המאזין הלילי נפרד

18 שנים מאחורי המיקרופון בשעת לילה מאוחרת הגיעו היום לקיצן עבור גדעון רייכר. היום נערכה בלשכת מפקד גלי צה"ל ישיבת פרידה מהעיתונאי שפתח את אוזניו וליבו למאזינים במשך תקופה לא קצרה במסגרת "ציפורי לילה משוחחות"

רייכר לא עוזב את גל"צ, הוא ימשיך לבוא פעם בשבוע להגיש את "יש עם מי לדבר" – שיחות עם מאזינים בענייני דיומא, אבל השאיפה שלו היא המסך הקטן, מדיום שבו אולי יחזור לקבל את הפידבקים שאליהם התרגל.

"הייתי גאה ומאושר לדעת שמי שקדמו לי היו עתירי מוניטין כמו אורי זוהר, שלמה ארצי, דודו טופז ואני אחריהם. נכנסתי לטרקלין המפואר של השמות הגדולים". מספר רייכר על ההרגשה כשהגיע להגיש את "ציפורי לילה". נוכח המוניטין שלהם, רייכר מתגאה בהתמדה שלו: "דרכם הייתה קצרה משלי, אורי זוהר הנחה משנת 75', התחרד והלך עד ש"עלה בסערה השמימה" והפך לקדוש, שלמה ארצי תרם תרומה גדולה אך התמכר לתחומו בו הצליח".

"בחיי היום יום אני אדם קצר רוח, שסבלנותו מתפוגגת בשניות. שיחת הטלפון הארוכה ביותר שהצלחתי לקיים ארכה לדעתי דקה וחצי, אבל כשהמיקרופון נפתח והנורה מהבהבת אני עוצם את עיני ומסוגל להקשיב".

- איך מצליח עיתונאי להיות מחד חריף, חוקר ותוקף ומאידך להאזין למצוקות המאזינים

"אני מעיד על עצמי בענווה שאני רב גוני. כתבתי ספר בישול ואחריו רומן נוגע ללב. אני משועבד לרדיו, עוד כילד שלא הלך לבית הספר, כך שהנזק שגורמים המורים לתלמידים נמנע ממני, הרדיו היה מקור הנאה ראשי עבורי".

- אז למה דווקא ציפורי לילה?

"גרתי בלונדון שנתיים, עבדתי ב-BBC והקשבתי לשדרים הבריטיים שהקשיבו לסיפורים אנושיים, נוגעים ללב. התמכרתי להאזנה וקיוויתי שיום יבוא ואוכל גם אני לקחת חלק בתכנית כזו. בציפורי לילה למדתי להסתמך על הסקרנות הטבעית. במשך 7 שנים הסתמכתי רק על תחקירים כשהגשתי את 'ערב חדש', החולשה הייתה שהייתי צמוד לשאלות שהכנתי. ציפורי לילה העלו אותי בדרגה נוספת כמראיין סקרן ומקשיב".

"אני לא נפרד מהתכנית, אלא מהיום והשעה. אמשיך להקשיב ואני מייחל שיום אחד אחזור והפעם המצלמה תתלווה. לא נטשתי את הרעיון והרצון להקשיב, אלא ראוי אולי להעלות לדרגה גבוהה את השיחות שיראו ולא רק ישמעו. בעידן הטלוויזיה שפולשת לתחומים האינטימיים. תכנית כזו יכולה לחשוף סיפורים אישיים ומרתקים".

18 שנים באותה תכנית ובאותה מתכונת, לא נמאס?

"בגלל זה המהלך של לעזוב את התכנית בגלי צה"ל. אבל כל סיפור הוא חדש, אני אוהב גירויים, אני אדם סקרן. הסיפורים בחלקם מדהימים, תמיד מרתקים. לא הייתי בטוח שאותה כמות גדולה של האזנה והתמכרות עדיין קיימת ברדיו, התגובות התמעטו. כבן יחיד להורים יוצאי פולנייה אני משחר לאהבה וזקוק לחיזוקים שלא קיבלתי מפני שהשגרה תפסה את מקומה של הראשוניות"