מספר הסיפורים, יוסי אלפי תובע את הטלוויזיה החינוכית ואת משרד הפירסום מקאן אריקסון על הפרת זכויות בשל השימוש בדמויות "שכונת חיים" בפרסומת לחומוס צבר.
"שמעתי שעומדים לעשות פרסומת לשכונת חיים ניסיתי לדבר עם מנהלת הטלוויזיה החינוכית והיא הפנתה אותי ליועץ המשפטי. מין הדין שמנהל מוסד ציבורי יתייחס לכל אדם שפונה אליו", אמר אלפי לוואלה! ברנז'ה, "כתבתי את כל תסריטי שכונת חיים. פתאום אני רואה את הפרסומת משתמשים בזכויות היוצרים שלי ובזכויותיי המוסריות". לדברי אלפי, היום הודיעו לו מהפקת תוכניתה של גליה אלבין "המועדון" כי השתתפותו המתוכננת לשבוע הבא בתוכנית בוטלה. לדבריו בחינוכית מיתנה הוראה לא לארחו בתוכניות.
אלפי טוען, באמצעות עו"ד נחום גבריאלי ממשרד "זליגסון גבריאלי ושות'" כי הזכויות על תסריט הסדרה "שכונת חיים" והדמויות הכלולות בה שייכות לו, והוא העביר זכויות אלו לאקו"ם שבה הוא חבר. לטענתו, מעולם לא העביר את זכויות היוצרים שלו לטלויזיה החינוכית.
מהטלוויזיה החינוכית נמסר כי שם "דוחים את טענותיו של מר יוסי אלפי. כל הזכויות ליצירה "שכונת חיים", אשר הופקה בטלוויזיה החינוכית, הינן בבעלות המדינה. בהמשך לפנייתו של עורך דינו של מר אלפי, שוקד היועץ המשפטי של הטלוויזיה החינוכית במתן תשובה לטענותיו".
בעניין האיסור לארח את אלפי נמסר מהחינוכית, כי "מדובר באי הבנה. הטלוויזיה החינוכית לא ביקשה לבטל את השתתפותו של אלפי במועדון. מהפקת התוכנית נמסר כי הם ישמחו לארח אותו לרגל צאת ספרו החדש".
הפאשלה של ניצני?
את תהליך מכירת הזכויות של החינוכית למקאן ניהל יאיר ניצני. ניצני עוסק כבר שנים בנושאי מכירת זכויות של שירים ותוכניות טלוויזיה לגופים ולמשרדי פרסום.
לוואלה! ברנז'ה נודע, כי ניצני נתן למקאן אריקסון אור ירוק לצילום הפרסומת, לפני שנחתם כל הסכם בין הצדדים, כמתחייב בחוק. הדבר עורר את חמת החינוכית ולבסוף נחתם החוזה בדיעבד. זאת לאחר שניצני הגיע להסכם עם החינוכית במסגרתו יפצה אותה על הטעות לה גרם.
ניצני סירב להגיב לדברים.