תפילת מעריב

הצעד הפומבי הראשון של המעבר של מעריב מדפוס לדיגיטל התרחש בכלל בסוף חודש יולי: המהדורה המקוונת של העיתון נפתחה לכלל קוראי אתר NRG בחינם, ואלה יכלו לדפדף בה בטכנולוגיה זהה לזו שמשתמש בה "ישראל היום". לא רבים יודעים, אך הסיבה לפתיחת המהדורה בחינם הייתה עיצומים שנקטו עובדי הדפוס של העיתון והשיבושים בהפצתו. העיצומים כבר הופסקו אך המהדורה המקוונת נותרה פתוחה עד היום. במקביל, מופצת בחינם מהדורת הטאבלט של העיתון, שאינה שונה ממנו בהרבה.

כך או כך, כשקברניטי מעריב מדברים על "דיגיטל", הם לא מתכוונים לשתי המהדורות הדיגיטליות הנמצאות בשלבי ניסיון. למעשה, לא ברור שהם עצמם עדיין יודעים למה הם מתכוונים. דבר אחד בטוח: 15 מיליון השקלים שיוזרמו אליו בקרוב לא יקדמו את העיתון אל עבר המודל החדש שלו, אלא יאפשרו למודל הקיים להחזיק את הראש מעל המים למשך חודשיים או שלושה בלבד. כמו עובדי מעריב שממתינים שעתידם יתבהר, כך ממתינים בעניין גם המתחרים. גם הם יודעים כי התהליכים שיעברו על מעריב ישפיעו על קבלת ההחלטות הבלתי נמנעת באשר לתפקודם בזירות הדיגיטליות והיכולת שלהם להרוויח.

"אם מעריב רוצים לתת סיכוי אמיתי לפלטפורמה הדיגיטלית שלהם הם צריכים להיכנס לתהליך שבו יוחלט מה עושים, ואיזה סוג של נוכחות נדרשת ובעיקר מהי הזהות המותגית של הגוף הזה אשר מבדיל אותו מאתרים אחרים שקיימים בשוק", אומר גורם בתעשייה. "המודל של העיתונות הדיגיטלית אכן לא ברור, וגם במעריב לא יודעים איזה מהמודלים של הכנסה יעבדו עבורם אחרי סגירת העיתון המודפס וזו שאלה קריטית בתהליך מהסוג הזה. כל תעשיית העיתונות בעולם נמצאת בשלבים של גיבוש זהות. יש כמה פתרונות שנבחנים בעולם אבל כלל לא בטוח שהם מתאימים לישראל: כמו למשל מודל של גביית תשלום על צפייה של מעל לכמות תוכן מסוימת, כמו שעושה 'הארץ' באנגלית או ה'ניו יורק טיימס' (הגובה תשלום מקוראים קבועים בלבד, ומקוראים מזדמנים של מעל לעשר ידיעות בחודש, ד.א.)".

התהליך שעובר על מעריב מעניין לא רק את המתחרים, אלא גם אנשי האקדמיה. "המצב שבו נמצא מעריב היום רחוק מלהיקרא מעבר לדיגיטל, הם עדיין מאוד רחוקים", אומר בשיחה עם וואלה! ברנז'ה יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל. "כיום הם רק ממירים את העיתון לאוליב (תוכנה להצגת עיתונים מקוונים, ד.א) ומעלים אותו לרשת או לאייפד. אין לי ספק שלא על זה הם מדברים, הרי עיתון דיגיטלי הוא לא מהדורת דפוס בפורמט PDF, היא צריכה לכלול אלמנטים דיגיטליים: תגובות, קישורים, וידאו, גרפים דינמיים, אינפוגרפיקה. כך לוקחים את העולם הדיגיטלי וממנפים אותו בצורתו המלאה".

אם לשים בצד את עובדי הדפוס וההפצה, שבמרבית המשרות שלהם לא יהיה עוד צורך – כמה אנשים דורשת מערכת כזו? אפשר יהיה לקיים אותה אחרי גלים של קיצוצים?

"המון אנשים. כולם מסתכלים בהקשר הזה על ה'ניו יורק טיימס' ובצדק, כי שם מדובר במערכת דיגיטל עצומה. לא צריך לחשוב במונחים של NRG הכוללת כיום כ-30 עובדים – זה רחוק ממה שמעריב מתכוונים אליו. עיתון דיגיטלי הוא אופרציה ענקית שכוללת מלבד אנשי תוכן גם מתכנתים, פלאשיסטים, גרפיקאים, אנשים שמעדכנים רשתות חברתיות, אבל בעיקר הרבה אנשים שעושים את התוכן הזה.

"נכון שאין לך מערכת דפוס ואין לך נייר ואין לך שליחים ואתה חותך חלק גדול מכוח האדם והעלויות, אבל זה לא משהו שאפשר לבוא אליו בקלות ושהוא זול. למעריב ניתן כסף רק כדי לשלם משכורות לאחרי החגים. ההשקעה הזו במערכת דיגיטל, כדי לעשות אותה כמו שצריך - היא אדירה. אני בטוח שהם מסוגלים לכך, השאלה היא אם יש להם מספיק זמן ומספיק כסף, ומול שני אלה הם במרוץ. השאלה היא כמה אנשים הם יפסידו במהלך המרוץ הזה".

