נגע בשמיים

כשמכנים את אורי דיקשטיין מנכ"ל, נדמה שהוא מצטמרר קלות, וכי האיש שעומד בראש חברת ההפקות 'שמיים' עדיין לא התרגל למעמדו כאיש מפתח ב"תעשיה". דיקשטיין מונה למנכ"ל החברה עם הקמתה לפני כשנה. לפני כן היה חלק מ'ענני תקשורת' (מתוכה צמחה שמיים), בשש השנים האחרונות. 'ענני' מחזיקה כיום ערוצי נישה משל עצמה ומספקת אותם וכן שירותי הפקה ותכניות ('אודטה', 'אקזיט' ועוד) למרבית גופי השידור בארץ.

ייתכן שהעדר תחושת השררה אצל דיקשטיין, 40, נובעת מהיותו יליד מושב בית זית שליד ירושלים. או מהעובדה שבמשך שנים עבד כעוזר הפקה והתקדם לאט דרך טלעד ו'סט הפקות', 'טבת', JCS, נגה תקשורת ולבסוף ענני. העבודה הקשה, שהחלה מהתחתית, הופכת אותו להפך המוחלט מאנשי סיירת 'מנכ"ל מוצנח'. דיקשטיין אינו איש עסקים, הוא איש תוכן, גם לפי האנשים שעובדים עמו. אל תדברו איתו על מסיבות או השקות (כי הוא לא יגיע) וגם את המילה "ברנז'ה" יכול להיות שתצטרכו לאיית עבורו. והכי חשוב - תנו לו להיות בבית עד 19:00, עם אשתו ושני ילדיו.

"הייתי עוזר הפקה, הבאתי סנדוויצ'ים במשך שבע שנים", אומר דיקשטיין בראיון לוואלה! ברנז'ה, "היום כל ילד נהיה מפיק וזה קורה בגלל שחסרים אנשים טובים בתעשייה, חסרים אנשי תוכן אמיתיים. המנכ"לים הם פחות בעיה - היום אתה יושב מול אנשים שהניסיון הטלוויזיוני שלהם מבוטל". מאוכזב מהתרבות התקשורתית הרפה שצמחה בסביבותיו, החל דיקשטיין לאייש את משרדי שמיים בשורה של "תותכנים" (תותחי תוכן). אחרון המצטרפים, גידי יהושע, שערך את 'משחק מכור' ואת 'שישי בגאון' ומונה לעורך בכיר ומפתח תוכן. לפניו 'נגעו בשמיים' מנהל התוכן והפיתוח, גיא מרוז וראש מחלקת הדרמה, אבי כהן. דיקשטיין הבין שאין דרך אחרת להתמודד עם המחסור בכישרונות אמיתיים, "למדתי לקח, הבנו שעדיף להביא אנשים מבחוץ ולא לקדם מבפנים".

האנטי-מנכ"לות של דיקשטיין באה לידי ביטוי גם במעורבותו הכמעט-טוטאלית בכל דבר. על אף שלצידו מפיקות בכירות שעליהן הוא מצהיר שהוא סומך, מבהירים אנשי שמיים שהוא חייב לגעת בכל. אין הפקה שהוא לא מלווה מראשיתה ואין טאלנט, החל מאודטה וכלה בעופר שכטר, שהוא לא מיודד איתו אישית ומשמש לו אוזן קשבת. "את כל היום אנחנו מבלים בפגישות", הוא אומר בסיפוק, "אנשים יודעים שאנחנו מחפשים עוד ועוד פרוייקטים ואין יום שלא מגיעים אלינו עם רעיונות חדשים ואנחנו אכן משקיעים בזה המון כסף, כשרוב העבודה היא לשבת ולפתח". כעת הכוונות של שמיים מופנות בעיקר לעבר הדרמה ("ריאליטי זה לא מעניין"), אבל לא רק. "אנחנו מאוד רוצים לעשות גם דוקו עם נגיעות אקטואליה ותוכניות פריים טיים".

דיקשטיין מאוד זהיר כשהוא אומר "פריים טיים", נדמה כי הוא מפחד לחטוא בגאוותנות, למרות שברור כי לשם מובילות הדרכים. "הקצב שבו מתקדמים בשמיים הוא לאט ובטוח. החברה בונה יסודות ויש לה יכולת להשקיע למרחקים ארוכים. משתדלים להיות חברה שמציעה ושולחת הצעות, אין אצלנו לחץ. מי שרואה את ההתפתחות של החברה מבין את החשיבה". לראיה מביא דיקשטיין את הפגישה הראשונה עם הערוץ הטרי 10, "שישבנו מולם כולם אמרו 'פריים טיים' ואנחנו אמרנו רגע, אנחנו נלך קודם על תוכנית בוקר ואז גם הגיעה אודטה. זו ההסתכלות - כולם מחפשים לעשות את הבום, לנו יש זמן ואנחנו מסתכלים קדימה חמש שנים, כאשר השיקול הוא לא לקחת משהו שאנחנו לא חושבים שיקדם אותנו". והעתיד לפי דיקשטיין? שיתוף פעולה עם האינטרנט ועבודה שיווקית אינטנסיבית, גם הוי.או.די.

