קאמבק שבא לבכות

לאחר הפסקה בת כמעט 3 שנים מאקטואליה, חזרה שלשום אושרת קוטלר אל המרקע לצד דני קושמרו, בשידור ממושך מגבול הצפון.

קוטלר עזבה את חברת החדשות של ערוץ 2 בעקבות משבר אישי-מקצועי, שסופו היה בראיון שגרם לה לפרץ רגשות ודמעות. עם צאת ספרה "סיפור שמתחיל בדמעות" אמרה בראיון לאביבה לורי במוסף "הארץ", כי עזבה לאחר דיכאון מתמשך. "הדמעות היו רק סימפטום, הטריגר להר הגעש שהתפרץ אחר כך", סיפרה. קוטלר אמנם התנתקה ממשדרי האקטואליה, אבל המשיכה בעבודה על תכניות דוקומנטריות, למדה, טופלה אצל פסיכולוג וסיימה את התהליך בהוצאת הספר החושפני.

"זה כמו לרכב על אופניים", אומרת קוטלר על ההרגשה לחזור למסך בשיחה עם וואלה! ברנז'ה, תוך כדי נסיעה נוספת לשידור בצפון. בנוגע להבטחתה הישנה כי תחזור כשתהיה " בגיל של לונדון וקירשנבאום", היא אומרת: "קשה לשבת בבית כשיש מלחמה. בשלוש השנים האחרונות נכנסו לאיזושהי שגרת פוסט-אינתיפאדה, המלחמה העמידה אותי במצב של חוסר מנוחה אישי. אני עושה דברים אחרים, שקועה בפרוייקטים דוקומנטריים. אבל התחושה לעסוק בשגרתי כשהכל מסביב כל כך בוער פשוט מוזרה".

"הגיע אליי טלפון, ביקשו שאצטרף", מספרת קוטלר על ההצעה לחזור, "אפשר לומר שהתגייסתי למילואים. החברים בחברת החדשות כבר שבועיים עובדים מסביב לשעון, כשביקשו שאעזור איך יכולתי לסרב?".

- חזרת אלינו באחד הימים הקשים ביותר ללחימה, לא חווית קושי נפשי?
"דברים משתנים כנראה. בכל זאת יש הבדל בין שגרה יומיומית-סיזיפית בחדשות. לא נגעתי בכאב שלוש שנים אז את גם באה עם כוחות גדולים יותר". על המחשבה להשאר מעתה באופן רצוף על המרקע, אומרת קוטלר: "בינתיים אני כאן, אבל לא אשאר יותר מדי זמן. כמו שאמרתי, באתי למילואים, וככה זה, בסוף המילואים – חוזרים הביתה".