סימפוזיון בינלאומי בנושא: גידולים חסויים באקלים ים תיכוני

סימפוזיון בינלאומי בנושא גידולים חסויים באקלים ים תיכוני נער במסגרת תערוכת משוב 1 למרץ 2006 בגני התערוכה בתל-אביב. בסימפוזיון השתתפו מרצים מישראל בעיקר וגם מרצים מחול. הכינוס עורר עניין רב בקרב חוקרים, מדריכים, חקלאים ואנשי תעשיה והשתתפו בו מעל 80 איש. יוזמי הסימפוזיון היו מר חיים אלוש מנכל משוב ופרופ דן לבנון המדען הראשי של משרד החקלאות. חברי הוועדה המדעית היו דר מאיר טייטל יור, דר יונתן אלקינד, דר יוסי טנאי, מר יצחק אסקירה ופרופ עידו סגינר. את הסימפוזיון פתחו פרופ דן לבנון ודר אלי פוטיבסקי ראש מינהל המחקר החקלאי. הם ברכו את הנוכחים ואת המשתתפים מחול והדגישו את חשיבות הנושא והתרומה של ענף בתי הצמיחה לחקלאות ישראל. דר פוטיבסקי הביא דוגמא מעבודותיו והזכיר את התרומה המשמעותית שהייתה לחידושים בבתי הצמיחה בכל הקשור לגידול בענף התבלינים בארץ. פרופ לבנון הדגיש את החשיבות בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות וקרא למשתתפים מחול לעבוד בשיתוף פעולה עם החוקרים מהארץ. לטענתו, הנושאים המועלים לדיון מעניינים גם את המדינות מהן מגיעים האורחים והן משקיעות כספים במחקר בתחומים אלו.מושב ראשון:המושב הראשון עסק בטיפוח ירקות ופרחים לגידול בבתי צמיחה באקלים ים תיכוני ובהגנת הצומח. את המושב הנחה דר מרסל פוקס, גמלאי של מכון וולקני ובמושב זה הוצגו שש עבודות. הרצאות הפתיחה של דר יוני אלקינד מהפקולטה לחקלאות ומר ברטלס מהולנד פתחו את המושב והן פרטו את תנאי האקלים האופייניים לאזור הים התיכון ואת האקלים הנחוץ לגידולי ירקות ופרחים. לטענתם הטיפוח מאפשר, במקרים רבים, לגדל ולייצר תוצרת באיכות גבוהה בתנאי סביבה קשים. תהלי הטיפוח מתחיל בהגדרת המטרות, המשכו בסלקציה וטיפוח של זנים עמידים לטמפרטורה ולחות קיצוניים המניבים תוצרת בעלת חיי מדף ארוכים. בין היתר עוסק הטיפוח בטעם, ריח, צבע וכד. לדברי דר אלקינד כמעט ולא ניתן לחזות את ביצועי הזן החדש שנמצא בטיפוח ומקובל לעבוד בשיטה של ניסוי ותהייה. כתוצאה מכ, תהלי הטיפוח מתפרש בדר כלל על מספר רב של שנים ולעיתים השקעה רבה אינה מניבה תוצאות שקיוו להן. דר בולרד מצרפת, דר דוד בן יקיר ממכון וולקני ודר דרור הדר מחברת פולישק הציגו אספקטים שונים של הגנת הצומח בבתי צמיחה. דר בולרד הציג עבודה מעניינת של שימוש בתוכנת סימולציה של זרימה ומעבר חום לחיזוי תנועת נבגים וריכוזם בחממה. לטענתו המודל שפיתחו יאפשר חיזוי אזורי התפתחות של מחלות אוהדות לחות בחלל החממה. דר בן יקיר הציג עבודה המתארת אפשרות לניהול מושכל של פתחי חממה לצרכי אוורור. עפי התוצאות שהציג, פעילות כנימת עש הטבק מצטמצמת לשעות 7 13. נוסף על כ, בחממה הנתונה לאוורור גבי כשהחלונות פונים למורד הרוח עיקר החדירה היא מכוון הפתחים שבמורד הרוח. תוצאות דומות התקבלו בניטור תריפסים ומעקב אחר חדירתם למנהרות עבירות. דר הדר הציג תוצאות של עבודה בה בחנו רשת נגד חרקים חדשה אופטינט המשלבת סיבים בצבע אלומיניום. הרשת הפחיתה כמעט פי 5-8 את הנגיעות של הצמחים בהשוואה לרשת רגילה בעלת אותה צפיפות חוטים. ההרצאה האחרונה במושב זה ניתנה עי מר יצחק אסקירה משהמ והיא עסקה בסקירת ההתפתחות וההיקפים של בתי הצמיחה על סוגיו השונים בישראל בעשור האחרון. מושב שני:המושב השני בכנס בתי הצמיחה עסק באקלים בתי הצמיחה ויחסי הגומלין בין האקלים לצריכת המים של הצמחים בתנאים מבוקרים. נטלו בו חלק חוקרים ממנהל המחקר החקלאי המכון להנדסה חקלאית והמכון לקרקע ומים.עקב הצור בניצול יעיל של בית הצמיחה בכל ימות השנה על מנת ליצור תוצרת חקלאית איכותית יש צור ביצירת תנאי אקלים נוחים תחת המבנים השונים. באגן הים התיכון בכלל ובארצנו בפרט ההתמודדות העיקרית במבנים הינה עם עומסי חום ולחות במרבית ימות השנה. למערכות ייצור מבוקרות יש גם השלכה רבה על משטר ההשקיה והדישון הדשייה של הצמחים ובתנאי המים הקשים בישראל הבעיה מורכבת מאוד. דר ארבל סקר את שיטות הצינון האדיאבטיות הקיימות ופוטנציאל הפחתת עומסי החום בתו המבנים תו כדי העלאת הלחות היחסית והאבסולוטית. מערכות הצינון מבוססות על אידוי מים המועברים לחלל החממה באופנים שונים במטרה לייצור אקלים נוח ככל האפשר, אחיד ובעלות כלכלית סבירה. פרופ מרסל פוקס המשמש כמנהל המדעי של מופ הבשור דיווח על ניסוי נרחב שנעשה במופ הבשור לבחינת השפעת מערכות צינון שונות על הלחץ האוסמוטי של ורדים במערכת מים ממוחזרת. היבטים נוספים של ניסוי זה מנקודות מבט של הזנת הצמח הוצגו עי דר בני בר יוסף מהמכון לקרקע ומים במנהל המחקר. דר מאיר טייטל מהמכון להנדסה חקלאית דיווח על ההשוואה בין החלפות אויר בתנאי אוורור טבעי לאוורור מאולץ בשיטת המזרון הלח. עבודה ראשונית וחשובה בנושאי אקלים בבתי רשת ואפיונה דווחה עי דר יוסי טנאי מהמכון לקרקע ומים במנהל המחקר החקלאי. העבודה שנעשתה בשיתוף עם סטודנט לתואר שני מגרמניה עסקה בצריכת מים בבתי רשת לגידול פלפל. צריכת המים בבתי רשת נמוכה בלמעלה מ30 בהשוואה לגידול בשטח הפתוח.מושב שלישי:המושב השלישי של הכינוס כלל 4 הרצאות בנושאים של קרינה וחימום. ההרצאה הראשונה ניתנה עי דר שבתאי כהן ממנהל המחקר החקלאי בנושא קרינת שמש בחממות, בתי רשת וגידולים חסויים. תחילה תאר דר כהן תכונות בסיסיות של קרינת שמש ואת החשיבות שלה להתפתחות הצמח. בהמש סקר דר כהן מספר מחקרים בהם נבחנה השפעת קרינה על גידולים בחממות ובתי רשת. ניתן דגש לעובדה שרכיבי מבנה וכיסוי מפחיתים את הקרינה המגיעה לצמח ומשנים את תכונותיה. בנוסף, דר כהן תאר מחקרים שהוא ביצע בנושא תכונות קרינתיות של רשתות. ההרצאה השנייה באותו מושב ניתנה עי דר פרהד גאולה ממנהל המחקר החקלאי ודנה בנושא אופייני כיסויים לחממה והשפעתם על יעילות הכיסוי. דר גאולה תאר מתקן בדיקות המאפשר ללמוד את מעבירות הקרינה של כיסויים מסוגים שונים המשמשים לכיסוי חממות ובתי רשת. בנוסף תאר דר גאולה מתקן המאפשר חקירת תכונות העברת החום של כיסויים כאלו. שתי המערכות ממוקמות במכון להנדסה חקלאית במרכז