גינת: אם בכר היה מתנצל ייתכן שהתוצאה הייתה שונה

בשעה זו מוגש לבית הדין לעבודה בתל אביב תצהירו של עורך ידיעות אחרונות, רפי גינת באמצעות עורכי הדין של העיתון, אריאל שמר וורד גרטל. גינת מדגיש בתצהירו את זיקתו לתחקירים עיתונאיים, "אני עוסק בתחקירים עיתונאיים מאז 1979, בה התחלתי לערוך ומ-1984 גם להגיש את התוכנית 'כלבוטק'. יש לי מוניטין מקצועיים מעולים כעיתונאי חוקר", כותב גינת.

לדבריו, בסמוך לכניסתו לתפקיד עורך ידיעות, דרש "מכל עורכי המוספים בעיתון וביניהם התובע, להעביר לי לאישור את כל עמודי הכתבות לפני הורדתם לדפוס". בכר, על פי גינת, היה העורך היחיד של מוסף בעיתון שהתנגד לכך. "עד מהרה", מצהיר גינת, "התברר כי הפרת הוראתי בעניין אישור עמודי הכתבות במוסף לפני הורדתם לדפוס, הייתה רק יריית הפתיחה של התובע בשורה שיטתית של הפרות משמעת ואמונים חמורות שביצע נגד העיתון ונגדי".

"יודגש, בניגוד לרושם שאותו מבקש התובע ליצור, לא היה שום מקרה של תחקיר שהוגש לי על-ידי התובע ולא פורסם. התובע הודה בעובדה זו במפורש בסופו של דבר במסגרת השימוע שנערך לו כמפורט להלן", נכתב בתצהיר. במהלך המסמך, מקפידים עורכי דינו של גינת להציב את המילה 'תחקיר' בכל הקשור לכתבתם של גידי וייץ ונורית פלתר על אלי לנדאו בגרשיים. "אני סברתי, משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד (בניגוד למה שמייחס לי התובע בעזות מצח יוצאת דופן), ש'התחקיר' שהוגש לי אינו ראוי לפרסום כפי שהוא, מאחר שהוא בעייתי ורצוף באמירות ומסקנות לא מוכחות דיין... כתחליף לבסיס עובדתי מספיק, היה התחקיר רצוף 'תזות' ופרשנויות של הכותבים, להבחין מעובדות מוצקות וככזה לא יכול להיחשב 'תחקיר', אלא פרסום ראשון של פרוטוקולים משטרתיים".

לדברי גינת, בכר התנגד לאי-פרסום התחקיר כפי שהוא ואמר שיש למנוע את מינויו של לנדאו ליו"ר מליאת רשות השידור. גם ליועץ המשפטי של העיתון, עו"ד מיבי מוזר, היו השגות לגבי התחקיר לדברי גינת. כך גם לשילה דה-בר, משנה ליו"ר קבוצת ידיעות. גינת טוען כי "אין כל קשר בין פגישתו (האקראית) של התובע עם מר מוזס במסדרונות העיתון לבין פרסום התחקיר. ההחלטה על הכנסת התיקונים ועל פרסום התחקיר לאחר התיקונים הייתה שלי בלבד. לא התקיימה שום שיחה בין המו"ל וביני בעניין התחקיר, פרטיו ופרסומו".

בתצהיר מתואר פרסום ידיעה שעסקה בעניינו של לנדאו. "לידיעה שולית זו שלא קיבלה במה מרכזית בעיתון", נכתב, "השתרבבו בטעות 2 קטעים מידיעה שפרסם יואב יצחק באתר nfc. מבירור שערך העיתון התברר כי הטעות נעשתה בתום לב, או על-ידי העיתונאית הוותיקה טובה צימוקי או של המערכת בתל-אביב. גב' צימוקי לא שמה לב לטעות בשל לחץ ה"דד-ליין" ובשל מחשבה מוטעית כי מדובר בקטעים שהוכנסו לכתבה על-ידי נורית פלתר, שהייתה שותפה לכתיבתה בנפרד". בכר, על פי גינת, ניהל מעין חקירה משלו בחיפוש אחר המניעים לפרסום הידיעה, למרות בירור שערך בנושא יואל אסתרון, המשנה לעורך הראשי, שבסופו אכן נקבע שמדובר בטעות. על פי הטענה, המשיך בכר והטריד את צימוקי בשאלות בעניין.

