היסטוריה: הכנסת אישרה את חוק רשות השידור

(פרסום ראשון: 20:13)

חמישה חודשים אחרי הגשת המלצת ועדת לנדס על סגירת רשות השידור וביטול אגרת הטלוויזיה, אישרה אמש (שלישי) הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של שר התקשורת גלעד ארדן. החוק אושר ברוב של 45 חברי כנסת לעומת 11 שהתנגדו. מרבית סיעות הקואליציה תמכו בחוק.

סיקור מיוחד: צעד אחרי צעד - רשות שידור הופכת ל"תאגיד השידור הציבורי"

”האם זה סביר שכשאנשי ערוץ 1 מסקרים מלחמה, יאושר חוק המביא לפיטוריהם?”

תאגיד השידור הצבורי החדש מתוכנן להתחיל לפעול ב-31 במרץ 2015, אז גם יופסק תשלום האגרה. עם הקמתו יעלו לשידור שלושה ערוצי טלוויזיה – ערוץ כללי, ערוץ בשפה הערבית וערוץ ילדים. שידורי הרדיו יימשכו ויופעלו בדומה לפעילותם כיום. בשום שלב שידורי ערוץ 1 לא יוחשכו.

לפי הצעת החוק, אותה ניסחה הוועדה המיוחדת שהוקמה לשם כך - ועדת אלהרר, בתום דיונים והצבעות אינטנסיביות עד הרגע האחרון, ביום בו יעבור החוק יחל למעשה הליך הפירוק של רשות השידור, וניהולה יעבור לידי כונס הנכסים הרשמי. כפי שפורסם לראשונה בוואלה! ברנז'ה, במשרד המשפטים צופים כי הליך הפירוק של הרשות ילווה בביקורת ציבורית, ולכן ביקשו תקציב מיוחד למערך יח"צני לנושא. על פי הפרסומים, רשימת משרדי עו"ד המועמדים לליווי התיק בשווי של כמיליארד שקלים כוללת גם מקורבים לרה"מ.

השר ארדן אמר במליאה עם אישור החוק: "היום אנחנו מתקנים את המעוות. מחזירים לעם ישראל את מה ששייך לו. השידור הציבורי מפסיק לקחת ומתחיל לתת. עם ישראל יקבל בקרוב תמורה ללא אגרה. חוק הזה הוא בשורה לכל מי שהתרבות והחברה הישראלית יקרה לו. החוק הזה הוא בשורה לכל מי שיודע שהחוסן שלנו לא נמצא רק בצבא חזק, אלא גם ביצירה, בהיסטוריה, בתרבות ובמורשת ישראל. בייחוד בימים לא קלים אלו, החוק הזה והדרך שבה הוא נחקק, הם עוד הוכחה לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. אני גאה להכריז : היום, השידור הציבורי, חוזר אל מקומו הטבעי, אל עם ישראל".

שר האוצר לפיד, שהיה שותף למהלך ברך על הצעת החוק שעברה אתמול ואמר: "הפעם אנחנו משנים באמת. זו לא עוד רפורמה. אנחנו עוקרים מן השורש ובונים מחדש. כי אנחנו צריכים רשות שידור חדשה לגמרי שתספק לציבור את התכנים הטובים ביותר. גוף שידור שישתמש בתקציבו לטובת הציבור ולא מגדיל את תקציבו על חשבון הציבור".

מטעם האופוזיציה, התנגדו לחוק, כצפוי, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), שאמרה לפני ההצבעה במליאה כי "לא ברורה האובססיביות בה דנו בחוק, עם אש בעיניים ובדחיפות בהולה. חבל שלא רואים את זה כאשר על הפרק נושאים של עזרה לחלש. אפשר להגיד הרבה דברים על החוק הרע הזה. אני מכירה היטב את רשות השידור ואומר בהגינות את הלחצים הפוליטיים חטפתי גם ממשלות הימין וגם ממשלות השמאל באופן זהה. לאחר שעברתי לערוץ 2 חוויתי גם לחצים, הפעם מבעלי הון ואני לא יודעת להגיד מה יותר גרוע. לשבור להרוס ולסגור זה נורא קל, לבנות מחדש זה מאוד קשה ואני מתקשה לראות בנייה מחדש באופן שהיא באמת תמלא את מחויבותה לציבור. פיטורי העובדים זה קו פרשת מים, לא היינו מוחלים לשום גוף פרטי שהיה עושה את זה ובסוף המדינה היא זו שעושה את זה".

ח"כ איתן כבל (העבודה), לעומתה, דווקא תמך בחוק, ואתמול אף תיווך בין ההסתדרות למשרד התקשורת כאשר הראשונה איימה בהפלתו ברגע האחרון. לדבריו, "עם כל העצב והקושי שמקום עבודתם נגדע. אבל זהו יום מלא תקווה למשהו אחר שאולי ימים טובים בשידור הציבורי יחזרו".

ההצבעה על החוק החדש הגיעה על רקע דחיות שונות בצל המצב הביטחוני, ולאחר דרמה של הרגע האחרון אשר איימה להפילה, כאשר נקודת המחלוקת של היממה האחרונה עסקה בשאלה כמה עובדים מרשות השידור הישנה יחויב גוף השידור החדש להעסיק. לבסוף, בתיווכו של ח"כ איתן כבל (עבודה), נפתרה המחלוקת והצדדים הסכימו כי יישאר על כנו הסעיף לפיו לפחות 25% מהעובדים בגוף השידור החדש יגיעו מהרשות הישנה. בנוסף, ההסתדרות תוכל להמשיך להיאבק בנושא זה לאחר אישור הצעת החוק. ההסכמה בין משרד התקשורת להסתדרות נחתמה כהסכם נפרד להצעת החוק.

ועדת אלהרר, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר, ערכה בהצעת החוק כמה שינויים. בין היתר הוחלט כי להסיר את הסעיף לפיו שר האוצר יקבע את הכנת תקציב השידור הציבורי, ועל מנת להבטיח את עצמאותו של מנהל חטיבת החדשות המאוחדת בתאגיד השידור הציבורי שיקום עוגן בחוק כי הא יהיה העורך הראשי. מנהל חטיבת החדשות ימונה על ידי מנכ"ל התאגיד באישור המועצה, ויפוטר באותו אופן.

עוד החליטה הוועדה כי מספר העובדים בתאגיד השידור הציבורי לא יעלה על 750. עד יום תחילת השידורים על ידי התאגיד החדש המועצה תקבע את שיא כוח האדם, כאשר על פי ההחלטה שאושרה, העובדים שלא יועסקו בגוף החדש יסיימו את תפקידם ויקבלו פיצויים מוגדלים, שעל שיעורם עדיין מתנהל מו"מ. התאגיד לא יוכל להוציא על שכר עובדים יותר מ-35% מתקציבו. תקציב התאגיד יורכב מהכנסותיו מפרסום ברדיו ותשדירי חסות בטלוויזיה, מאגרת רישיון הרכב (שלא תעלה), ומסכום נוסף שיינתן מהאוצר. הסכום הכולל שיועבר לתאגיד בשנים 2015 ו-2016 הוא 665 מיליון שקל ומשנת 2017 650 מיליון. עלות ההקמה היא 340 מיליון שקל.

על פי החוק החדש יוקצו 160 מיליון שקל לשנה לחברת החדשות המאוחדת. לערוץ בערבית הוקצו בתחילה 20 מיליון, והתקציב ייעלה מדי שנה עד ל-30 מיליון. 200 מיליון להפקה ורכישה של יצירה. מתוך ה-200 מיליון 10% בלבד לרכישת הפקות זרות. 50 מיליון יוקצו מדי שנה להפקות דרמה ו-40 מיליון להפקות דוקו דרמה. היוצרים ייהנו ממחצית זכויות היוצרים בהפקות קנויות, תקדים שלא קיים בערוצים המסחריים, בהם הזכויות מוקנות לרוכש הסדרה, וזאת במטרה לעודד את היצירה הישראלית.

"אחרי שבועות של דיונים מעמיקים, טעונים, לעיתים סוערים ולא פשוטים החוק שמגישה הוועדה הוא חוק טוב, נכון ומאוזן" מסרה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר, כשהגישה את המלצותיה. "שינויים רבים הוכנסו להצעה המקורית במטרה להבטיח התנהלות תקינה בתאגיד החדש, בראשם שינויים שיבטיחו את ניתוק השידור הציבורי מהשפעות חיצונית, זאת בכדי לאפשר לו להיות גוף עצמאי ונטול פניות, כלב שמירה אמיתי לדמוקרטיה ולא עוד שופר לשלטון".

מחלוקת נוספת שעמדה בבסיס הליך החקיקה נגעה להפרדת ההנהלה וזהות מנכ"ל תאגיד השידור החדש מהפוליטיקה, וכן מעמדם המקצועי. לפי הנוסח הסופי, ועדת איתור בראשות שופט בדימוס תמנה את מועצת הערוץ. השופט הוא זה שיבחר את חברי הוועדה. הוועדה היא שתמנה את המנכ"ל, ולא השר או הממשלה. חטיבת החדשות תעוגן בחוק וראש החטיבה יהיה חייב להיות בעל רקע עיתונאי ויוגדר כעורך ראשי של החטיבה. מינויו וגם פיטוריו יעשו על ידי המנכ"ל אך רק באישור רוב במועצה.

תקדים נוסף נוגע לתפקיד הממונה על מעמד האשה. זהו הגוף הציבורי הראשון שבו תפקיד כזה יעוגן בחקיקה. משרה זו תהיה כפופה ישירות למנכ"ל.

את תהליך גיבוש החוק ליוותה מחאת חסרת תקדים של עובדי הרשות, ששיבשו את שידור הערוץ, וששיאם היה באיום להשבית את שידורי המונדיאל. לבסוף, לאחר ביקורת ציבורית, אשר כפי שפורסם בוואלה! ברנז'ה מאוחר יותר הגיעה אף עד לפתחו של היועמ"ש, ואיומיו של שר התקשורת כי יפקיע מהערוץ הראשון את זכויות השידור, חזרו בהם העובדים מאיומיהם.