הצעת החוק המתוקנת לתאגיד השידור הישראלי: השאלות הפתוחות

לא מעט סימני שאלה מרחפים סביב הצעת חוק השידור הציבורי או בשמה החדש: הצעת חוק השידור הישראלי, שאושרה אתמול (שני) בקריאה ראשונה. בשלב הבא אמורה הייתה ועדת הכלכלה לדון בשינויים בחוק שהוביל השר הממונה על רשות השידור, אופיר אקוניס, במסגרת הישיבה שנקבעה לשבוע הבא. אלא שבינתיים היא נמצאת בוועדת הכנסת שתכריע באיזו ועדה תידון: הכלכלה או הכספים.

כפי שפורסם, השינויים כוללים את דחיית פירוק רשות השידור והקמת התאגיד ל-31 במרץ 2016, ביטול האגרה החל משנת 2015 והרחבת הסמכויות למנכ"ל התאגיד הזמני, אלדד קובלנץ לקליטת עובדים ולאישורי תכנים. קובלנץ יוכל לקלוט עד 400 עובדים לתאגיד ולאשר הפקות בסכומים של יותר מ-250 אלף שקלים.

במידה שתגיע ההצעה לאישור ועדת הכלכלה, צפויים יוזמי החוק להיתקל בהתנגדות מצד חברי האופוזיציה, ובעיקר מצד יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל וח"כ קארין אלהרר, על רקע אי מינוי חברי מועצת התאגיד לצד הרחבת סמכויותיו של קובלנץ. אלא שמלבד הסוגיות האלו, בדרך להקמת התאגיד ישנן עוד כמה שאלות בלתי פתורות. וואלה ברנז'ה מנסה לעשות סדר.

חוק השידור הציבורי קובע כי 25% מכוח האדם שייקלט בתאגיד החדש יהיה מרשות השידור והטלוויזיה החינוכית. תנאי השכר של עובדי רשות השידור שיקלטו בתאגיד לא ייפגע. המשמעות: פערים בולטים ומשמעותיים בגובה השכר בין העובדים החדשים לבין עובדי רשות השידור, בשיעור של פי 2.5. הפערים יגרמו למתחים בין העובדים וגם למצב שבו התאגיד יחל את דרכו עם גירעון תקציבי, שכן השכר הגבוה של העובדים הוותיקים שיקלטו אינו מחושב כיום במודל הכלכלי של התאגיד.

בימים אלו, כדי למנוע בעיות תקציביות ותפעוליות, מנסים באוצר ובהסתדרות למצוא פתרון לסוגייה. בהסתדרות ובאוצר ייאלצו להתמודד עם בעיה נוספת: מציאת פתרון לכ-200 העובדים בטלוויזיה החינוכית, עובדי מדינה ששייכים למשרד החינוך, שאמורים גם הם להיבלע בתוך התאגיד, אלא שאיתם לא נחתם הסכם פרישה.

קובלנץ אמור לקלוט ולגייס 400 עובדים שיפעילו את התאגיד החדש, אולם לא תהיה לו סמכות לגייס עיתונאים, גם לא מנהל או מנהלת מחלקת האקטואליה. בשנה האחרונה נערכו ברשות השידור שינויים גדולים בגזרת החדשות, בראשם מינויה של איילה חסון לתפקיד מנהלת חטיבת החדשות בערוץ 1 והצבתו של יעקב איילון כמגיש מהדורת "מבט". בנוסף, המנכ"ל הזמני שיוכל לקלוט טכנאים, צלמים, עובדי הפקה ועוד, גם יתקשה לגייס מנהל תוכניות. הסיבה: מתברר שהגדרת תפקיד מנהל תוכניות נתונה לפרשנות לפיה התפקיד משיק לתפקיד עיתונאי.

על פי הצעת החוק משרד האוצר יעניק מימון של 550 מיליון שקלים לרשות השידור בתקופת הביניים. המימון יעשה בכפוף להפרשת עובדים וקיצוץ בכוח האדם ופינוי ממתחם שרונה.

האולפנים בתל אביב שאליהם יוחלט להעביר את פעילות רשות השידור ישמשו, כך נראה, גם את עובדי התאגיד החדש. בנוסף, מוטלת על התאגיד הקמת קרית שידור חדשה בירושלים, הכוללת בניית אולפנים, החלפת ציוד והכשרת הקריה לשידורי טלוויזיה ורדיו. שדרוג וחידוש התשתיות שלא הוחלפו במשך עשרות שנים, כך מעריכים גורמים בתעשייה, לא יעמדו במבחן הזמן ולא יהיו מוכנים בתוך שנה כפי שקובע החוק. והפעם לא ניתן יהיה לקבל הארכה נוספת. ה-31 במרץ 2016, כפי שגם הצהיר השר אקוניס עצמו, הוא סופי ואחרון.

לפני השינויים בחוק השידור הציבורי את המנכ"ל הזמני אמורים היו ללוות בבניית התאגיד 12 חברי מועצה. אלא שבסופו של דבר כרגע מסתמן כי המועצה לא תקום וקובלנץ יפעל ללא גוף מפקח. יחד עם זאת, גם השמועות על כך שיהיה נתון לשליטתם של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו והשר הממונה על רשות השידור, כנראה מוקדמות מדי; הרגולציה בכל הנוגע לכוח אדם וכספים תעשה על ידי אגף התקציבים והחשב הכללי, שיש להניח שיהיו הרבה יותר קיצוניים מחברי המועצה. יצוין כי נכון לכרגע, מבחינת התוכן, קובלנץ לא יהיה כפוף לאיש, כך שקשה להימנע מהשאלה האם במתכונת הנוכחית עשוי להפוך המנכ"ל לכל יכול.

על פי ההצעות לשינוי החוק, אחראי קובלנץ גם על התוכן ועל רכש תוכן בסכום של יותר מ-250 אלף שקלים להפקה. חלק לא קטן מההפקות שמופשרות בימים אלו על ידי העורך הראשי הזמני של רשות השידור יונה ויזנטל, יועברו לתאגיד. לאחר שיועבר החוק העורך הראשי של הרשות יהיה זה שיזמין את ההפקות ומנכ"ל התאגיד יהיה זה שיאשר. תהליך מסורבל שידרוש יותר זמן ובעיקר יכולת לגשר על תפיסות עולם שונות של שני מנהלים, כאשר המנהל שעליו מוטל הפירוק אמור לעשות את הבחירות שבסופו של דבר ירשמו ויזקפו לזכותו של המנהל שיעמוד בראש התאגיד.