בחירות 2015 בתקשורת

מספיק להכות על חטא

אף אחד לא אותרג בבחירות האלו, וטובי פרשנינו ובדחנינו סנטו בהרצוג ו"אחדות נתניהו". סרטון החמאס כלל גם אותי ואת חברי, ואנחנו לא פולניות חמוצות. גם אתה היית נפגע אם הבדיחה היתה עליך. וזו לא היתה בדיחה. יגאל רביד משיב לאבנר הופשטיין

יגאל רביד
ערוץ 10 בליל המדגם (צילום: ראובן קסטרו)

מאז אתמול אני קורא את אבנר הופשטיין ושומע אותו בכל מקום בעקבות הפרסום שלו כאן. אני מאד אוהב להסכים איתו. לא הפעם.

ההלם בעקבות הפתעת הבחירות שמוקדם עדיין לנתח גורם לכולנו תחושות שונות, בעיקר הכאה על חטא. הכי קל ליפול להכללות גורפות ברגע של מבוכה. אבנר זה לא הבקבוקים, זה קודם כל הסרט של מושיק. וזה לא רק נתניהו. גם יאיר לפיד לא זכה להנחות. תשאל אותו. תשאל את איילה חסון.

ממש לא נכון ששתקנו על הסכם הרוטציה, לאורך כל הדרך כולם פקפקו בו. חברינו הכתבים הפוליטיים עמדו בגבורה במתקפת ספינים יומיומית מכל הכיוונים ויכלו לה. אף אחד לא אותרג בבחירות האלו, וטובי פרשנינו ובדחנינו סנטו בהרצוג ו"אחדות נתניהו". סרטון החמאס כלל גם אותי ואת חברי, ואנחנו לא פולניות חמוצות. גם אתה היית נפגע אם הבדיחה היתה עליך. וזו לא היתה בדיחה. זה היה מכתם הסתה.

עוד באותו נושא

הנכבה של התקשורת

לכתבה המלאה

חזונו של אורי אורבך המנוח התגשם

אם הוא היה מוצלח כל כך, מדוע הזדרז ראש הממשלה להורות על הסרתו המיידית והתנצל במספר הזדמנויות, גם באוזני חברתנו אפרת וייס באירוע פומבי. אגב, הסירטון שבו אנשי דאעש שואלים איך מגיעים לירושלים, והנהג (התמים או השמאלני) אומר להם: תיקחו שמאלה. גם שם החמיצו הזדמנות יפה לשתוק.

תקשורת היא ביקורתית ולעומתית. זה תפקידה. לכן היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. רק כך התאפשר המהפך של בגין ב-77 וכל מה שקרה אחר כך. תשאל את ותיקי המערך לדורותיו, שמעון פרס בראשם. עד היום אני מצטמרר כשאני משדר את קטע הארכיון של יצחק בן אהרון: להחליף את העם.
.
לא אהבתי חלק ממה שעשו הפעם בשני הצדדים, מ-ynet ועד ישראל היום, אבל זו מזמן כבר לא נחלת הברנז'ה בבראסרי והתחתית. חזונו של אורי אורבך המנוח התגשם: עיתונאים רבים מהמגזרים הדתיים, הימניים והמזרחיים נמצאים בכל התפקידים אחד מהם, ברוך קרא, פירסם בינואר 2006 ידיעה מרעישה על אפשרות העמדתו של שרון לדין בפרשת סיריל קרן.

הבנים עומרי וגלעד משוכנעים עד היום שזה סייע לשבץ הסופי שאירע ביום שאחרי. היסטוריונים פוליטיים אוהבים להזכיר איך רביב דרוקר וחבריו סייעו בהפלת אהוד ברק ואף התפארו בכך בספר "חרקירי".

ועוד דבר: ראשי ממשלה ונשותיהם היו מאז ומעולם מטרה קלה. לולא התקשורת היה אולמרט נשאר בתפקידו עוד שנה לפחות, עד כתב האישום הראשון. גם לאה רבין זכתה לקיתונות צוננים לא אחת, גם שהתקשרה לדן שילון בזעם בשעת לילה מאוחרת, ממש כמו שרה ומוניק.

מספיק להכות על חטא, ושיהיה בהצלחה לנתניהו, בשביל כולנו.

אם הסרטון היה מוצלח כל כך, מדוע הזדרז ראש הממשלה להורות על הסרתו המיידית והתנצל במספר הזדמנויות, גם באוזני חברתנו אפרת וייס באירוע פומבי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully