכתבים הוותיקים, חלקם הושארו במערכת על מנת שיעבירו את הידע שצברו ומיד אחר כך נשלחו לביתם. אחרים סיפרו על רעיונות לכתבות שהביאו שהועברו מהם לכתבים צעירים ללא ידיעתם.

"היא לא מנהיגה" ,אומרת העיתונאית רונית מקובר, ממפוטרי העיתון, שערכה בו את מדור ה"אהבה", "ישיבות המערכת של וייס מפוזרות ולא ברורות והיא לא מכתיבה קו אחיד וברור אלא מצפה שהכתבים יביאו לה חומר. היא הביאה אחריה קבוצה של צעירים ללא כל רקע בעיתונות שכותבים בעיקר על עצמם". מקובר, אגב, פוטרה לדבריה בשיחה טלפונית על ידי וייס, ולא בפניה. "אי אפשר למכור קרטייה בשוק הכרמל", אומר כתב ותיק אחר, "פנאי פלוס ממוצב כמוצר עממי, היא רצתה להפוך את זה למוצר אליטיסטי – ואין לכך די נפח ואין ניסיון. היא מנסה לעשות מתיחת פנים לפנאי פלוס, כשלקהל שהיא רוצה להביא יש סטיגמה מוקדמת גם כך על העיתון - והוא עדיין מעדיף את 'רייטינג'".

השינוי האחרון שנעשה בשבועון, הוא שינוי הלוגו. מדובר במהלך מרחיק לכת לכל מותג, בוודאי כשמדובר במגזין ותיק ומוביל. בסקר TGI האחרון (סקר תודעתי חצי-שנתי, שאין לו קשר מחייב עם נתוני מכירות), נרשמה דווקא עליה קלה לפנאי פלוס, אך על פי גורמים יודעי-דבר, נתוני המכירות אומרים אחרת. לפי בדיקה מדגמית ולא-מחייבת שערכה וואלה! ברנז'ה, במספר לא מבוטל של דוכני עיתונים (בתל אביב ורחובות, לדוגמה), מדווחים קמעונאים רבים על ירידה בכמות הגיליונות שהם מוכרים ומזמינים. באחד מהדוכנים סיפר לנו המוכר על ירידה מ-20 גיליונות לשלושה.

כעת, על-פי מקורות יודעי-דבר, החליטו בידיעות אחרונות לבלום את תהליך ההידרדרות והציבו אולטימטום לפיו על העיתון להשתפר עד לאחר תקופת החגים, באוקטובר, עם זאת גם לאותם מקורות לא ידוע אם האולטימטום כולל איום ישיר על המשך העסקתה של וייס. לדבריהם, נדרשה וייס לעצור באופן מיידי את המשך הפיטורים של חברי מערכת נוספים, ושם המוזכר בהקשר זה הוא של נעמי וייס, סגנית העורך הוותיקה מתקופתו של גלאי, הנחשבת מקורבת אליו. בנוסף, מבקשים גורמים לציין את העובדה שלראשונה מאז שהעיתון הוקם, הוסף לאחרונה קרדיט למרים נופך מוזס (כ'עורכת אחראית') בראש רשימת הקרדיטים בעיתון, צעד, שלפי דבריהם נועד 'להפגין עשיית שריר'.

יגאל גלאי אמר לוואלה! ברנז'ה כי הוא אינו מוצא לנכון להעביר ביקורת או להתייחס לנעשה בעיתון לאחר עזיבתו את התפקיד, לדבריו, "זו זכותו של כל עורך לבצע שינויים, אך עליו ללמוד לקבל את האחריות עליהם. וזה אומר לקצור את המחמאות אם יש הצלחה, אך אם יש כשלון, חלילה, עליו לדעת לשאת באחריות. בכל מקרה אין טעם במילים, מה שקובע בסופו של דבר הם המספרים והמכירות". גלאי, נציין, אמר בראיון למתחרה 'רייטינג', שנערך זמן לא רב לאחר עזיבתו את התפקיד, כי "הרוח הייחודית של 'פנאי פלוס', שמבדלת אותו מאחרים, נעלמת".

נירית וייס מסרה אתמול בתגובה לדברים: "סקר ה-TGI שיצא בשבוע בעבר מוכיח שפנאי פלוס רשם עליה ראשונה בחשיפה מזה שנים. טענתך בדבר ירידה בתפוצה הינה, לפיכך, חסרת שחר. ככתב לענייני מדיה, הייתי מצפה שתדע זאת. נושא האולטימטום מופרך לחלוטין, רק לפני כשבועיים החלפנו את לוגו העיתון. מן הסתם, הדבר נעשה בהחלטה משותפת עם בעלי המניות, שתומכים ומודעים לכל המהלכים שנעשים בעיתון.

לגבי המפוטרים - לא מן הראוי להתייחס בתקשורת למצבם המשפחתי ולענייניהם הפרטים של עובדי העיתון. כל מפוטר קיבל את מלוא זכויותיו. הנהלת העיתון נהגה כפי שנדרש על פי חוק, ואף מעבר לזה. פיטורין הם עניין כואב. צר לי שיש מי מנצל את הסיטואציה כדי לנסות להכפיש את עבודתי. כל השינויים בעיתון נעשו על רקע מקצועי בלבד, כפי שמעיד המוצר הסופי שאתה רואה מדי שבוע".