"בתחילת חודש דצמבר 2005, לאחר שפורסמה הידיעה של צימוקי ופלתר, קיבלתי שאלות מכתבת 'הארץ' ענת באלינט בעניין המהלכים הפנימיים בעיתון שקדמו כביכול לפרסום התחקיר על לנדאו ובעניין הידיעה שפורסמה והבירור שנערך. השאלות... שהתובע (בכר - ל"א) הטיח בי (ושכמובן הוכחשו נמרצות על-ידי כבר אז) בשיחה שהייתה לנו בארבע עיניים ושהיו ידועים רק לשנינו... משכך, לא נותר לי אלא להסיק כי התובע הוא שהדליף לכתבת 'הארץ' את תוכן שיחותינו", נכתב.

גינת הוסיף: "התנהגות שכזו שוברת כל נורמת התנהגות מקובלת ועלולה לגרום למעביד נזק רב, בפרט כאשר מדובר בעובד בכיר כדוגמת התובע ובעיתון כדוגמת ידיעות אחרונות". לדברי גינת, מעשה זה של בכר, הביא למשבר האמון החריף ומכאן לא נותר אלא לפטרו. "אילו היה התובע מנסה לשכנע אותי כי אין יסוד לפיטוריו או מתנצל על מעשיו הפסולים, ייתכן שהתוצאה הייתה שונה. אך התובע לא עשה כן ובמקום זאת צעק עליי ואמר שהוא רואה בזה 'הדחה פוליטית'....(!!??)".

גינת חושף בתצהירו גם את שהתרחש, לדבריו, בשימוע שנערך בהוראת בית המשפט לעורך 7 ימים המפוטר ב-22 בינואר. "למרבה הצער, התובע לא ניצל את השימוע הנוסף שערכתי לו על מנת להביא הסברים ולהשמיע גירסה שתאפשר בניית אמון מחדש בו, אלא ניצל את השימוע על מנת לתקוף את העיתון ואותי".

בתצהיר מוצגות מספר שאלות אותן העלה עו"ד שמר בפני בכר. בין היתר נשאל במהלך השימוע "אם הוא חושב שלהתקשר לטובה צימוקי ולשכנע אותה שיש קונספירציה בעיתון זה בסדר. עו"ד קנת סירבה להשיב לשאלה כשהיא שואלה איפה הועלתה הטענה".

בהמשך שאל עו"ד שמר, "אם חוץ מסיסמאות יש גם עובדות וביקש לדעת אם בכר יכול להצביע על תחקיר אחד שנפסל ע"י גינת – לכך השיב בכר במפורש שלא נפסל שום תחקיר... לפני סיום נשאל בכר אם יש לו אמון בגינת כעורך העיתון וכמי שממלא את תפקידו כהלכה לטובת העיתון. הוא סירב להשיב על השאלה".

בטרם הכחיש בזו אחר זו את טענותיו של בכר בתצהירו כותב גינת, "הריני כופר מכל וכל בכל ההשמצות האישיות שמשמיץ אותי התובע, כמו גם בניסיונו של התובע 'להכניס' את מר מוזס לתביעה, תוך הכפשתו והשמצתו. ויודגש. מעולם לא הייתי במצב של ניגוד עניינים בקשר לעבודתי בעיתון (שאגב גם אם היה, אין הוא מעניינו של התובע). עוד אדגיש כי ההחלטה על פיטוריו של התובע הייתה שלי בלבד, במסגרת סמכויותיי כעורך ראשי".

ניר בכר אמר לוואלה! ברנז'ה בתגובה: "אני שב ומציע לגינת ללכת להיבדק בפוליגרף כדי להגיע לחקר האמת בפרשה הזאת".

ביום רביעי, בניגוד לצפוי, יתקיים הליך קדם משפט ובו ידון השופט טננבוים בבקשת האגודה לזכויות האזרח להיות "ידיד בית המשפט" בפרשה. כמו כן, ידון השופט בבקשתו של בכר לקרוא לעדות בין היתר את עורכת 7 ימים לשעבר, רותי יובל ואת העיתונאי, גידי וייץ.