וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דיוויד, לינץ'?

זיו רובינשטיין, חדשות 10 - מיוחד לוואלה! ברנז'ה

2.2.2006 / 14:55

איש חדשות 10, זיו רובינשטיין, היה בניידת השידור כשמאות בני נוער בעמונה תקפו אותה. "המלחמה החלה", קרא הכרוז

הכניסה לעמונה בצהרי יום ג' בישרה רעות. אלה לא היו הדוקרנים בידי בני הנוער, לא מטר האבנים ובקבוקי הצבע שהושלכו לעבר ניידת השידור ולא ניפוץ השמשות הסדרתי לכל רכב, החשוד שבעליו הוא "מהתקשורת". בכל אלה ניתקלנו כבר בכפר דרום, שא נור ונווה דקלים - הפעם היה משהו שונה. שונה בהתנהלות הדברים בשטח. לקח לנו כמה דקות להבין שאף אחד לא באמת שולט במצב - לא הייתה מנהיגות ומכאן שכל נערי המקום עשו ככל העולה על רוחם.

צמיגי ניידות השידור של כל הערוצים לא החזיקו מעמד יותר מדקות ספורות מרגע שנכנסו לאיזור. בשלב מסוים החל הכרוז לקרוא: "הם מתקרבים אלינו... הם יילחמו בכל הכח... ולא ניתן להם... אנחנו יותר חזקים מהם". אני נזכר בכרוז של רמאללה הרבה שנים אחורה. מיד אחר כך התחלף הכרוז בקול נשי שהודיע ברכות: "כמובן שהפגיעה בנפש אסורה". אכן, קבלת פנים שונה מכל מה שהורגלנו אליו בהתנתקות.

כשהעניינים החלו להרגע, ראיתי את ניידת חדשות 2 עוזבת (ובצדק) את השטח. אנשיה הותקפו באכזריות על ידי הנערים ורכבו של הכתב רוני דניאל הושחת כליל. חפציו האישיים נגנבו מתוכו וחמישה מנערי המקום אף ניסו להצית את הרכב - כל זאת אל מול קבוצת מבוגרים שמוחאים להם כפיים. "זה יגמר באסון", אמר לי ניר, הצלם שלנו.

כשהחושך ירד, מצאנו את עצמנו, כל אנשי הערוץ, סגורים בניידת כשמטר פחיות צבע מושלך עלינו מכל הכיוונים. הרכב הוקף במאות בני נוער שעיניהם זועקות וונדליזם. אני חושב לעצמי, "האם כך מרגיש מישהו רגע לפני לינץ'?".

ראוי לציין שמספר קטן של תושבי עופרה ניסו לעזור לנו בכל דרך אפשרית, בכללם גם מזכיר היישוב שבשלב מסוים אף נאבק פיזית בכמה בני נוער. אך גם הוא מצא את עצמו חסר אונים. בשתיים לפנות בוקר, יום רביעי, אנשי חדשות 10 היו אנשי הטלוויזיה היחידים בעמונה.

ההחלטה להישאר במקום הייתה של כולנו, והחלטנו שאם נותקף שנית, נגן על עצמנו בכל דרך אפשרית. לא כאב לי בגלל מצב הרוח של אנשי הצוות ולא בגלל הנזק האינסופי שנגרם לציוד. כאב לי על שלא היה עם מי לדבר. המבוגרים עמדו בצד וצפו בנעשה ורק מילמלו מדי פעם: "מגיע לכם... אתם מהתשקורת...". כאב לי שאב רואה את בנו משליך אבן אל שמשת הניידת ואומר לו: "הפגיעה בנפש אסורה".

הדממה הרועשת

אז חתך הכרוז את הלילה: "הם באאאאייים... רוצו לגגות... אתם הגיבורים שלנו... תילחמו בהם...!!!". אלפי שוטרים ירדו מהגבעות לעבר תשעת המבנים המתוקשרים כל כך ואז הם נעצרו. הפוגה. בג"צ החליט לחשוב עוד קצת. שתי נערות שאלו אם אנחנו רוצים לשתות: "למרות שאתם מהתקשורת אתם גם בני אדם".

בשעות הבוקר המאוחרות של יום רביעי, בג"צ סיים לחשוב ונתן את האות לפתיחתו של אחד הקרבות המדהימים שסוקרו אי פעם בישראל. קבוצת השוטרים הראשונה שנכנסה חטפה בלוקים. שוטר אחד נפצע קשה. מטר אבנים נוסף הושלך מהגג אל עבר אנשי היס"מ. נזכרתי בפעם האחרונה שראיתי אבנים מושלכות מגגות אל עבר ישראלים - הרבה שנים אחורה, ברמאללה.

האלימות האכזרית מצד שני הצדדים גרמה לכולנו לשתוק עוד שעות ארוכות, לאחר שאחרון השוטרים כבר עזב. התמונות הקשות שהעביר ערוץ 10 אתמול בערב, בהן ניתן היה לראות שוטרים מכים ללא רחם מספר מתנחלים פורעי חוק, קודחות לך עמוק בראש ולא יכולות שלא לנבא את מה שכולנו חושבים בניידת ואף אחד לא מעז לומר: "בפעם הבאה זה יהיה עם נשק חם".

בשלוש לפנות בוקר הגיע גרר החילוץ לקחת את הניידת. אלפי בני הנוער פונו, אך הדממה הייתה כל כך רועשת. ישבנו לנוח על גלי החורבות שרק הבוקר היו תשעה מבנים בלתי חוקיים. מרחוק אפשר לראות את אורות העיר השכנה, רמאללה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully