ראו הומתקתם

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות הרשיע את עיתון "מעריב" בעקבות תלונה שהגיש יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין.

ב-9 בספטמבר 2005 פרסם "מעריב" ידיעה תחת הכותרת: הקרב בליכוד – ריבלין: "הנכס העיקרי של שרון הוא ביבי". כותרת המשנה היתה: יו"ר הכנסת, מתומכי נתניהו המובהקים, מעריך כי סיכוייו של שרון לגבור עליו טובים. על הידיעה היו חתומים בן כספית ונדב אייל, אולם בפסק הדין נכתב כי היתה הסכמה בין הצדדים כי כותב הידיעה, בקטעים הרלוונטים לתלונה, היה בן כספית.

ב- 25 בספטמבר 2005 פנה יו"ר הכנסת דאז ח"כ ראובן ריבלין, בתלונה נגד "מעריב" על הפירסום. ח"כ ריבלין טען בפני חברי בית הדין של מועצת העיתונות כי מעולם לא אמר את הדברים שיוחסו לו בידיעה ובכותרת, מעולם לא נתבקשה תגובתו או התייחסותו לפני פרסומם, וכאשר פנה אל עורך "מעריב", אמנון דנקנר, בבקשה לפרסם את הכחשתו או תיקון לידיעה, הובטח לו כי כך יעשה- אך תיקון או הכחשה לא פורסמו. כל אלה גרמו לו לנזק פוליטי כפי שאמר לבית הדין.

תחילה תלונתו כוונה כנגד "מעריב" ונגד הכתב בן כספית אישית, אולם הצדדים הגיעו להסכמה ביניהם וריבלין הודיע כי בעקבות פגישה שקיים פגישה עם בן כספית וכי בעקבות הסבריו והתנצלותו האישית המלאה, אין מבחינתו עוד צורך להמשיך את הדיון בקובלנה האישית נגד הכותב.

לאורכו של פסק הדין ציינו חברי בית הדין כי "מעריב" נהג במהלך כל בירור התלונה בהגינות מעוררת כבוד, ותוך הכרה בחשיבות כללי האתיקה העיתונאית וקבלת אחריות מלאה כאשר כללים אלה לא קוימו. "'מעריב' הודה בכך שכשל בכך שלא פנה אל ח"כ ריבלין לשם קבלת תגובה טרם הפרסום, בכך שהעורך בדסק החדשות של העיתון הכתיר את הכותרת במרכאות למרות שהדברים לא נאמרו לכתב ממקור ראשון, ובכך שאחרי הפירסום לא פירסם העיתון את הכחשתו של ח"כ ריבלין. לפיכך הוחלט להרשיע את "מעריב" על פי הודאתו בשלושת הסעיפים האלה.

בפסק הדין נכתב: "התנהלותו של "מעריב" לפנינו היתה, כאמור, מעוררת כבוד. כבר בתגובתו הראשונה, ב- 8 בנובמבר 2006, נטל העיתון על עצמו את האחריות לכשלים שהתגלו בטיפול בידיעה, והציג בבית הדין עמדה ברורה, אמיצה ובלתי מתחמקת. לאור התנהגות זו של "מעריב" החלטנו להסתפק בעונש הקל ביותר שבית דין זה מוסמך להטיל, והוא עונש של אזהרה".

עו"ד מאיר בלייך, המייצג את מעריב אמר לוואלה! ברנז'ה בתגובה כי "פסק הדין מדבר בעד עצמו".