פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "עיתונאים שלא נמצאים בטוויטר אינם רלוונטיים"

      בכנס DIGIT במרכז הבינתחומי הרצליה נערך היום פאנל ”קריירה ב-140 תווים” שעסק בשאלה מתי הציוץ משלים את המוצר העיתונאי. אודי סגל, ברק רביד ועינב שיף צייצו את דברם

      "עיתונאי ריפורטר שלא נמצא בטוויטר, מאבד כמויות מידע שפוגעות בעבודתו העיתונאית. אני יכול לומר שכיום 40% מהסיפורים שלי - מקורם בטוויטר. סיפורים שלא הייתי מגיע אליהם ממקום אחר", כך לדברי ברק רביד, הכתב המדיני של "הארץ".

      רביד אמר את הדברים בכנס DIGIT שהתקיים היום (שני) בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה בשיתוף Google, בפאנל בנושא "קריירה ב-140 תווים" שעסק בשאלה מתי הציוץ משלים את המוצר העיתונאי. לצד רביד השתתפו בפאנל הכתב המדיני של חדשות 2 אודי סגל, מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות" עינב שיף ועורך מדור וואלה! ברנז'ה דוד ורטהיים (גילוי נאות ד.ו). את הפאנל הנחה דרור גלוברמן, מגיש "אנשים" של "קשת" ועורך אתר NEXTER.

      אלוף בן: ”יקח עוד זמן עד שנחיה רק מהכנסות דיגיטליות"

      לשאלה האם בחדשות 2 עוקבים אחרי הנעשה בחשבון הטוויטר הפרטי שלו, והאם האפשרות הזו משפיעה על ציוציו, השיב אודי סגל כי "המעסיק אינו הבעלים של מה שמתרחש בין שתי האוזניים שלי. הטוויטר הוא מאגר מידע מבחינתי וכמובן, שהוא שופר נוסף עבורי לסיפורים שלא יגיעו למהדורות של חדשות 2. הטוויטר הוא נותן טיפים נהדר. לחדשות 2 יש רייטינג מאוד גבוה והכלי האינטרנטי משמש כתוספת טובה".

      לדבריו, "הטוויטר אינו רק כלי פרסונלי של העיתונאים, ראינו את זה בפיגוע בבוסטון, בו הוא הביס את כל כלי התקשורת. הטוויטר מבטא מהפיכה חברתית חשובה בה חלק מהמידע נמצא בידי הציבור. הכלי הזה נותן כוח לעם ומאפשר להם לייצר חדשות".

      ברק רביד, אשר דורג לפני שנתיים כאחד ממאה הצייצנים המובילים של המגזין Foreign Policy מבית הוושינגטון פוסט, התייחס גם לאספקט האישי-תעסוקתי של העבודה העיתונאית, והוסיף כי "הטוויטר הוא קודם כל כלי ממתג שעוזר לי כעיתונאי והופך אותי לרלוונטי. עיתונאים שלא נמצאים בטוויטר, אינם רלוונטים".

      "אין דרך לעבוד כיום בחדשות ללא טוויטר"

      עינב שיף התייחס לאופן בו הטוויטר משלים את עבודתו העיתונאית, ואמר בין היתר, כי "טוויטר הוא כלי שמאוד כיף לכתוב בו תוך כדי צפייה בטלוויזיה. אני יכול לכתוב על תכניות שונות, שלא אכתוב עליהן בטור. פעמים רבות דברים שאני רואה בטוויטר נותנים לי השראה או מלבים מחשבות לדברים שאני כותב אחר כך בביקורת. בכל מקרה, הטוויטר לא בא על חשבון הטור". שיף הסכים עם רביד והוסיף כי "אין דרך לעבוד כיום בחדשות ללא טוויטר".

      באשר לשאלה האם המצב בשוק התקשורת וחוסר הוודאות התעסוקתי בתחום הוא האחראי להשקעה העצומה של עיתונאים ביצירת "מותגים עצמאיים" ברשת, השיב דוד ורטהיים כי "כשיש חוסר בפלטפורמה בגולשים טבעיים אז עיתונאים נדרשים לפתח את הפרסונה האינטרנטית שלהם. כך או כך, אחת הבעיות העיקריות בטוויטר כיום היא דווקא עודף המידע ולא חוסר המידע וחלק גדול מהעיתונאים בו עושים שימוש דל לקידום תכנים בלבד". ורטהיים התייחס גם לאופן בו עיתונאים רבים מכנים עצמם משתמשים כבדים בניו מדיה, אך "עדיין מעדיפים לשמור את הסיפורים הגדולים למערכות המסורתיות בהן הם עובדים".

      מוקדם יותר היום בכנס קיבלו העיתונאיות אירית דולב ועינת פישביין, מייסדות ועורכות אתר "המקום הכי חם בגיהנום", את הפרס השנתי הראשון לעיתונות אונליין. הפרס בשווי 15,000 שקלים.

      בנימוקי ועדת הפרס אמרו השופטים כי "המקום הכי חם בגיהנום" מסמל את המעבר של עיתונאים מנוסים ומצוינים אל הפלטפורמה הדיגיטלית בנסיון ראוי ומתבקש לשלוט במוצר העיתונאי עליו הם חתומים. האתר מעניק פתח לשיח אחר, מאתגר ומעניין תוך ניצול יתרונות הדיגיטל בדגש על הפצה ברשת החברתית. אנו מקווים כי בחירתנו תסייע למהלך האמיץ אותו מייצג "המקום הכי חם בגיהנום" לצבור תאוצה ולרומם את המוצר העיתונאי המקוון בישראל".