מדור שבועי בוואלה! ברנז'ה: ההיסטוריון וחוקר התקשורת ד"ר רפי מן חוזר לכותרות עיתוני העבר, ומגלה שלא הכל היה בהכרח יותר טוב.
מגששים באפלה: מי קורא אותנו?
חגים בעיתונות: בלי סלבריטאים ומבצעים
נתניהו לא לבד: הדלפות היו פה תמיד
"עד הרגע האחרון נשם 'למרחב' כיצור חי, רב-אונים, אחוז תשוקה", כך תיאר חיים גורי את ימיו האחרונים של יומון מפלגת אחדות העבודה. "הוא היה עיתון פועלים דל תפוצה, אך היה עיתון מכובד ואני אהבתי אותו".
ב-1 ביוני 1971 התפרסם לראשונה טורו של גורי "מה אומרים" לא בביתו הישן, "למרחב", אלא במשכן החדש בעמוד 2 של יומון ההסתדרות "דבר". "למרחב" , בתום מ-16 שנה ו-5,215 גיליונות נסגר וחלק מעובדיו שולבו ב"דבר".
"אינני יודע אם העיתונות העברית תרוויח מנעילת עיתוננו הקודם. צודקים, ללא ספק, אלה המלווים בדאגה את תהליך סגירת העיתונים הקטנים יותר, הרואים בכך צמצום קשת הגוונים בחברה הישראלית", כתב גורי.
השתלבות "למרחב" בתוך "דבר" היתה חלק מתהליך האיחוד של תנועת הפועלים, שהוליד את מפלגת העבודה והמערך. אך היה זה גם ביטוי לקשיים הכלכליים שאיימו על העיתונות המפלגתית והציבורית, שחייבו להתלכד כדי לחסוך בהוצאות. מעשה האיחוד הזה הוא בבחינת תוצאה נוספת של רעידת האדמה הכבירה שעברה על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים, כתב גורי, "אך שייך הוא גם לחשבונות הגזברים".
במקום מאמר מערכת הופיעו באותו יום שניים: האחד בחתימתה של חנה זמר, עורכת "דבר", השני מאת דוד פדהצור, שערך את "למרחב". זמר שיקפה במאמרה את המציאות, שבה תחרות של עיתונות מסחרית איימה על העיתונות המפלגתית והציבורית נוסח "דבר". העורכת שהבחינה בתהליך הנטישה של קוראים ציטטה את דברו של בועז לרות המואבית במגילת רות: "אל תלכי ללקוט בשדה אחר".
פדהצור ספד לעיתונו "המסיים את דרכו בטרם עת" וציין כי העיתון ביקש תמיד "להוכיח שאין סתירה בין עיתון טוב לבין עיתון בעל מגמה, וכי עיתון בעל תודעה פוליטית אינו חייב להיות צר עין, צר לב וצר אופק". יחד עם זאת הודה כי "למרחב" שילם מחיר יקר בשל המציאות שבה "מתפשטת בעיתונות המגמה הבידורית, ונחלשת השליחות הציבורית".
"עיתונים אינם מסוג המותרות שחברת שפע רשאית לוותר עליהם" כתב פדהצור. "מותר להסתכן ולומר כי מדינה עם טלוויזיה ועם עיתונים תהיה פחות בריאה ובטוחה מאשר מדינה עם הרבה עיתונים ובלי טלוויזיה".
"דבר" בלע אל תוכו באותו יום את "למרחב". בחלוף 25 שנה נמוג גם הוא.
ד"ר רפי מן הוא היסטוריון וחוקר תקשורת, חבר מערכת כתב העת העין השביעית
למדורו של רפי מן ב"עין השביעית"