נושאים חמים

תיק תקשורת: כדאי שנתניהו יתרחק ממשרד התקשורת. דעה

דווקא במשרד התקשורת הצליח ראש הממשלה פעמיים, עם משה כחלון וגלעד ארדן. אבל אצל נתניהו גם הצלחות נותרות על ריצפת העריכה. כדאי שראש הממשלה יתרחק מתיק התקשורת, וישאיר אותו למקצוענים. דעה

רוה"מ נתניהו בישיבת ממשלה, ספטמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אמיל סלמן)
סימן מדאיג. נתניהו (צילום: אמיל סלמן)

הקשישים שבינינו עוד זוכרים בוודאי שכאשר גבר באופן מפתיע על שמעון פרס במירוץ האישי לראשות הממשלה ב- 1996, הכריז נתניהו על רצונו ב"ממשלה מקצועית", ופיזר הבטחות על מינויים הצפוי של "מומחים" לתפקידים הבכירים בממשלתו.

נתניהו התפכח מהר מאד מהאשליה הזאת. כבר אז עשו לו זובור בליכוד ומאז הוא מקפיד להשתמש במינויים לממשלותיו ככיסאות מוזיקליים, פתרון לישבנם של המקופחים התורנים, ואמצעי להישרדות קואליציונית. לו היה באמת נתניהו מאמין במנטרת "ממשלה מקצועית" היה עושה הכל כדי להשאיר את משה כחלון לשבור מונופולים כשר תמ"ת או אנרגיה, היה נלחם על זכותו למנות את הנגיד סטנלי פישר לתפקיד שר האוצר, ולא היה מאפשר מינוי של אדם שדעותיו ואישיותו מעוררות תרעומת בבירות העולם לתפקיד הרגיש של משרד החוץ.

גלעד ארדן בכנס המכון למדיניות נגד טרור בבינתחומי. ספטמבר 2014 (יח"צ , כפיר בולוטין)
קונצנזוס כמעט מלא שורר בהערכה שמדובר בשר מקצועי. ארדן (צילום: יח"צ)

על רצפת חדר העריכה

דווקא במשרד התקשורת הצליח ראש הממשלה פעמיים, עם משה כחלון וגלעד ארדן. הראשון פתח לתחרות את השוק הסלולרי, ושיחרר חסמים של שנים, השני מבצע רפורמה ברשות השידור ומיצב את עצמו כשר תקשורת במישרה מלאה. לא כולם בהכרח מסכימים עם שר התקשורת גלעד ארדן בימים אלה – בקול ישראל למשל תוהים כבר זמן מה מדוע בחר לקשור את גורלם ביחד עם הערוץ הראשון בסגירה משותפת, ובערוץ 10 ממתינים בחשש לראות אם חוק הפיצול של ערוץ 2 יהפוך לחוק החיסול שלהם – אבל קונצנזוס כמעט מלא שורר בהערכה שמדובר בשר מקצועי, שלוקח את המשרד שלו ברצינות הראויה, לומד את החומר, משתדל לא לקבל החלטות בשליפה, ובכל זאת מצליח להחליט. זה לא מעט בתרבות הפוליטית שלנו.

אבל אצל נתניהו גם הצלחות נותרות על ריצפת העריכה. את שר התקשורת הראשון הצליח להרחיק מהליכוד, את שר התקשורת השני הוא בועט למעלה או הצידה, תלוי איך מסתכלים על זה. על פי הפרסום כאן מתכנן נתניהו להשאיר בידיו את תיק התקשורת (בעבר כבר היה ממונה כראש ממשלה על רשות השידור), לפחות עד הפריימריז בליכוד.

אודי אנגל (מכבי חיפה)
נפגש עם נתניהו בביתו. אנג'ל (צילום: מכבי חיפה)

סיקוול לסיבוב נוסף של "שונאים סיפור אהבה" עם התקשורת

אפשר לראות בהחלטה הזאת, אם תתממש, גישה סכיזופרנית כלפי אמצעי התקשורת. מחד, נתניהו מפגין זילזול בחשיבותו של התיק הזה: לפעמים הוא רק מקפצה לתיקים חשובים יותר כמו הפנים, ולפעמים הוא כל כך זניח, שאפשר פשוט להשאיר אותו כסרח עודף במשרד ראש הממשלה. אולם הגישה החשדנית גורסת אחרת: שראש הממשלה מעדיף לנצל את הזדמנות הפז שנקרתה בפניו עם התפטרותו של סער, כדי להשאיר התיק הקטן-אך-רגיש הזה קרוב לחזה, וכך להשפיע על שורה של מהלכים עתידיים מכריעים בתחום הרגולציה של התקשורת בישראל, ובתוכם פיצול ערוץ 2, ההחלטה האם לתת רשיון לערוץ 10 או לאפשר את סגירתו, מינוי עתידי של "ברית המועצות", מינוי מנכ"ל לרשות השידור המתחדשת ועוד.

אם ראש הממשלה אכן ישאיר את התיק הזה לעצמו (יתכן ששיחרור הסיפור לעיתונות עכשיו הוא בגדר בלון ניסוי) אפשר לראות בכך סימן מדאיג. ביבי מחפש סיקוול לסיבוב נוסף של "שונאים סיפור אהבה" שלו עם התקשורת בישראל. יותר מכל ראש ממשלה אי פעם, הפכו יחסיו של נתניהו עם התקשורת לסאגה מתמשכת נטולת-פתרון נורמלי. הוא פוחד מכוחה ומזלזל ביכולותיה, יודע להשתמש בה, אבל גם ניכווה ממנה פעם אחר פעם, מתעלם ממנה למשך שנים, ואז מתנפל עליה בפתאומיות באורגיה של ראיונות. בכל פעם שנדמה שיחסיו עימה נרגעים, מתפרץ עימות חדש.

שלדון אדלסון – לאס וגאס, 1 באוקטובר 2014 (AP)
מעצב את השיח התקשורתי בישראל. אדלסון (צילום: AP)

עולים לנתניהו לרגל

הענין שמגלה נתניהו בתקשורת הישראלית אינו מתמצה אך ורק במערכת היחסים שלו עם העיתונאים. פטרונו הפוליטי המרכזי, שלדון אדלסון, הוא הבעלים של שלושה אמצעי תקשורת, כולל העיתון הנפוץ במדינה, והסיקור החיובי-לקקני שמקבל ראש הממשלה מ"ישראל היום" מכתיב פעמים רבות סיקור שלילי-במתכוון מכלי תקשורת מתחרים, ומעצב את השיח התקשורתי בישראל באופן בלתי הוגן משני הכיוונים. לאורך השנים קיים ראש הממשלה יחסים עם מו"לים נוספים בתקשורת, למשל הבעלים של ערוץ 10 רון לאודר, שטיב חברותו עם ראש הממשלה נקבע גם הוא על פי אופן הסיקור של הערוץ. לאחרונה זוכה ראש הממשלה לעדנה מכיוונה של הזכיינית "רשת" – רעייתו שרה רואיינה כפסיכולוגית לסירטה של שרון כידון "איבחונים בהפרעה", בזמן שאחד הבעלים של "רשת", אודי אנג'ל, נפגש עימו בביתו, כדי לדון בין היתר בדרישות להקלות רגולטוריות של הזכיינית. אם אכן ימנה עצמו לשר תקשורת, אשר מעורב בהחלטות על מתן ותנאי הרישיון לזכיינית, יתברר שפרנסיה עשו חישוב נכון כשעלו אליו לרגל.

נתניהו, כאמור, כבר היה מופקד על רשות השידור, במהלך פסול של פיצול התיק. עכשיו הוא משדר שהוא רוצה את העוגה כולה, "עד אחרי הפריימריז", המקבילה הפוליטית ל"אחרי החגים". אם זה יקרה, יהיה קשה לדבר עוד על "החלטות מקצועיות", וכל פיפס של שר התקשורת החדש ילווה בחשדנות מופלגת. ככה זה כשהחבר הכי טוב שלך מוגאס מקים עבורך עיתונים ומתיימר להשתלט על השיח התקשורתי – זה מערפל את יכולת השיפוט שלך, בין אם תרצה ובין אם לא. לכן מכל הסיבות האפשריות – אתיקה, ניראות ומקצועיות - כדאי שראש הממשלה יתרחק מתיק התקשורת, וישאיר אותו למקצוענים.