הסוגיה התקציבית של מעריב נחלקת לשניים: התקציב השוטף, כ-10 מיליון שקלים בחודש על רקע גרעון תקציבי הולך ומעמיק, והסכום שיידרש להשקעה במעבר לפעילות דיגיטלית. דירקטוריון מעריב לא התייחס השבוע לסוגיה הזו כלל, ורק ציין שסגירת העיתון המודפס הוא חלק מהליך שיכלול גם את גיוסו של משקיע ומכירת בית הדפוס של העיתון. מכירת בית הדפוס והזרמת כספי המשקיע, הם הצעדים שאמורה לממן את המהלך. "כמובן שאותם 15 מיליון שקלים לא נועדו לבנות למעריב בסיס טכנולוגי או אחר למהדורה דיגיטלית, אלא רק למשוך את הזמן עד אחרי החגים", אומר בכיר לשעבר בעיתון. "מעבר כזה דורש השקעה לא רק בתשתיות ובתכניות מעבר, אלא גם השקעה תקציבית בפרישת עובדים וכדומה. מדובר בכ-100 מיליון שקלים, סכום שאין למעריב, לצד זה שאין לו תכנית כלכלית סדורה. מי אמר שבכלל יימצא משקיע? איזו תכנית בכלל הולכים להציג בפניו? זה עומד על כרעי תרנגולת. מכירת בית הדפוס גם היא לא בטוח תניב יותר מדי רווחים בגלל השעבודים לבנקים וההלוואות", אומר הבכיר לשעבר.

הרבעון האחרון של מעריב היה קשה בצורה יוצאת דופן, והחברה הפסידה בו סכום עתק של 244 מיליון שקלים, והוצמדה לה הערת "עסק חי". מדובר בהפסדים של יותר מפי שניים במהלך השנה שעברה כולה, כאשר ההכנסות המשיכו לצנוח וירדו ב-10%. ההוצאות על הדפסת העיתון, מנגד, צמחו בשני מיליון שקלים, ובסך עלו הוצאות החברה ביותר מתשעה מיליון שקלים. הגרעון בהון העצמי של החברה עומד על 188 מיליון שקלים. מאז רכשה דסק"ש את מעריב היא הזרימה לעיתון יותר מ-280 מיליון שקלים, ורכשה אגרות חוב של החברה ביותר מ-50 מיליון. הזרמות הכספים הללו, כמו זו של 15 מיליון נוספים שתועבר בקרוב, הן הדבר היחיד שמונע ממעריב להיכנס באופן מיידי להקפאת הליכים ולסגור את העסק.

ההערכות בתעשייה כיום הן כי המעבר לדיגיטל יביא לפיטורי רוב האנשים שעובדים היום במעריב. מרבית המפוטרים יהיו אנשי מנהלה, הפצה ודפוס. "המעבר לעיתונות דיגיטל משולב בתכנית התייעלות והוא חוסך משרות", מסכים הגורם בתעשיית הדיגיטל. "מדובר גם במשרות שנחסכות כי הן קשורות ישירות לעבודת הדפוס, אבל גם בעבודה עיתונאית שנעשית בצורה יעילה יותר של חלוקת משאבים". כיום מועסקים בקבוצת מעריב כ-2,000 איש, יותר ממחציתם קשורים באופן ישיר לתעשייה הפרינט.

"התקציבים שנדרשים כדי לעשות שינויים דיגיטליים משמעותיים הם לא תמיד גדולים אם עושים את זה בצורה חכמה. החלק היותר מורכב הוא דווקא החלק הלא-טכנולוגי, שהוא המיתוג שלו המיצוב שלו בשונה מאחרים - איך הוא צריך להיראות ואיזה פונקציונלית תהיה לו כדי שהוא אכן ישיג את המטרות שלו", אומר הגורם מתעשיית הדיגיטל. "זה לא תהליך טכנולוגי אלא אסטרטגי – וזה החלק הכי מורכב ומסובך, להבין מה בעצם אתה רוצה לעשות. לא בטוח שהם יודעים".

אם יש דבר אחד שיודעים, גם במעריב וגם במתחריו – זה שבמוקדם או במאוחר לא תהיה ברירה. "לכל העיתונים יש תכניות מגירה ופתרונות", אומר יובל דרור. "ידיעות אחרונות התחילו ראשונים ולכן הם הכי מתקדמים (חטיבת הדיגיטל של העיתון החלה את העבודה על הגרסא הדיגיטלית לפני כשנתיים, ד.א.), אבל אף אחד לא יוציא את התכנית הזו לפועל כל עוד יש לו ברירה כי הכסף עדיין נמצא בפרינט. מעריב, לצערו, הגיע למצב שבו אין לו ברירה".

אתה מעריך שזה יצליח?

"אני מאחל לעיתון בהצלחה, אבל אנחנו לא יודעים מהם סיכויי ההצלחה הזו. גם המתחרים וגם מעריב לא יודעים. הם עומדים בפני אתגר נורא קשה ומורכב ולא בטוח שיש להם מספיק זמן וכסף כדי לעמוד בו. אני מקווה בשביל העובדים שהתשובה היא חיובית".

עוד בנושא:
מעריב נגד הארץ: "קמפיין מרושע ובריוני"
היום שאחרי אישור תוכנית ההבראה: לאן מעריב הולך?
חפץ: "דנקנר יעשה הכל כדי שהעיתון ימשיך להתקיים"