דוקו סלב

עוד בפרויקט:
בן מזל קשת - הטיימליין של אבי ניר
אבי ניר סוגר עשור בקשת: רגעי השיא והשפל

"לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל אבי ניר היה בצעירותו שחקן כדורסל במכבי פתח תקווה – עד שעבר פציעה בברך ועבר לאימון", מספר מכר ותיק של מנכ"ל קשת מהעבר הרחוק. "ניר לא אימן סתם קבוצה, אלא קבוצה של אס"ח – ארגון הספורט לחירשים. כך, כשהוא דובר באופן שוטף את שפת הסימנים", הוא מוסיף, "והוא היה מאמן כריזמתי ומרשים, הוא לקח את הקבוצה הזו ועשה ממנה ממש יחידה לוחמת שמתאבדת על הכדור". את התיאור הזה על מאמן מרשים שלקוח מתקופה שבה ערוץ 2 עוד לא נולד, אפשר להחיל גם היום על ניר במגרש אחר ממגרש הכדורסל - מגרש הברודקאסט והיחידה הלוחמת קשת.

בתום עשר שנים כמנכ"ל קשת, כבר התקעקעה בתעשיית הטלוויזיה העובדה כי דמותה של הזכיינית, שהפכה מזמן מזכיין של ערוץ 2 לענקית תוכן ומוסד תרבותי רב השפעה – היא דמותו של אבי ניר. הצלחותיו הכבירות במונחים ישראלים הגדירו מחדש ומגדירות פעם אחר פעם את השיח התרבותי-מסחרי ואת חוקי המשחק הלא רשמיים מאחורי הקלעים של המסך הקטן. עשר שנים שאבי ניר שומר את קשת כמותג רלוונטי, חזק ומשפיע. הצלחותיה מקודמות בצורה מחושבת, ממוקסמת, הכישלונות מפונים הצידה כמעט בהיחבא – ומפנים את מקומם לדבר הגדול הבא. הוא הסתכן – אבל בצורה מחושבת. רמס – אבל באלגנטיות. טביעת ידו ניכרת בכל אחת מהתכניות שהכניס לפנתיאון הרייטינג הישראלי: "כוכב נולד", "ארץ נהדרת", "האח הגדול", "מאסטר שף", "רמזור" ו"חטופים", אלה רק מהשנים האחרונות, והרשימה מתארכת. קידום אגרסיבי של התכנים המצליחים דואג לשמר אותם מצליחים – ורווחיים – לאורך זמן, ובמגוון פלטפורמות.

"ההצלחה של קשת קשורה באופן ישיר לזה שיש לחברה הזאת מנכ"ל שהוא איש טלוויזיה ברמ"ח אבריו. בניגוד לרשת ולערוץ 10, שהמנכ"לים שלהם מגיעים מתחומים אחרים – אבי ניר הוא קודם כל איש של תוכן, הוא עסק בטלוויזיה עוד לפני שקיבל את מינוי המנכ"ל", אומר גורם בכיר בענף הטלוויזיה. "הוא לא נח לרגע על זרי הדפנה, תמיד בתנועה – וכולם רצים אחריו. גם המתחרים וגם העובדים".

ניר דאג לשדר תמיד אמונה אמיתית בתוכן שהוא מייצר, תוכן שהוא מעריך אותו ומאמין בו – וכך הוא גם משווק את תכניותיו. את הביקורות על תכנית הדגל של הזכיינית הדף ניר כאשר הציע "להסתכל על 'האח הגדול' כתוכנית דוקו על הטבע האנושי והחברה הישראלית", ובהתאמה אליו מתייחסים כך כל עובדי קשת לתוצרים של החברה. "ההערצה של עובדי קשת את אבי ניר זה משהו שיצא למרחוק", אומר גורם בכיר בענף ההפקות. "הוא יצר בקשת אחוות יחידה והעובדים שלו מאמינים בו בעיניים עצומות. יש תחרות תמידית על ליבו, כולם עושים באופן תמידי את הכל כדי למצוא חן בעיניו ולרצות אותו", הוא אומר. "מי שמצליח לזכות בזה גם מתוגמל יפה מאוד והקידום שלו מובטח".

"הוא ידוע כאדם נחמד מאוד וההתנהלות שלו מאוד נעימה. בניגוד לבכירים אחרים בקשת, הוא ממש לא אגרסיבי. למרות המעמד הגבוה שלו בתעשייה הוא משדר צניעות. לעבודה הוא תמיד יתלבש בפשטות, ג'ינס וטי-שירט, לא אוהב חליפות, מאוד נחמד לעובדים", עובדת לשעבר בקשת מספרת. "הוא תמיד אומר שלום, גם לעובד הזוטר ביותר. "בחגים נהג לעבור עובד עובד וללחוץ לנו את היד", היא מוסיפה.

ניר, בן 51, נשוי לתמי ולשניים שתי בנות צעירות, הבוגרת מן השתיים חיילת בצבא. הם מתגוררים בצפון תל אביב. את המשפחה הוא שומר הרחק מהתקשורת, ואשתו לא נוהגת להתלוות אליו לאירועים מתוקשרים. לראיון עבודה בקשת הגיע אחרי שסיים בהצטיינות תואר שני במנהל עסקים, את התואר הראשון עשה בקולנוע וטלוויזיה. הוא העביר הרצאה שעסקה בשיווק ופרסום בטלוויזיה, ובקהל ישב מי שהיה באותה התקופה מנהל מחלקת השיווק והמכירות של קשת – מודי פרידמן, שמיד זימן אותו לראיון עבודה.

ניר, שהחל לעבוד בזכיינית בשנת 1993 כיועץ חיצוני, תפס תוך זמן קצר את מקומו של פרידמן, שעבר לנהל את ערוץ 10. במהירות התמנה לסמנכ"ל השיווק של הזכיינית, בשנת 1994, אולם המשיך במקביל לייעץ בנושאי תוכן. כארבע שנים לאחר מכן מונה למנהל התכניות של קשת. כאשר הגיעה ההצעה מיוסי מימן לנהל את ערוץ 10 המתחרה שקל אותה ניר בחיוב. לאחר שהובטח לו תפקיד המנכ"ל, החליט להישאר. מי שהפסיד מכך היה המנכ"ל שתחתיו צמח, אורי שנער, שהוזז הצידה לתפקיד נשיא, ואיבד את רוב סמכויותיו. על כסא המנכ"ל התיישב ניר בשנת 2002.

כלפי חוץ, תמיד הוא משדר רוגע, אומרים רבים, אולם מקורביו מספרים כי בניגוד לחזות החיצונית, הוא לא באמת רגוע אף פעם. "ראשית, יש לו הפרעת קשב חמורה. אבל זה לא מפתיע כי זו תעשייה של מופרעי קשב", אומר גורם לשעבר בקשת. "מה שמדהים באבי זה שהיא ניתב את זה ליכולת ריכוז מטורפת, הוא מפוקס יותר מכל אחד סביבו – אבל ממש באופן קיצוני".

"אבי ניר, ואחריו האנשים של קשת – כל הזמן בחרדות", מחזק את התזה מפיק טלוויזיה בכיר. "בחרדות שהמתחרים עולים עם משהו חזק, בחרדות שהדברים לא ייראו, עד הפרט האחרון, בדיוק כמו שהם מתכננים. בעניין הזה – אין לו יום ואין לו לילה", הוא מוסיף. יוצר שעובד עם הזכיינית באופן קבוע מחזק את הדברים. "גם אחרי שנשבר שיא רייטינג, הוא לא ייתן לאנשים שלו לנוח לרגע", הוא אומר. "אומרים עליו בצחוק בתעשייה שהוא עורך תכניות אפילו אחרי שהן משודרות – הכוונה היא שהוא, ואנשי קשת בעקבותיו, תמיד בחרדה לאבד את המומנטום ולכן הם כל הזמן בלחץ על ההישג הבא. עושים ישיבה לפני, תוך כדי, ואחרי".

כשמדברים על "האנשים של קשת", מתכוונים לעשרת המנהלים הכפופים לניר באופן ישיר. רובם עובדים וותיקים של הזכיינית, וכמעט כל מנהלי המחלקות הגיעו למעמדם אחרי שהתקדמו בתוך הארגון. הבכירים בהם הם סמנכ"ל התכניות רן תלם, סמנכ"ל השיווק צביקה ליבליך, סמנכ"ל הפרומו ירון גת, סמנכ"לית הכספים סיגל אלבוחר, סמנכ"לית הרגולציה ותקשורת טלי גורן וסמנכ"לית תכנון ומשאבי אנוש נועה שחם. בכירה נוספת היא אירית אמבר, לשעבר סמנכ"ל ההפקה של הזכיינית, וכיום המפיקה הראשית הכפופה לרן תלם. בכירים נוספים הם מולי שגב, עורך "ארץ נהדרת" האמון על פיתוח תוכן, ויובל נתן, מנהל אתר הזכיינית מאקו ועורכו הראשי.

ואולם, כולם מסכימים שאיש סודו של ניר בקשת הוא רן תלם, הנחשב ליד ימינו בנושא שיווק התכניות של הזכיינית לחו"ל וייצוגה. תלם היה היחיד ששלח ניר לקו האש - הכנסת - לייצג את הזכיינית בנושא פרשת הכדורים הפסיכיאטריים. מקורבת נוספת במעגל האינטימי היא טלי גורן, הנחשבת כיום לאשה החזקה בארגון ותחום אחריותה, הרגולציה, הוא מהנושאים שניר מקדיש להם תשומת לב רבה במיוחד. עוד נחשבים למקורבים במיוחד הם מפיק "האח הגדול" אלעד קופרמן, והמגיש ואיש הטלוויזיה הוותיק ארז טל.

"האנשים סביבו של ניר מפגינים בקיאות בתחומים שונים אבל משותפת לכולם ההבנה העמוקה בטלוויזיה, משהו שחשוב לאבי. רוב המנהלים של קשת עובדים יחד שנים ארוכות, יש ביניהם הרבה מאוד שיחות כל הזמן וקשרים ומערכות יחסים בלתי אמצעיות. לכל אחד ברורה החוליה שלו והערך של החוליות האחרות לצידו כדי להרכיב שרשרת חזקה", מסכם את הנושא בכיר לשעבר בזכיינית.

מנשה סמירה, מי ששימש עד לאחרונה כמנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הגוף המפקח על שידורי קשת, צפה על עבודתו של אבי ניר מקרוב – לפחות במשך חמש השנים האחרונות. על התרבות הארגונית שהנחיל ניר בזכיינית ועל תהליך האצלת הסמכויות של השנים האחרונות, הוא אומר: "אבי ניר היום, אחרי עשר שנים בתפקיד, כבר לא חייב להיות מעורב בכל הפרטים. התרבות שהוא הנחיל כל כך חלחלה בארגון שגם האנשים שלו – זה כבר מוטמע בהם, השלמות הזו בביצוע. התרבות הארגונית שחלחלה לאנשים האלה היא חלק מסממני ההצלחה".

סמירה לא מסכים עם אלה שאומרים שככל שנסקה הצלחת קשת, כך הפכו הזכיינית והעומד בראשה למתנשאים ויהירים, לפעמים גם על הרגולטור. "אני יודע שאומרים שהוא מתנשא – אני לא חושב כך", מגן עליו סמירה. "הוא מכבד את האנשים שהוא בא עמם במגע. ההצלחה המתמשכת יצרה את תחושת היהירות, אני לא חושב שהוא מתנשא".

והתנהלותו מול הרשות? יש והיו לו לא מעט השגות על אופן הרגולציה

"התחייבות של אבי ניר תמיד הייתה התחייבות, גם אם היא לא על נייר. גם כשמנהלים איתו ויכוח או כשמגיעים להסכמה, מה שמגיעים אליו תמיד היה מתקיים וזו תכונה חשובה למי שנחשב לגוף מצליח שלכאורה יכול להרשות לעצמו לעשות מה שהוא רוצה".

"השאיפה שלו לשלמות ומושלמות מאופיינת בכל שכל דבר שיוצא תחת ידו וזה נכון לגבי מה שמשתקף על המסך אבל גם לגבי כל מסמך, מצגת, תמיד הם היו מגיעים הכי מוכנים. אין מצב שתבקש מהם נתון או התייחסות והיא לא תהייה מקיפה ורצינית ויסודית, זה דברים שאבי הנחיל".

יש טענות שהוא הצליח לגרום לכם להכיר לו כסוגה עילית ותעודה תכנים שרחוקים מההגדרה של הז'אנר, כמו תכניות דוקו-סלב שבפועל קידמו תכנים אחרים של קשת

"אני לא מקבל את זה. אלה שטוענים את זה ייקחו אותך אחורה לימי הזוהר של המכרז הקודם. בתחילת שנות האלפיים היקף הסוגה העילית שנעשה על ידי קשת ורשת יחד עמד על 80 מיליון. בשנה החלשה ביותר בתקופה הנוכחית הוא עמד על 130 מיליון. גם אם ננפה את 20 אחוז המקרים שיש מחלוקת על האיכות שלהם, אתה עדיין נמצא בהיקפי ענק של סוגה עילית. אבי ניר הביא את קשת לעמידה בכל המחויבויות שלה, הוא הבין שזה משתלם לו".

ההחלטה לעמוד במחויבויות רגולטוריות משולבת עם החלטתו של ניר להשקיע, כנכס אסטרטגי, גם בתכני דרמה שפעם לא היו קיימים על המסך של קשת. סדרות כמו "חטופים", "פלפלים צהובים" ו"עבודה ערבית" נחשבות לתוצר היוקרתי של הזכיינית שמביא לה הערכה בתעשייה בארץ ובחו"ל ותורם למוניטין שלה כיצרנית תוכן טלוויזיוני איכותי. המוניטין שלו ושל הזכיינית, הוא פקטור מרכזי בהחלטות שמתקבלות. "בראש ובראשונה הוא שם דגש על המוניטין של החברה שאותה הוא מנהל, שהוא גם המוניטין שלו. לפעמים יותר משהוא שם על כסף ועל השפעה", אומר גורם בענף ההפקה.

"הוא אפילו מוכן להפסיד כסף בשביל המוניטין הזה, במלחמה החצי שבועית מול רשת הוא לא פעם וויתר על יציאה לפרסומות בתכניות הדגל כדי לא לאבד רייטינג ולהוביל בטבלאות השבועיות – זה עולה לזכיינית הון עתק", אומר הגורם, שמזכיר כי בתקופה שבה שידרו ברשת את The voice החליט ניר לשדר מולם את "אייל גולן קורא לך" עם דקות פרסום מינימליות. ברשת האשימו את ניר, מעל דפי העיתונים, כי הוא פוגע במותג "ערוץ 2" במשיכתו צופים לכבלים וללווין.

כלפי התקשורת, המדיניות של ניר ידועה: הוא לא מתראיין, ורוצה שליטה מלאה ופיקוח הדוק על המידע שיוצא החוצה מקשת, למי הוא יוצא, מתי ובאיזה אופן. הוא מודע היטב לעניין הרב שדבריו מעוררים ולכן מתבטא בפרהסיה בצורה מחושבת וזהירה. בשנים האחרונות העניק רק ראיון עומק מגוון אחד. היה זה לרוגל אלפר במסגרת התכנית "אתם שם בבית" שעסקה בעולם בפריים-טיים הישראלי. בראיון לוואלה! תרבות כינה אלפר את השיחה עם ניר "השעתיים אולי הכי מרתקות שביליתי במהלך הסדרה, כי זה היה משחק שחמט".

"בניגוד למנכ"לים אחרים של חברות בידור, מדיה ותקשורת – אבי ניר לא מנהל קשר בלתי-אמצעי עם עיתונאים, גם לא עם הבכירים שמסקרים אותו", אומר לוואלה! ברנז'ה כתב המסקר את התחום במשך שנים. "הוא מעולם לא הסכים לדבר על החיים האישיים שלו או על דברים שקשורים אליו ברמה באישית בלבד כמו פרשת דודו טופז. הפעמים היחידות שהוא מסכים לדבר הם כדי למנף הישגים גדולים. בזמן האחרון למשל זה בולט, בגלל ההישגים בחו"ל. הוא המנכ"ל היחיד שגם כתבים בכירים לא בקשר אתו – ואין לאף אחד גישה אליו. כתבים לא נוהגים לסמס לו, למשל, בניגוד למנכ"לים אחרים. הוא מאוד לא רוצה להיות אייטם, במיוחד לא במדורי רכילות, הוא פשוט שונא את זה", אומר הכתב.

עיתונאי אחר מתאר אותו כך: "האיש פרנואיד, אובססיבי לתקשורת ולכל מילה שנכתבת עליו ועל קשת. אפילו ביחס לאנשים פרנואידים ואובססיביים אחרים מתחום התקשורת – הוא מתעלה על כולם. זה מתבטא בכך שכל ידיעה על קשת שאינה נקראת כמו הודעת יח"צ או אינה שיר הלל, זוכה מיד למבול של טלפונים זועמים מהדוברות. כמות השעות שהאיש משקיע בשנה בשיחות עם עיתונאים בכדי להסביר להם איפה הם טועים בכתיבתם היא דבר שאין לו אח ורע. הוא לעולם לא יסכים שיצטטו אותו בשום צורה בשיחות שהוא מנהל. אפילו ביחס לפוליטיקאים שעסוקים כל הזמן בתדרוך עיתונאים ושמירה על תדמית – אבי ניר הוא חריג מאוד. אין חיה כזו עיתונאי שמקורב לו. ביסודו הוא שונא עיתונאים ורואה בהם אויב, להוציא מקרים בהם הם משמשים את צרכי הקידום של התכניות".

לדבריו, "קשת הם הגוף היחיד בתחום שבאמת אין שום ראיון עם טאלנט שלו שבו לא נמצא נציג של הזכיינית. זה מודל שהם לקחו מארה"ב, אבל במודל האמריקאי – לא מרחיקים את הטאלנטים מהתקשורת אלא נותנים גישה, לא רק למטרות יח"צ בלבד. לעניין זה בקשת משתמשים בכוח שלהם כדי לכופף עיתונאים ועורכים בצורה שהיא לפעמים ממש אלימה. כמות הפעמים ש'הענישו' בקשת מערכת תקשורת שהתנהגה איתם 'לא נכון' בראיון בזה שהם ביטלו ראיון אחר – היא אינסופית. לא מדובר במשהו שמאיה קרבט המיתולוגית התוותה שם (דוברת קשת במשך כעשור, פרשה בספטמבר של השנה שעברה, ד.א.). מאחורי הפילוסופיה הזו עומד, כמו בכל דבר אחר בקשת, רק אדם אחד. גם אם זה לא נראה ככה כלפי חוץ - אבי ניר, שהוא גם דובר קשת בפועל".

מעטים האנשים בתעשיית הטלוויזיה שהעזו לבקר את ניר באופן אישי בפומבי. את הכינוי "שר החינוך בפועל של מדינת ישראל", ספק גינוי ספק מחמאה, טבע אורי רוזנווקס יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, להם יחסים מורכבים עם "קשת". הזכיינית עומדת אמנם במחויבות התוכן שלה, אולם רוזנווקס טען כי בראשותו של ניר – מנסה הזכיינית להכחיד את הז'אנר. "אני מקווה שהוא חי בשלום עם המשמעות של זה", הוא אומר בהתייחסות לתיאור העבר שלו את ניר, מולו הוא מייצג את היוצרים בשלוש השנים האחרונות. "התשוקה שהאיש מביא לדברים שעוברים תחת ידו היא ניכרת, הלוואי שזה היה קיים בכל האנשים ברמות העשייה והניהול בדרגות הללו, וזאת למרות שהוא חתום על דברים שאני ממש מתעב", הוא מסייג.

"היוצרים מזהים מצב שבו הוא מעדיף, במודע, לעבוד עם גופים גדולים וזה פוגע ביוצרים העצמאיים. בשנים האחרונות יש מגמה של התערבות אגרסיבית בתכנים ולכן לא תמיד נעים לעבוד איתם", אומר רוזנווקס. "יחד עם זאת אפשר לחשוב על הרבה אנשים שעברו חוויות קשורת מאוד מול מנהלי שידור – אבל אין סיפורים כאלה על אבי. הוא אדם מאוד נעים וענייני, ברמה האישית, גם כשהוא פוסל ומסרב להצעות".

על דבר אחד מסכימים מרבית אנשי המקצוע שרואיינו לצורך הכתבה - הוורקהוליזם המאפיין את ניר. "הזמינות שלו, למרות התפקיד המטורף שהוא עושה – זה דבר מדהים. לא משנה מי ולא משנה באיזה עניין, כשפונים אליו הוא תמיד מגיב באופן אישי ובמהירות", מספר מפיק שעובד מול ניר לא פעם. אחרים מספרים שהוא משיב לאימיילים בכל שעות היממה, ולא אחת הם מתעוררים בבוקר ורואים מיילים שהתקבלו מניר באמצע הלילה.

בתקופה האחרונה נמצא ניר הרבה בארצות הברית. "הוא טס המון ללוס אנג'לס, שם הוא עורך פגישות עם בכירים", אומר מקורבו. "יש לו הערכה עצומה בתעשייה האמריקאית". בשנים האחרונות מכרה קשת פורמטים של תכניותיה לרשתות מובילות בארצות הברית, וזכייתה של "הומלנד" המבוססת על "חטופים" בפרס גלובוס הזהב רק פתחה לה עוד דלתות בתעשייה העולמית.

ומה לעתיד? פניה של הזכיינית, כך מסתמן, הם למעבר לרישיון שידורים של שבעה ימים בשבוע עם תום זיכיון השידורים בשנת 2015. על פי ההערכות, ניר מתכוון לנהל ביד רמה את הזכיינית גם כאשר תשדר על בסיס יום-יומי. אותן הערכות מתקשות להצביע על יורש. "הוא עצמו התמנה כיורש טבעי, ונשף בעורפו של אורי שנער שמינה אותו לתפקיד סמנכ"ל. הוא לא ייתן לזה לקרות תחתיו", אומר גורם לשעבר בזכיינית. "אבי ימצה את התפקיד הזה עד תום. זה לא עניין של כסף ולא עניין של שליטה – אבי ניר רוצה והוא ימשיך להיות איש הטלוויזיה מספר אחד בישראל, ואין כרגע שום דבר שיכול או עומד לשנות את המציאות הזו".

בקשת בחרו שלא להגיב לכתבה.

david_a@walla.net.il

עוד בנושא:
בן מזל קשת - הטיימליין של אבי ניר
אבי ניר סוגר עשור בקשת: רגעי השיא והשפל