פרומופוביה

ביום ראשון השבוע נחרדו במערכת "עובדה" לגלות, כי בידיעות אחרונות עובדים על תחקיר בנושא תוכניתם ביום רביעי (הערב) - הרופאה השנייה בתולדות המדינה שתואשם בהריגה. לוואלה! ברנז'ה נודע כי בין שלל הטלפונים שהרים באותו היום עורך תוכנית התחקירים דורון גלעזר, היה אחד לעיתון של המדינה ושני למחלקת הפרומו של קשת.

בידיעות אחרונות מתעקשים בתוקף כי החלו לעבוד שם כבר ביום שישי על התחקיר האמור - יום לפני שעלה הפרומו לעובדה, במוצאי שבת. יתרה מזאת, מודים בעיתון כי אולי עדיף היה לעלות עם התחקיר (של הכתב יורם ירקוני), כבר ביום ראשון.

אך זה לא מספק את האנשים בעובדה, שמיהרו לצמצם נזקים ולשתול פרומואים במעריב ובהארץ, שעלו במקביל לפרסום בידיעות. זו לא הפעם הראשונה שכתבות תחקיר עולות בעיתונים, ושם מרגישים שהתשובה ברורה - הפרומו לתוכניתה של אילנה דיין מהווה סדין אדום לעיתונאים החוקרים באשר הם ואלו מסתערים על הסקופ לפני שיסופק.

"אתה יכול להרוויח וגם להפסיד", אמר לוואלה! ברנז'ה, עמנואל רוזן מגיש תוכנית התחקירים "זה הזמן" בערוץ 10, "אתה חושף יותר אנשים אבל גם נותן לטרמפיסטים לקפוץ על המציאה. הבעיה שבמדינה הזו אין חוקים, זה ג'ונגל - ציטוט זה לא ציטוט, קרדיט זה לא קרדיט ופירגון זה לא פירגון".

"מוסד הפרומואים משבש את כל סדרי העבודה", אומר בכיר בתעשיית תוכניות התחקיר, "זכותו של עיתון לעבוד כמו משוגע על הסיפור שהוא ראה בפרומו של תוכנית טלוויזיה - אך זה לא מכובד".

"קרה גם לי", ממשיך רוזן, "שנתתי פרומואים וחטפו לי סיפור - אבל זה לא מטריד אותי כי זה משחק בעיקר של הברנז'ה - את הצופה הרגיל זה לא מעניין. פרומו נועד בעיקר כדי ליצור חשיפה וסקרנות וזה אפקט שמתקבל. אני אמנם מתעסק בפרטים הקטנים של התוכנית, הכוללים מוזיקה ועריכה אבל את כל נושא השיווק אני משאיר לאחרים".

בתוכנית "כלבוטק" של רפי גינת, עורך ידיעות אחרונות, המשודרת ברשת, מוטרדים פחות מהסוגיה, "המערכת משתדלת להביא מוצרים שיהיה קשה לשחזר אותם גם אם תסתכל בפרומו", אומר לוואלה! ברנז'ה עורך התוכנית גולן יוכפז. "יהיה קשה מאוד לשחזר את הסיפור שרואים בתחקיר שלנו, כי זו בעיה שלא חוזרת על עצמה ומתרחשת מול המצלמות שלנו".

עורך "שומר מסך של אמנון לוי" המשודרת בערוץ 10, איתי דנקנר דווקא שאנן פחות, "החשש תמיד קיים, זה חלק מהמשחק. בקשר בין תוכניות טלוויזיה, במובן מסוים, הראשון שיוצא בפרומו הסיפור די שלו - יש הבנה שהראשון שיצא, יש לו זכות ראשונים - בתחרות בין טלוויזיה לעיתון הכלל לא מתקבל - ואין מה לעשות. זה חלק מהמקצוע". דנקנר מזכיר כי לעבוד על סיפור לטלוויזיה יכול להימשך שבועות בעוד כתבה דומה בעיתון עשויה לדרוש הכנה של שעות ספורות.

"התחרות בין כלי התקשורת היא גדולה ועל כל אייטם יש תחרות", מסביר העורך, "הרבה פעמים בטלוויזיה שמערכת מתחרה עובדת על אותו תחקיר לא יוצאים עם פרומו עד שהתוכנית השנייה לא שודרה. אנחנו נעדיף לשייט מתחת לרדאר ולחכות שהתוכנית תשודר, כדי לראות איך לשדר את הפרומו ואף את התחקיר שלנו".

אחת האפשרויות להתמודדות עם התופעה, היא לשתול פרומואים במהדורות החדשות. כך אמנם יהיה צורך לחשוף טפח יותר גדול מהתחקיר - אך לפחות יהיה "מסונדל" יותר. אפשרות אחרת היא על פי מיטב המסורת של "אם אי אפשר לנצח אותם..." - פשוט למהר ולשתף פעולה עם העיתונים ולטמון את הפרומו לתוכנית בין עמודיהם.

במחלקת הפרומו של הגופים המשדרים, פחות מוטרדים מהמלחמה הברנז'אית. "בזמן האחרון כל הנושא נהיה יותר אקוטי", אומר סמנכ"ל הפרומו של קשת, ירון גת, "מתפקידי לענייין כמה שיותר אנשים. אנחנו עובדים בצמוד עם הפקת התוכנית והם יודעים הכל - אנחנו עושים הכל בתיאום מלא. 'עובדה' היא תוכנית שעובדים עליה מאוד קשה וכל שבוע זה מבחן מחדש".

עם זאת אומר גת, "לי זה פחות רלבנטי. חשוב לי להבהיר שהסיפור אצלנו. אני לא עוסק בקרבות - אני צריך להגיד יש פה סיפור מעניין - לכן על המסך זה לא כל כך משפיע".