השנה שמיים ביססה עצמה, יש שיאמרו תוך נטילת הימורים. לאחר ההצלחה הבלתי מבוטלת של אודטה על עולמה המצועצע, הצליחה באופן מפתיע רצועת המדריכים "i" שמשודרת אף היא ב-10. הערוץ ההפכפך הוא עדיין "בית" כהגדרתו של דיקשטיין. "יש לערוץ בעיית יציבות, אני מקווה שייתאפשר לנו לעבוד על עוד תוכניות חדשות", בקרוב תעלה בערוץ תוכנית בת שלושה פרקים מבית שמיים. בתוך כך ממשיכה אקזיט לפעפע ב-HOT ובקרוב תפציע ברשת לייט נייט תרבותית בהגשת אילן מאוטנר ("הוכחה שהתוכן תמיד ינצח"). בימי המכרז הלך והתהדק הקשר בין שמיים לזכיינית עם הבית, כאשר הובטחה לה בלעדיות. אולם מאז מזדרז דיקשטיין לומר, "אנחנו לא מוותרים בכזו קלות גם על קשת". זאת למרות שחברת השידור הבכירה בישראל לא עושה את החיים קלים. "טאלנטים זה נושא בעייתי במיוחד שרואים שקשת בולעת כל אחד", מסביר המנכ"ל מצוקה נוספת בתחום, "כל הקטע של למצוא אנשים חדשים זה בעייתי. לקחת את מאוטנר ולתת לו תוכנית זו גדולה". אז איך מפתחים טאלנטים חדשים בימים שהכוכבים של המחר הם חנה לסלאו ויהורם גאון? "היתרון זה ערוצי הנישה", עונה דיקשטיין בהחלטיות, "גם תוכנית כמו אקזיט, זה בדיוק בשביל זה - לגדל דור עתיד של טאלנטים".

הימים של אחרי מכרז ערוץ 2 הרבה יותר נוחים בחברות ההפקות. "בשנתיים האחרונות עבדנו כל הזמן עם דד ליין, כרגע אין דד ליין- זה שיחרר את חברות הפקה לעבוד לטווח ארוך – זה בעיקר מה שיהיה", שביעות הרצון בוקעת מגרונו של דיקשטיין. דבר אחר שקרה לאחר המכרז הוא היעלמותו של הבית הראשון שלו כאיש מקצוע – טלעד.

"זה קצת קשה לי ברמה האישית. אח שלי וגיסתי עבדו שם והרבה אנשים שבזכותם אני איפה שאני. אבל ד'טס לייף. כחברת הפקה, התחושה היא שיש לקוח אחד פחות אבל זאת המציאות". שמיים גם לא סיפחה אליה אנשים מהזכיינית הירושלמית המתפוגגת. "אני מוכרח להגיד שלא הרגשתי בזמן המכרז שזה מה שהולך לקרות. המכרז הוא מה שקבע. חבל לי על האנשים, בעיקר הטכנים".

"איש תוכן טוב", מסכם דיקשטיין את שיחתנו, "הוא מבחינתי אדם שעשה טלוויזיה ומצליח לראות קדימה וגבוהה, אדם עם ניסיון, כמו גידי יהושע. צריך לעטוף את עצמך באנשים טובים, היום צריך לסמוך על אנשים יותר – חברת הפקה זה צוות היום. יש בשמיים צוות שמאפשר לי להיות כמו שצריך". בעתיד, אומר דיקשטיין, הוא רוצה להתמסר רק בתוכן, "שיהיו אנשים שיורידו ממני את כל התקציבים וכל זה. אני חי את מה שאני עושה ואני אוהב זה, אבל אני מאחל לעצמי להתעסק יותר ביצירתיות".

המודל של דיקשטיין הוא דני פארן, בגלל המשפחתיות שבו והיכולת שלו להתקדם כהגדרתו, "אני מתרגש שאני רואה אותו", הוא אומר. ואם עוד לא הבנתם בשבילו, "אנשים זה העיקר – זה מה שחשוב. האנשים שהתחברתי איתם ועובדים איתי הם חברים, אם יש אדם צבוע, אז הוא לא ילך אותי בסופו של דבר. מבחינתי זו עבודה ואני רוצה שיהיה לי כיף".