וואלה! ברנז'ה מצטרפת אל הפסקת האש בלבנון: לפני ארבעה שבועות פנינו כאן אל מסבירים ויועצי תקשורת ושאלנו את דעתם על ההסברה הישראלית. כעת, הגיע הזמן לסיכומים: רוני רימון, יועץ אסטרטגי ולוביסט, יובל פורת, מנכ"ל משותף ב"ספין" מעצבי דעת קהל ומיכל אהרוני, יועצת תקשורת ואסטרטגיה, שותפה במשרד ליברמן-אהרוני, התגייסו למשימה וסיכמו עברנו את התנהלותם התקשורתית של ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת החוץ והרמטכ"ל:
ראש הממשלה, אהוד אולמרט
לדעתו של רוני רימון אולמרט הציג רמת ציפיות גבוהה כשהבטיח שיהיה "סדר חדש בלבנון, ונכה בחיזבאללה". רימון מדגיש שבהמשך שינה אולמרט את התנהלותו מול התקשורת: "הוא עשה סיבוב של 180 מעלות ברמת הציפיות והצליח לאחד את העם בהתגייסות הכוללת למלחמה דבר שלא קל להשיג".
יובל פורת: "בתקשורת באו לידי ביטוי ההיעלמות שלו בראשית המבצע, היעדר אסטרטגיה עקבית וברורה ואי השגת המטרות שהוא עצמו הציג בתחילת המבצע. הוא התרסק מגובה הציפיות האדירות שיצר בתחילת המבצע אל התהום של התוצאות האמיתיות בסופו".
"הוא פיזר הצהרות שלא יכל לעמוד מאחוריהן" אומרת מיכל אהרוני ומוסיפה "הוא הציג התנהגות מתנשאת, חזר לימיו כראש עיריית ירושלים יהיר ומזלזל, בנאומו בכנסת חיקה את צ'רצ'יל ב"דם יזע ודמעות" ההתבטאות "אנחנו ננצח" הייתה אומללה".
ה- SideKick של אולמרט
שר הביטחון, עמיר פרץ
יובל פורת,: "הניסיון לגשר על העמדות היוניות והיומרה הביטחונית הביאו לזגזוג בלתי פוסק. פרץ נתפש כשחקן לא רלוונטי, ה-SideKick של אולמרט. בעיני הציבור הוא נראה כחסר אסטרטגיה עקבית, חסר השפעה אמיתית על המציאות. הכישלון הוא בכך שכשהציבור רצה תשובות ביטחוניות הוא לא ביקש אותן מעמיר פרץ".
רוני רימון: "פרץ פעל בחיוב כשעמד לצד הקו שהתווה הדרג הצבאי אל מול הדרג המדיני. פרץ שמר על מעמדו כאזרח שאחראי על המערכת הצבאית ולא התפתה להיות גנרל שהוא לא. טעה כשאמר נסראללה לא ישכח את השם עמיר פרץ".
מיכל אהרוני, מצטרפת לעמדתו של רימון בנוגע להתבטאותו של פרץ: " זהו משפט אומלל, מזל שלא נאמר און קאמרה אלא לעיתונות כתובה". את התנהלותו של פרץ מול התקשורת מגדירה אהרוני "מגומגמת, מהססת, נטולת קו ברור".
הטפלון של מלחמת לבנון השנייה
שרת החוץ ציפי ליבני
אהרוני: "לסיפור המדיני לא היה מקום בשבועיים הראשונים, אך אחר כך קיצצו לה את הכנפיים והיא בחרה לסגת. אין מה לעשות היא שר חוץ ואישה ולא אוהבים שנשים מדברות על נושאים שהם לא מבינות בהם. מבחינה ציבורית היא צדקה בטווח היום שאחרי. היא היחידה שניזוקה בעיני הפרשנים, היא איבדה זוהר, אבל לא בעיני הציבור".
"היא די נעלמה במלחמה" אומר רימון "שזה דבר לא נכון מבחינתה. אולם בראיונות שנתנה לתקשורת הזרה והישראלית שידרה ותמיד תשדר אמינות, בקיאות והעברת מסרים היא מוציאה את ישראל טוב".
"הטפלון של מלחמת לבנון השנייה" מכנה אותה פורת "הצליחה לחמוק מאחריות למסמך ההחלטה שגובשה באו"ם, שנתפש בעיני רוב הציבור ככישלון. הצליחה גם להיתפס כמי שמנהלת קרב בחזית ההסברה, בלי לתת את הדין על כשלים בחזית זו, ובניגוד לאולמרט ולפרץ חמקה מהאחריות להחלטות המדיניות והאסטרטגיות".
really don't care
הרמטכ"ל, רא"ל דן חלוץ
פורת: "חלוץ חטף מכה קשה גם בכנף וגם במנוע. שידר יהירות, שחצנות וניתוק רגשי וחטף כמו בומרנג את האמירות מכה קלה בכנף ו-I really don't care. נתפס כמי שנמצא בבור ומנותק מהמציאות. הקש ששבר את גב הגמל היתה פרשת המניות, שהוסיפה לו מימד של ציניות".
אהרוני: "מתוקף תפקידו הוא לא יכול להתנהל רע בשבוע הראשון, אולם בהמשך עשה טעות ערכית כשנתן בלעדיות לעובדה וראיון בן 40 דק' באולפן ערוץ 10 כשבחוץ מלחמה. הוא היה צריך להיות של כולם, היהירות שלו נתפסה בעיני כדי להפגין בטחון".
"הוא אמנם שידר בטחון ושקט נפשי", אומר רוני רימון, "אבל הוא שגה בהתנהלות היהירה: כשהגיב בI dont really care לשאלתה של אילנה דיין על ועדות חקירה, הליכה במדי א', ראיונות אולפן עליך להראות כמו איש צבא, במלחמה מצפים שתלחם ותעבוד פחות עם התקשורת.