בין מערכות התוכן של גופי התקשורת לבין גופי התקשורת שוררים יחסי אהבה-שנאה סימביוטים. עיתונאים אוהבים לבקר את עולם היח"צ, טוענים שהוא מניפולטיבי, מונע מאינטרסים מסחריים וככזה חסר אתיקה או בושה לפעמים. העיתונאים מתלוננים על אסרטיביות-יתר של תקציבאים רעבים לבונוסים, על אי הבנה של צעירים בתחום את עולם התקשורת, על עילגות בניסוח קומוניקטים ורשימת התלונות מתארכת.
אבל מנגד, גם לאנשי יחסי הציבור יש בטן מלאה על עיתונאים, ובאמתחתם לא מעט מקרים שגרמו להם להרים גבה. ביקשנו מכמה מאנשי ונשות יחסי הציבור מהמובילים במשק לחלוק איתנו מקרים אשר זכורים להם במיוחד משנות עבודתם מול עיתונאים המסקרים את הלקוחות שלהם. בהבטחה לעילום שם, כדי לא לשרוף יחסים, הם הסכימו לחלוק איתנו כמה מהמקרים הזכורים להם ביותר. שמות העיתונאים המוזכרים כאן שמורים במערכת. הנה מה שהם סיפרו לנו.
אחת העיתונאיות העשירות בישראל - שמתעקשת לקבל חינם
"אצלנו במשרד מתגלגל סיפור על כתבת צרכנות של אחד האתרים שביקשה לכתוב על חווית שימוש באתר למכירת מוצרי צריכה", מספרת אשת יחסי ציבור. "היא קיבלה מאיתנו תקציב לעשות קניות באתר הזה ועשתה בו רכישות, אבל חרגה מהתקציב באופן משמעותי. מהלקוח נמסר לה שאת החריגה היא תצטרך לשלם בעצמה כי זה מעבר לתקציב היח"צ שלהם, אבל היא התנתה את פרסום הכתבה בכיסוי החריגה שלה".
בעלים של משרד יח"צ בתחום הצרכנות מספרת: "יש כתבת צרכנות שהיא אמנם ממקומון של רשת גדולה באזור הקריות, אבל היא מאוד מוכרת כי בעלה הוא איש עסקים בכיר מאוד באותו האזור והבת שלה השתתפה בתכנית ריאליטי, והם ידועים כעשירים מופלגים. היה התקשרה אלי פעם לבקש מוצר לסקירה ואמרה שהיא לא מקבלת כסף על המדור שלה במקומון, אז מה שאנחנו שולחים לה זה מבחינתה השכר ואם לא שולחים לה היא לא כותבת. מדובר באחת העיתונאיות העשירות בישראל, והיא מתעקשת לקבל חינם מוצרים בשווי של עשרות שקלים".
שבעה זוגות נעליים לבעלת הטור השבועי
"המקרה המוכר ביותר הוא של בעלת טור שבועי ותיקה ומפורסמת בעיתון יומי גדול שידועה ככזו שעשה מזה עסק, והיא אפילו לא מסתירה את זה", מספרת יח"צנית מתחום הצרכנות. "פעם עשינו אירוע עבור לקוח של נעלי התעמלות, שלחנו לה קטלוג כדי שתבחר זוג להתנסות בו. היא חזרה אלינו וביקשה לא פחות משבעה זוגות בתנאי להכניס ידיעה למדור שלה. היא העבירה מידות מדויקות של כל השבעה". יח"צנית אחרת מוסיפה על אותה עיתונאית: "אנחנו ייצגנו מנתח פלסטי, והיא ביקשה מאיתנו לעשות שאיבת שומן, ובסוף קיבלה במחיר ממש סמלי". יח"צ נוסף שעובד מולה אמר: "זה ידוע שכשאתה שולח לה מוצר אתה לא יכול לשלוח דוגמא, אתה צריך לשלוח ארגז".
גורם נוסף בתחום, נזכר: "עשיתי פעם יחסי ציבור לחברת רהיטים גדולה ומוכרת שהשיקה קטלוג חדש. התקשר אלי מיוזמתו כתב צרכנות של עיתון יומי ואמר שהוא בדיוק רוצה לרהט את החדש של הבן שלו, אז שאני אארגן שהחברה תרהט לילד הקטן שלו את החדר. הוא הבטיח בתמורה אייטם מפרגן על הקטלוג החדש".
רוצות לטוס לארה"ב מתוקף מעמדן כעיתונאיות
יח"צנית בכירה מספרת: "במשרד הקודם שעבדתי בו החזקתי תיק של חברת תעופה. פנו אלי זוג עיתונאיות שהן אחיות שכותבות יחד ואמרו שהן רוצות לטוס לארצות הברית לצרכי אישיים וביקשו זוג כרטיסי טיסה, ככה בלי בושה ורק מתוקף מעמדן כעיתונאיות - ותעופה זה אפילו לא תחום הסיקור שלהן. לא ידעתי איך להתמודד עם זה, העברתי את זה למנכ"ל המשרד. בסוף הטיסו אותן, לא יודעת אם חינם אבל חושבת שבהנחה משמעותית".
יחצ"נית נוספת מעלה בשיחה איתה את שמותיהן של הזוג. "הן ידועות בתעשיה כחסרות גבולות. "כל ההתנהגות שלהן: הן דורשות מונית כתנאי בסיסי ואם הטיפוס של הנהג לא מוצא חן בעינהן הן מתחילות לרדת על היחצ"ן ולהתלונן. הן תמיד מתלוננות על האוכל, על המוזיקה, על המוזמנים האחרים, על המיקום. פעם היה להן מעמד רם יותר, היום אולי הן קצת פחות מרשות לעצמן".
"הפיות שלהן יודעים לעשות שני דברים - לרכל, ולאכול חינם"
יח"צן אחר מוסיף על השתיים: "פעם עשיתי אירוע ללקוח שהיה מורכב משתי השקות אחת אחרי השנייה, הראשונה לספקים והשנייה לעיתונאים. הן הגיעו לראשונה וקיבלו את ה-Give Away (כינוי למוצר המחולק מתנה באירוע, ד.א.), ואז הגיעו שוב לאירוע השני - ועוד עם בני הזוג שלהן. כך קרה שהן קיבלו שש פעמים את אותו מוצר בשווי מאות שקלים, ואי אפשר היה להגיד להן לא אחרת הן היו שורפות את הלקוח". יח"צנית אחרת סיכמה: "הפיות שלהן יודעים לעשות שני דברים - לרכל, ולאכול חינם".
"יש עורכת וותיקה של מוסף יומי בעיתון גדול, מוסף מאוד מבוקש. מבחינת יח"צנים האישה הזו ידועה כבור ללא תחתית - היא מבקשת שישלחו אליה דוגמאות למוצרים, אבל כל מי שמנסה לשאול אותה מתי עולה הסיקור על המוצר מקבל קבוע את התשובה 'לא יכולה להתחייב יש לי עומס' - וזה אם היא בכלל עונה לטלפונים או סמסים. אם האישה הזו עמוסה במשהו, זה במוצרים".
העורך הבכיר שמגיע להשקות בשביל להכיר בחורות
וגם זה קורה: "פנה אלי בפייסבוק עיתונאי, עורך בכיר ברשת תקשורת מהגדולות בישראל, שיוצא לי לעבוד איתו מדי פעם ושאל מתי ייצא לנו להיפגש. אמרתי לו שהזמנתי אותו להשקה ושאני אשמח לראות אותו שם. הוא אכן הגיע אבל לא בגלל המוצר - אלא כדי להתחיל איתי, ואחרי זה במשך תקופה הוא שלח לי סמסים בשעות מאוד לא שיגרתיות. התייעצתי עם חברה מהתחום מה לעשות - והסתבר שהוא התחיל גם איתה. הוא מגיע להשקות בשביל להכיר בחורות".
כשכתב מפנה יחצ"ן למחלקה המסחרית: "הזמנתי עיתונאים לאירוע השקה של מוצר בתחום העיצוב, תחום שהמוצרים בו הם מאוד יוקרתיים", מספר גורם בתחום. "פניתי לכתב של מגזין חודשי בהוצאת אחד העיתונים הגדולים כדי להזמין אותו ונדהמתי מהתשובה: הוא אמר שאם אני לא מפרסם מודעה בעיתון - הם לא יקצו אייטם לאירוע. הכתב אמר לי בפירוש שכדי שהמערכת תשלח אותו לאירוע אנחנו צריכים לקנות במגזין מודעה, או תוכן שיווקי, אחרת אין על מה לדבר".
"עשיתי פעם יחסי ציבור לבית חולים במרכז הארץ שקידם כדור חדשני שמאפשר הפלה בשלבי הריון מתקדמים בלי טיפול פולשני, כלומר, ללא ניתוח. זה הגיע לאוזניה של בעלת טור בעיתון יומי, והיא פנתה אלינו ושאלה על האפשרות לקבל את הכדור. הסתבר לנו שחברה של הבת שלה נכנסה להיריון לא רצוי והיא דרשה מתוקף מעמדה העיתונאי שבית החולים יתן לנערה את הטיפול ללא עלות".
איזו חברה הציעה השנה לעיתונאים 1,000 שקל בשביל להגיע למסיבת עיתונאים, ומה קרה לסכום לאחר שנחשף?