פיטורי ניר בכר

בכר: נוני מוזס הקפיא תחקירים על עמרי וגלעד שרון

לפי תצהיר עורך 7 ימים המפוטר, אסר המו"ל לסקר את המכרז לערוץ 2 ומחה על אי פרסום ראיון עם סילבן שלום. גינת, לדבריו פועל במצב של ניגוד עניינים נגד "קשת"

לי-אור אברבך

בתצהיר שהוגש היום מטעמו של עורך 7 ימים המפוטר ניר בכר עולות מספר פרשות, אשר לדברי בכר התנהלו בתוך מערכת ידיעות אחרונות.

בין היתר טוען בכר באמצעות עו"ד ענת קנת, הקפיא מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס פרסום תחקירים על גלעד ועומרי שרון. "בקיץ 2003 הכין הכתב גידי וייץ תחקירים על גלעד ועמרי שרון", כותב בכר, "התחקירים, שנתמכו בתמלולי הקלטות... שפכו אור על פעילות עמותות הקש של שרון בבחירות 1999 ועל חוזה ההעסקה של גלעד שרון אצל הקבלן דוד אפל". לדברי בכר, מוזס הטיל וטו על פרסום הכתבות שעסקו באחים שרון "ללא ציון סיבה עניינית ואסר לפרסם אותן במוסף במשך שבועות ארוכים".

לדברי בכר, בספטמבר 2003 אמר לבכר גידי וייץ, כי עיתון אחר החל לעסוק בנושאים. משה ורדי, אומר בכר, "המליץ למו"ל מוזס על פרסום תחקירים אלו".

מוזס החליט לפרסם את הדברים בעמודי החדשות ואמר על פי התצהיר לרותי יובל, "'מישהו היה צריך להיות מפוטר' בשל הפעולה העיתונאית הזו, כאשר הוא מתכוון - כך הסיקה רות יובל - לסילוקי מן העיתון", ממשיך בכר.

עוד בוואלה!

מה חשוב לדעת בעת תאונה, ובתביעת ביטוח רכב

לכתבה המלאה

כתבי העיתון לא יבינו את "מורכבות הסיפור"

על פי התצהיר, אסר מוזס לסקר את המכרז לערוץ 2. בכר מצהיר, כי החליט לשלוח את חן שליטא להכין תחקיר על התנהלות הקבוצות השונות במכרז, בהן "רשת" שעד למכרז נוני מוזס היה מבעליה.

"סמוך לאחר מכן, התקשר אלי המו"ל מוזס", אומר בכר, "ודרש ממני בטון תקיף שלא לעסוק יותר בנושא זה עד לבחירת הזוכים במכרז. לשאלתי מדוע יימנע העיתון מלתת לקוראיו מידע חיוני על הקבוצות המתמודדות השיב המו"ל מוזס כי כתבי העיתון לא יצליחו להבין את 'מורכבות הסיפור'".

בכר מחה על הזלזול, לדבריו, בכתבים ו"על הפגיעה בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת". לדברי בכר, הוא הבהיר כי יענה לדרישת מוזס כיוון שהגיע למסקנה כי אין בנושא חידוש עיתונאי.
"מספר שבועות אחר-כך הורה המו"ל מוזס לכל העורכים הבכירים בעיתון שאין לעסוק עוד בענייני המכרז". לדברי בכר, הוא ננזף על ידי מוזס כשהחליט לבטל ראיון עם סילבן שלום, גיסו של מוזס.

תחקירים על דידי וסנדו

"גינת לא היסס לנצל את מעמדו כעורך ראשי כדי לבוא חשבון עם מי שהוא מחשיב ליריביו האישיים או ליריבי העיתון", כותב בכר.

לדברי בכר, הציע גינת לערוך תחקיר על עו"ד דוידה לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בכר טוען כי "לא היה עניין עיתונאי אמיתי באותה עת בעו"ד לחמן-מסר למעט העובדה שהיא הובילה ומובילה במשך שנים את יוזמות החקיקה להגבלת הבעלויות הצולבות בתקשורת, ובכלל זה את מכירת האחזקות של 'ידיעות אחרונות' בערוץ 2 והגבלת הנוכחות המונופוליסטית של משפחת מוזס בענף התקשורת".

בהמשך הציע על פי התצהיר, גינת לערוך תחקיר על שגריר ישראל לשעבר ברומניה, סנדו מזור. "גינת טען כי למזור עסקים במזרח אירופה אשר ראוי לבדוק את כשרותם וכן טען טענות בנוגע לעסקיה של אשתו של מזור שהעמידו את מזור במצב של ניגוד עניינים חמור בהיותו בכיר במשטרה" (מהתצהיר). לפי בכר, הכתבת שמונתה לבדוק את העניין, שוש מולא, טענה כי אין כל ממש בטענות גינת.

בכר מזכיר בתצהירו כי מזור הוא מי שחקר את גינת בפרשת החשד לטובות הנאה ושוחד מיני, בתחילת שנות ה-90' או במועד סמוך לכך, בהיותו ראש היחידה לחקירת פשעים במשטרה.

לטענת בכר, מתנהל גינת בניגודי אינטרסים בין עיסוקו כמגיש כלבוטק ובין פעולותיו כעורך ראשי בעיתון. "כאשר היה על גינת לקבל החלטות הנוגעות לנושא זה הוא לא היסס מלעסוק בכתבות ובפרסומים הנוגעים ל'רשת' ולזכיינים האחרים, כאשר לא אחת קיבל החלטות מוטות לרעת 'קשת' או 'טלעד'", נכתב בתצהיר.

סמוך למינוי גינת לתפקיד העורך, טוען בכר, בעקבות פרסום כתבה על "רצים לדירה 2" של 'טלעד' שכללה מועדי שידור של הסדרה, הורה גינת לעורכים בעיתון, שלא לפרסם כתבות "פרומו" לתוכניות טלוויזיה. בשלב מאוחר יותר אסר גינת להזכיר בכותרות משנה פרטים על תוכניות טלוויזיה "בעיקר כשמדובר בסדרות של ערוץ 2".

"בפועל", נכתב בתצהיר, "הקפיד גינת על הנחייה זו בעיקר כאשר פורסמו כתבות על סדרות של חברת 'קשת' ולא עשה כן כאשר פורסמו כתבות של חברת "רשת" עימה הוא קשור". לראייה מביא בכר את דוגמת הכתבה שנערכה על אורנה בנאי, אז אסר גינת להזכיר את קיום הסדרה במשנה. לעומת זאת, באותו יום פורסמה בידיעות כתבה על דודו טופז ושם תוכניתו הופיע באותו הממקום.

"גינת הגדיל עשות כאשר אישר פרסום כתבות אשר עסקו באופן מפורש בתוכניותיו שלו בערוץ 2 בדרכים שונות וביניהן כתבות מעקב שהתפרסמו בעיתון", נכתב.

פגישה עם לבנת

בנוסף לפרשות אותן הציג בכר בכתב התביעה שלו, הציג העורך המפוטר מקרים נוספים בהם לטענתו ניסה גינת למנוע פרסום תחקירים העוסקים בקשר בין הון ושלטון. לצד "הגנה", לכאורה, שסיפק גינת לשרת התקשורת דאז, דליה איציק, הוקפא, לדברי בכר גם תחקיר בנושא חברת מילניום. החברה הינה בבעלות אליחי הניג, בעלה של השרה דאז לימור לבנת.

"כבר בראשית העבודה על התחקיר", כותב בכר, "הפגין גינת התנהלות לא עיתונאית ולא מקצועית, ופגש את השרה דאז לבנת בלשכתו, תוך התעלמות מופגנת ממני, מעורך התחקיר איתי כ"ץ ומהכתבים שעסקו בנושא". לאחר הפגישה, הודיע גינת כי התחקיר לא ראוי לפרסום. לאחר שהשתכנע באשר לחשיבותו, דרש כי לא יוקדש לתחקיר שער המוסף.

עוד טוען בכר, עיכב במשך שבועות רבים גינת פרסום תחקיר העוסק בניסיונותיהם של אישי ציבור ומקורבי ראש הממשלה, אריאל שרון, לקדם את עסקי ספינות הקזינו של איש העסקים מרטין שלאף. "לפרסומו של התחקיר בעת ההיא היתה חשיבות ציבורית עצומה", נכתב בתצהיר, "למיטב ידיעתי הסיבה לדחיית הפרסום היתה העובדה שאישיות ציבורית קרובה למו"ל מוזס היתה ממושאי התחקיר".

תגובת גינת

עורך ידיעות אחרונות, רפי גינת הגיב לדברים באומרו, "התצהיר שהגיש מר ניר בכר לבית הדין רצוף שקרים וסילופים, טענות חסרות שחר וטענות שעל פני הדברים אין להן כל רלבנטיות לנסיבות פיטוריו מן העיתון.

בניגוד גמור לרושם שמנסה מר בכר ליצור 'שוכח' מר בכר להזכיר בתצהירו כי כבר במסגרת השימוע הנוסף שנערך לו, הודה בפה מלא, כי לא היה אפילו תחקיר אחד שנפסל לפרסום בעיתון.

מר בכר מנצל את 'הבמה' שניתנה לו בתצהירו להוצאת לשון הרע על העיתון ולהשמצתו במגמה לנסות ולהוציא בדרך זו סכומי כסף שאינו זכאי לקבלם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully