מעריב על פרשת דרכים

אחרי רכישת בן צבי - לאן הולך מעריב?

מיהו שלמה בן צבי, מדוע בחר להשקיע דווקא במעריב, האם הודעת דירקטוריון העיתון מהשבוע שעבר עדיין בתוקף, ומה יעלה בגורל המהדורה הדיגיטלית? המדריך למהפכה

דוד אברהם
09/09/2012

איש העסקים שלמה בן צבי הוא רק אחד משורה ארוכה של משקיעים אשר רכשו בשנים האחרונות את מעריב או חלקים ממנו האחד מהשני, והבינו מהר מאד על בשרם כי העיתון הוא מכונת הפסדים משומנת. בעשור האחרון הפסידו בעליו השונים יותר ממיליארד שקלים, ואלה מיוחסים לחוסר יציבות ניהולי ותוכני לצד קיטון בהיקף מכירת העיתון - היקף שצומצם לשליש תוך עשר שנים. כך לדוגמא בשנת 2000 עמד היקף העסקים של מעריב על 880 מיליון שקלים, בשנת 2012 כבר צנח היקף זה לכ-320 מיליון. ההפסדים הקשים גרמו למשקיעים רבים לראות במעריב הזדמנות לרכישת השפעה בזול, מרביתם חזרו בהם לאחר בדיקה קצרה. בין השמות שפורסמו בחלוף השנים היו מלבד שלדון אדלסון גם ארקדי גאידמק, לן בלבטניק, אלי עזור וחיים סבן. ככל הידוע התעניינו ברכישת העיתון גם אנשי עסקים אמריקאים שונים שעשו מאמצים להישאר אנונימיים בעת המגעים.

מבחינת בעלי השליטה, עופר נמרודי החזיק במעריב משנת 1992 ועד שנת 2010, אז מכר את השליטה לזכי רכיב, שהשקיע בעיתון 15 מיליון דולר במהלך שנה אחת ומיהר לפרוש מהעסק לאחר הפסדים של 50 מיליון שקלים בתקופה הקצרה. רכיב נותר עם 5 אחוזים מהמניות לאחר עסקת הרכישה של דנקנר לפני שנה וחצי אז רכש נוחי דנקר באמצעות דסק"ש 59 אחוזים מהמניות. "הכשרת הישוב" מחזיקה ב-27 אחוזים ממניות העיתון והציבור מחזיק ביתר. ביום שישי האחרון, היה זה בן צבי שהחליט על רכישת השליטה בעיתון.

בכל חמישי

הטבות ואטרקציות ב-10 ₪ בלבד - רק באפליקציית וואלה!

בשיתוף Poalim Wonder

מיהו שלמה בן צבי?

שלמה בן צבי הוא איש עסקים ישראלי, אשר נולד באנגליה ועלה לישראל בגיל 14. בצעירותו למד בישיבה תיכונית והוסמך לרב, ואת שירותו הצבאי עשה בישיבת הסדר. משפחתו והוא מנהלים נכסי נדל"ן בישראל ובארצות הברית – ומעסקים אלה עשה את הונו. בן צבי (47) חובש כיפה סרוגה ומתגורר בהתנחלות אפרת. הוא מזוהה עם מפלגת הליכוד ואנשיה ובעבר היה חבר מרכז המפלגה ופעיל בתנועת "זו ארצנו" בראשות משה פייגלין. בן צבי נשוי לבתו של איל ההון הבריטי התעשיין קונרד מוריס, יו"ר אגודת ידידי אוניברסיטת בר-אילן בבריטניה. הוא מנהל את עסקיו בתקשורת באמצעות חברת "הירש מדיה" שבבעלותו, בשיתוף עם איש העסקים רון לאודר.

שלמה בן צבי, מול מקור ראשון בכנס אילת לעיתונות 2011, נובמבר 2011. ברני ארדוב
היה חבר מרכז הליכוד ופעיל בתנועת "זו ארצנו" בראשות משה פייגלין. בן צבי(צילום: ברני ארדוב)

מה הם עסקיו בתקשורת?

בתחילת שנות ה-2000 החל בן צבי להיכנס במרץ לשוק התקשורת הישראלי. בתחילת הקים עם לאודר את הערוץ "תכלת" שביקש להפיץ תכנים יהודיים דתיים אולם לאחר השקעה של 12 מיליון דולר הערוץ כשל ונסגר בתום שלוש שנים. בן צבי רכש 20% ממניות ערוץ 10 אך מכר אותן לאחר שנה, ובשנת 2003 רכש את העיתון הדתי "מקור ראשון" שנקלע לקשיים כלכליים ושינה את פניו. בהמשך קנה גם את ביטאון מפלגת המפד"ל "הצופה" ומיזג אותו לתוך עיתונו. פרויקט נוסף של בן צבי, שכשל, היה העיתון הכלכלי "ביזנס-וויק" שפעל במשך שנה עד שנסגר. הוא גם זכה במכרז להקמת ערוץ "מורשת" של המועצה לכבלים ולוויין, אולם פרש ממנו.

בשנת 2006 החליט בן צבי על הקמת חינמון, שמטרתו הראשונה הייתה לעבור את תפוצת מעריב, אז השני בתפוצתו בישראל. בן צבי חבר למולטי מליארדר האמריקאי שלדון אדלסון והציע לו להצטרף ליוזמה, והשניים הקימו את החינמון "ישראלי" שחולק חינם בתחנות תחבורה ציבורית. סכסוך משפטי בין השניים, במסגרתו תבע בן צבי מאדלסון 12 מיליון שקל, הביא לסגירתו אחרי שנתיים בדיוק ואת אדלסון להקים את "ישראל היום". שני המו"לים התעניינו בעבר, ביחד ולחוד, ברכישת עיתון "מעריב" בתקופתו של עופר נמרודי.

פעם שותפים, היום יריבים. אדלסון(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

על מה הוחלט בסוף השבוע?

למעשה, לא הוחלט עדיין דבר, מעבר להגעה להבנות ולהודעה רשמית לבורסה על מו"מ בין מו"ל מעריב נוחי דנקנר לבין שלמה בן צבי במטרה להשלים עסקה השבוע ולכל המאוחר עד לסוף החודש הנוכחי. ההבנות אליהן הגיעו השניים כוללות רכישה של בן צבי, בעלות של 85 מיליון שקלים, את המותג "מעריב", אתר האינטרנט NRG, רשת המקומונים, כל המגזינים של הקבוצה בהם "את" ו"מעריב לנוער", חברת ההוצאה לאור של מעריב, ומערך המנויים וההפצה. בן צבי לא רוכש את החובות של החברה, או את בית הדפוס שלה בבת ים אשר עומד בימים אלה למכירה ומעסקה זו אמורה IBD לכסות את חובותיו – אם אכן יימכר. בן צבי לא רוכש גם את בית מעריב שברחוב קרליבך, שכן הוא אינו שייך ל-IDB אלא לעופר נמרודי – והעיתון פועל בו בשכירות.

נושא בית הדפוס של מעריב מעלה שאלות נוספות, שכן השחקן היחיד הרלוונטי לרכישתו כיום הוא דווקא המתחרה הפוטנציאלי - שלדון אדלסון, שכבר הביע בעבר עניין ברכישתו. אם עסקה כזו תצא לפועל, הקורבן העיקרי של המהלך יהיה עיתון "הארץ" מבית שוקן, אשר בו משתמש כיום "ישראל היום" להדפסת עשרות אלפי עותקיו. במקרה כזה, יאבד העיתון, המתמודד אף הוא עם קשיים חסרי תקדים, חלק נכבד מהכנסותיו.

אפשרות נוספת היא הסבת בית הדפוס של מעריב למבנה אחר. במקרה כזה, שווי השטח התעשייתי, אשר ככל הנראה ניתן להסב אותו לשטח מגורים, יכול להגיע ל-200 מיליון שקלים.

פרטי העסקה המלאים יחתמו רק לאחר שתתבצע בדיקת נאותות למעריב, לאחריה יפגשו שוב נציגי שני הצדדים: את שלמה בן צבי מייצגים עורכי הדין דוני טולידאנו וליאור אורן ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות', ואת IDB מייצגת עו"ד שרית לויתן ממשרד גרוס קליינהנדלר ושות'. דנקנר ובן צבי, כך מספרים גורמים, סיכמו ביניהם את הפרטים העקרוניים ביום שישי ולחצו עליהם יד.

רצה לשדר "עסקים כרגיל". דנקנר(צילום: שי מכלוף)

מה בדבר ההודעה על ביטול העיתון היומי והמעבר לדיגיטל?

"אפשר לעטוף בזה דגים", אמר בסוף השבוע הסוער גורם המעורה בפרטי העסקה. "ההודעה מהשבוע שעבר לא תקפה כרגע בשום צורה, והיא חסרת כל משמעות מלבד הנתונים הכספיים שתוארו בה". לפי ההערכות, ההודעה לבורסה הייתה צעד ש-IDB הייתה חייבת לבצע על מנת לשדר "עסקים כרגיל" לבעלי אגרות החוב שלה בעת המשבר שעובר עליה – והיא לא תואמה עם הבעלים החדש או הופצה על דעתו או בהשפעתו. על פי ההערכות בענף, מהלך הפיטורים הנרחב שמתואר בה ושינוי הפורמט של מעריב אכן יתבצע, אולם לפי החלטה מחודשת של בן צבי וללא קשר לתכנית שהוצגה בפני דירקטוריון מעריב אשר יתחלף לאחר העברת הבעלות.

המהדורה הדיגיטלית? "אפשר לעטוף בזה דגים". בית מעריב(צילום: נמרוד סונדרס)

אז מה יקרה לעיתון?

ההערכה בשוק, בשלב זה, היא כי בן צבי לא יבטל את הדפסתו של העיתון היומי, אלא יהפוך את מעריב לחינמון על מנת להילחם באופן ישיר בשלדון אדלסון וב"ישראל היום". עתה, כאשר המותג מעריב נשאר בידיו – ההערכה היא כי בן צבי ייצוק את רוב פעילות "מקור ראשון", שתפוצתו דלה, אל תוך פעילות מעריב וישתמש בפלטפורמה הקיימת ובמותג ההיסטורי כדי להרחיב את התפוצה. בשלב הזה לא ידוע מה יעלה בגורל "מקור ראשון", ובן צבי צפוי לכנס את עובדי העיתון במהלך השבוע הקרוב.

"מעריב ישתנה ללא היכר, זה הדבר היחיד שברור בשלב הזה", אומר לוואלה! ברז'ה גורם בתעשייה. "בן צבי ידוע כמי שמתערב בצורה אבסולוטית וברוטאלית בתכנים של גופי התקשורת שבבעלותו, בהתאם להשקפת עולמו הימנית-שמרנית, וזה בדיוק מה שיקרה למעריב". בימים אלה עובר "מקור ראשון" הרחבה משמעותית של מחלקת הדיגיטל שלו, מהלך זהה לזה שמתרחש ב"ישראל היום", זאת בדמות תוכנית מגרה להרחבת אתר "מקור ראשון", אשר מהווה כיום בעיקר פלטפורמה לתכני העיתון ואינו באמת נתפס כשחקן משמעותי. הערכות הן כי האתר יאוחד ויפעל כמערכת חדשות אחת עם אתר מעריב NRG אשר חווה בשנים האחרונות ירידה וסובל ממצוקת כותבים ותוכן.

מתכוונים לנקוט בשורה ארוכה של פעולות קיבוציות. עובדי העיתון(צילום: נמרוד סונדרס)

ומה יהיה עם העובדים?

כמעט כל עובדי מעריב יפוטרו. החברה מעסיקה כיום כ-2,000 איש, וההערכות הן כי 1,700 מהם יאבדו בשנה הקרובה את מקום עבודתם. בן צבי התחייב בפני נוחי דנקנר כי יקלוט בגוף התקשורת החדש בין 300 ל-400 עובדים, ומדובר יהיה בתמהיל של עובדי דפוס, מנהלה, עורכים וכתבים. "אין אפשרות בשלב הזה לדעת מה יהיה עם הטאלנטים של מעריב בתחומי החדשות, הפרשנות והכלכלה", אומר גורם המעורב בפרטי העסקה. "ברור שלא כל הכתבים ימשיכו לעבוד אצל בן צבי, חלק מהם לא יהיו מוכנים בשום אופן להמשיך ולכתוב עבור מו"ל ימני באופן כה מובהק. לאחרים זה דווקא מאוד יתאים, ויש כאלה שיתבקשו לעזוב". ההערכות הן כי מרבית בכירי מעריב, לרבות העורך, סגן העורך, ראשי מערכת החדשות ועורכי המוספים והמגזינים – לא ימשיכו את תפקידיהם בחברה.

היום בשעה 12:00 צפויה להתקיים אסיפת חירום של עובדי העיתון בדסק החדשות של החברה. העובדים ידונו בצעדיהם הבאים, בהמשך להודעת מנכ"ל העיתון טל רז כי יקבלו רק שליש ממשכורת חודש אוגוסט. בוועד הפעולה הזמני של עובדי העיתון אמרו לקראת סוף השבוע כי על מנת לקבל את משכורותיהם ולשמור על מקום העבודה שלהם הם מתכוונים "לנקוט בשורה ארוכה של פעולות קיבוציות, הפגנות, משמרות מחאה, ופעילויות יצירתיות נוספות".

עוד בנושא:
יש עסקה: שלמה בן צבי רוכש את מעריב מנוחי דנקנר
עובדי מעריב יקבלו החודש רק שליש משכרם
מעריב: "לא מדובר רק בתהליך טכנולוגי אלא אסטרטגי – וזה החלק המסובך"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully