נקמת הריבועים

הסיקור של טורניר ההזדמנות האחרונה ואליפות אירופה בכדורסל בנוביסאד הדגיש פעם נוספת את ההבדלים בין שני היומונים הגדולים, שרשמו כל אחד ניצחון והפסד בזה אחר זה.

בתחילת הסיקור הייתה ידו של "ספורט מעריב" על העליונה, לאחר שערב המשחק מול הונגריה קידמו בעיתון את הנבחרת בצורה רצינית (עמ' 2~3 ביום שני שעבר), בעוד המתחרים מרחוב מוזס מקדישים לו רק את עמ' 10, בלי הפניה בשער.

אבל סיום טורניר ההזדמנות האחרונה נתן ניצחון גדול ל"ידיעות ספורט", שנעזרו בשירותיו של צלם מקומי כדי להביא תמונה בלעדית של שחקני נבחרת ישראל מניפים את צביקה שרף אל על בסיום הניצחון על צ'כיה. המתחרים מרחוב קרליבך, שהצלם שלהם באירוע היה הכתב אבי אורנן, נאלצו להסתפק בתמונה מאיי.פי, שבה נראה דרור חג'ג' מחבק את שרף.

יואב גולן, עורך ספורט מעריב, איפה הצלם? "אין תגובה"

ניר חפץ, העורך האחראי על מדור הספורט של ידיעות, קשיים בהשכמה? "אין תגובה"

ביום שני בשבוע שעבר פרסם יניב טוכמן ב"ספורט מעריב" ראיון בלעדי עם מאמנה המתפטר של בית"ר ירושלים, אלי אוחנה. בראיון, שזכה בהפניה גם בשער של החלק הראשי של העיתון (אירוע נדיר לכשעצמו, כשלא מדובר במדליה אולימפית או הישג ספורטיבי אחר) תיאר אוחנה את מהלך האירועים ודיבר גם על תחושותיו ("לא בכיתי, אבל ממש נחנקתי").

אלא שמתברר כי אוחנה כלל לא ידע שהשיחה עם הכתב מיועדת להיות מוצגת כראיון, וחשב שהדברים שנאמרים בה לא יצוטטו. למחרת, כשראה מה עשו במעריב, זעם אוחנה והחליט כי הוא מנתק את קשריו עם העיתון. מקורביו טענו השבוע שמדובר ב"שוד לאור היום".

טוכמן, אלי אלי שלא ייגמר לעולם? "אני אוהב ומעריך את אלי אוחנה ומאחל לו בהצלחה"

עובדי ערוץ הספורט קיבלו השבוע הודעה כי מעכשיו ועד תום השנה לא יהיו עוד הפקות של ספורט ישראלי. גורמים בערוץ גילו השבוע למדור ש"עשינו את כל מכסת השעות שאנחנו מחויבים, ולכן אין צורך יותר".

כתוצאה מהמדיניות החליטו בערוץ לקצץ והודיעו לשני עורכים על הפסקת עבודתם.

רוית רחמים, דוברת ערוץ הספורט, להיות שם כשזה קורה? "אכן ביצענו לאחרונה קיצוץ בכח האדם, אך עם זאת אין הפחתה בכמות שידורי הספורט הישראלי".

ביום רביעי הבטיח מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" ידיעה מרעישה בעמוד השער, תחת הכותרת חשיפה: "כך השיג עטר את הקלטת של הפועל ת"א" גולל העיתון את סיפורה של קלטת המשחק של היריבה הבאה של נתניה. אנשי נתניה לא הקליטו את משחק הדרבי, ובצר להם פנו לעזרתם של אוהדי מכבי ת"א, שיספקו להם את הקלטת. לבסוף איתרו אנשי מכבי נתניה אוהד מכבי שהקליט את המשחק, ואספו ממנו את הקלטת.

סיפור חביב, אלא שבידיעות הפכו את הפשלה הקטנה של נתניה להוכחה לכל תחלואיו של הכדורגל הישראלי, כולל בוקסת פרשנות של אלון רייכמן ("ככה זה עובד בחו"ל: כל שחקן מקבל קלטת ערוכה עם הביצועים של היריבה").

את שיא הביזאר בידיעה של אלי סניור ואבינועם פורת שוברת הפסקה הבאה: "מאותו רגע החלה סצינה שנראתה כאילו נלקחה מסרט אקשן עם טאץ' קומי. קלר (האוהד) היחנה את רכבו בתחנת הדלק, ותוך דקות ספורות הופיעו במקום טלקר וטוביאק (שחקני נתניה). טלקר, ששמח לקבל את הקלטת, אמר לקלר: "תודה רבה. זה יעזור לנו. אני מקווה שננצח אותם כמו שאתם ניצחתם בדרבי. עשינו סיבוב בשביל לקחת את הקלטת כדי ללמוד על מכבי" (הטעות במקור). "שני הכדורגלנים דהרו עם הקלטת לאימון הקבוצה, ובשעות הערב היא הועברה לידיו של עטר. המשימה הושלמה בהצלחה".

ואם היינו שואלים משהו על זה את ניר חפץ, בסגנון הריבועים - אתם חיים בסרט? היינו מקבלים מן הסתם "אין תגובה".