לא הייתה תחושת עצבות קודרת בצילומי ספיישל הסיום של טלעד. לא ראית לחלוחית על עינו של איש ואין אחד שבחר להספיד או לקרוא מילים אחרונות. הכל התנהל כמתוכנן, גידי גוב הצחיק על הבמה שנצצה באדום טלעדי, התזמורת רעשה והטאלנטים הלכו ובאו. רק על איש אחד ראו את הסוף הקרב, על המנכ"ל אילן טוביהו.
ניצב בחליפה כהה, תחילה בצד האולפן ואחר כך ביציע, מביט על הכל בעירנות וגורגרתו עולה ויורדת מהתרגשות מרירה. אולי הוא חתן האירוע ואולי הוא האלמן, תלוי איך מסתכלים על זה. "אי אפשר להשלים עם ההפסד הזה, עם המכרז הזה שלא היה צריך להתקיים מלכתחילה", הוא אומר לוואלה! ברנז'ה גם בטקס האשכבה של הזכיינית.
30 כישרונות מעברו ומהווהו של לוח שידורי טלעד צעדו אל אולפני מימד לצילומי שני ספיישלי הפרידה. המצעד החל בשעה שש בבוקר והסתיים הרבה לאחר המתוכנן, קרוב לחצות. כוכבי פלורנטין ורמת אביב ג', ירדנה ארזי, קובי מידן, אילנה דיין, אמנון לוי, דב גילהר, עינת ארליך, דידי הררי, אבי קושניר, שמעון פרנס, אביעד קיסוס, יונה אליאן ורבים אחרים התיישבו לצדו של גידי גוב וניסו להיזכר בחוויותיהם הטלעדיות. רובם לבשו שחור, כך כנראה נצטוו.
"כולם הגיעו. זה פשוט מדהים, אף אחד לא אמר לא", מתגאה טוביהו, "רק יצפאן שנמצא בחו"ל לא יכל לבוא וגם הוא שלח התנצלות". בעיני טוביהו זו ההוכחה הגמורה לכך שטלעד שימשה בית אמיתי עבור כל אותם מגישים ואמנים. ועכשיו קיבל הבית צו הריסה.
"ככה זה טלעד"
קשה לתאר במילים את התגובה הנפוצה של הטאלנטים כשאני שואל אותם אם עצוב להם על סיום השידורים. רובם מושכים את שפתם התחתונה מעלה ומקמרים את פיהם. מעין תמהיל של "לא יודע" ו"ממש לא אכפת לי". על הבמה מקרין גוב בפני יעל בר זוהר קטע מימיה הבוסריים ברמת אביבי ג', משהו עם הרבה מצמוצים והרמות גבה. גם היא מבינה עד כמה זה נראה רע. רק גיא זו-ארץ נראה מדושן מגאווה בצד הבמה לא הרחק מטוביהו. בעוד עומד שם המנכ"ל הם ניגשים אליו בזה אחר זה, לוחצים את ידו ומחזיקים את כתפו בתנחומים. "אם אתה צריך משהו", אומרים לו הכוכבים שלפני רגע עיוותו פניהם במשאל העצבות, "יהיה קשה בלעדיכם", "תודה על הכול".
בחדרי האיפור וההלבשה המצומצמים של מימד מתקבצים להם שני פאנלים. באחד מהם, מפרשים ארבעה מבכירי המגישים בטלוויזיה בארץ את כישלונה של הזכיינית. בשני, על פן וליפסטיק, נאספות שלוש מהנשים המובילות בעולם הסלבס הישראלי ומדסקסות על ענייני היום. בעברו של כל אחד ואחת מהם ט' אדומה ומקורזלת. "זה נגמר כבר לפני חמש שנים", אומר אחד הגברים, "כבר אז הם היו צריכים לדעת להתגבר על זה", ממשיך האחר. "אני מתה שכל העניין פה יגמר", אומרת אחת הנשים למאפרת, האחרות מסכימות. "דיברתי עם מישהו שהיה במכרז והוא אמר שההצעה של טלעד הייתה ממש עלובה, שלא היה להם סיכוי", מוסיף הפרשן לנתח. בחדר הנשים, עוברים בינתיים לציניות, "היה ממש 'גדול' הקטע שהיינו צריכים לשבת בקהל, מיותר". "הם פשוט היו עלוקה על הגב של רשת וקשת", לא חוסכים פרשנינו בסופרלטיבים ומקנחים ב"לא היו צריכים להביא את דורית ענבר" והיפה מבין השלוש אומרת, "למה בדיוק הביאו אותי?".
מחיר הירושלמיות
מיד אחר כך, כמובן, עלתה החבורה בחום ובחיוכים לבמה, לשבת לצדו של גוב. המנחה מצליח לשעשע את הקהל המשועמם בדרך כלל. נדמה שרק הפלג האמצעי והמצולם שלו מגיב לקריאות מנהל הבמה למחוא כפיים. בכל פעם שאומרים טלעד הוא פוצח במחיאות כפיים אדירות ובצחוק מתגלגל כמתבקש. מעל כולם, גבוה ואפל, צופה טוביהו. הוא צוחק לפרקים, מרוצה ועדיין לא מבין איך כל זה קרה לו, איך הוא זה שמפקד על הספינה הטבועה.
חגיגת הסיום מאופקת ואלגנטית, כלום לא קורע אותך מצחוק ובאותה מידה לא בהכרח ירחיק אותך מהמסך. "ככה זה טלעד", אומר טוביהו, "ככה היינו תמיד והאלגנטיות הזו, זה דבר שכבר לא יהיה".
אחרי 12 שנים, רק בברנז'ה זוכרים אם אילנה דיין או אמנון לוי היו בטלעד או בזכיינית אחרת. לקהל זה לא משנה. שניהם כבר מצאו עצמם בבית אחר וימשיכו לעשות את עבודתם נאמנה. גם ההנהלה תשתלב בקרוב בכסא מרופד אחר במשרד ממוזג לא פחות. רק הפרולטריון הטלעדי עוד לא מצא עבודה. "זה מחיר הירושלמיות", מסביר טוביהו. הריחוק של אנשיו מהמרכז, מנע מהם להיות "חברים של חברים של" הדרך המהירה ביותר למצוא עבודה בתעשייה. כעת גם החוזה שלו במקום שבו יעבוד בעצמו בינואר ממתין לחתימה, "אני לא יכול לחתום בזמן שאני מפטר 250 אנשים", הוא לוקח אחריות. "אף אחד לא הרוויח מהמכרז הזה. לא הקהל, לא המפרסמים, לא רשת ולא קשת. זה היה מיותר לחלוטין, מיותר".