והארץ? הייתה תוהו ובוהו

בסוף השבוע שעבר נחתמה עסקת רכישת 25% מקבוצת הארץ על ידי ההוצאה לאור הגרמנית "דומונט שאוברג". מאותו רגע, החלה התנהלות תקשורתית מוזרה של מתחרי הארץ, ומנגד של העיתון הנרכש.

הראשונים לפרסם את דבר העסקה היו גלובס, ובעקבותיו שאר כלי התקשורת. בשלב זה, עלה TheMarker מבית הארץ עם ידיעה עצמאית, המדווחת על "מגעים לרכישה" ולא על עסקה סגורה.

ביום ראשון התפרסם דבר העסקה הן בעמוד הראשי של "הארץ" והן בזה של המוסף הכלכלי TheMarker. בהמשך השבוע, ההתעסקות הפכה אחרת לגמרי. על גבי כפולת עמודים בחלקו החדשותי, העלה "ידיעות אחרונות" סיפור החושף כי לאביו של דומונט, ד"ר קורט נבן-דומון, היה כרטיס חבר במפלגה הנאצית, עיתוניו קידמו את רעיונות המפלגה הנאצית, ובית ההוצאה שלו היה בין בתי ההוצאה הפרטיים שפעילותם לא נאסרה תחת היטלר. באופן כנראה חסר תקדים, עלה הסיפור גם ב-NRG של מעריב, עם קרדיט בולט בכותרת המשנה לידיעות אחרונות, והוצב בעמוד הראשי של האתר למשך כמעט 24 שעות תמימות.

עוד באותו בוקר פורסם ב"הארץ" ראיון שערך ארי שביט עם פטר פאולס, מנהל הקבוצה ונציגו האישי של אלפרד דומונט לכבוד הגעתו הצפויה בערב אותו יום לארץ. בראיון, אולי מתוך המידע המוקדם בשל בקשת התגובה של ידיעות אחרונות יום קודם לכן בנושא, הובאה התייחסות לעבר הנאצי של בעלי הקבוצה.

היום (ה'), התפרסמו ידיעות אודות התגובות בהארץ לפרסום, ב"ידיעות אחרונות" והתייחסות לאירוע שנערך לכבוד המכירה על ידי הוצאת הארץ, אתמול בתל אביב. ידיעות רחבות היקף אודות התנגדות עיתונאים בהארץ לעסקה וכן ביטולים לכאורה של מנויים על העיתון, פורסמו הן בעמוד הראשי של מעריב והן ב-NRG ברנז'ה.

בחזרה לצד השני, "הארץ", שחש את המתקפה, המשיך להקדיש "נדל"ן" עיתונאי נרחב לטובת הסיפור, הן בידיעה בעמוד הראשי של הכתב אסף כרמל, שסיקר את האירוע שנערך אתמול - והביא גם התייחסות של דומונט לעברה של משפחתו, והן בהבאת נאומו המלא של עמוס שוקן באירוע, בחלק ב'. גם היום ב"הארץ" הופיעו 2 ידיעות הנוגעות לאותו עניין האחת בה התייחס דומונט לעבר משפחתו וההוצאה לאור שבבעלותה ובידיעה השנייה נאומו המלא של עמוס שוקן מהאירוע שנערך אמש.

לדברי דיוויד לנדאו, עורך "הארץ", ההוראה להביא את הדברים ולסקר זאת באופן נרחב הייתה שלו. לנדאו אמר לוואלה! ברנז'ה: "אני מחויב לקוראים הקבועים וחייב דיווח מלא ככל האפשר לדברים הקשורים לעיתון. בפנייתי לעמוס שוקן לפרסם את נאומו ראיתי זאת כמסר מוסמך ואישי לקוראינו. הסיקור היה מכובד, יאה והולם ".