פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הציונים היו בעיני העולם הערבי אוכלי בשר אדם, אנחנו שינינו את התפיסה"

      האישור לשדר ביום כיפור, המדיה הישראלית שזזה ימינה, הקנסות בעקבות השמעת המוזיקה ביום הזיכרון והמתקפות מצד היהודים והערבים בימי צוק איתן. הבעלים והמנכ"ל של תחנת הרדיו הערבית א-שמס סוהיל כראם חוגג 12 שנים לתחנה וחולם לשדר בירושלים. ראיון

      סוהיל כראם (יח"צ)
      "לפעמים במקום ללכת עם ראש בקיר, עדיף לשלם ולהמשיך הלאה". סוהיל כראם (צילום: יח"צ)

      זו הייתה שנה מורכבת עבור סוהיל כראם, הבעלים של רדיו א-שמס שציינה ביום חמישי 12 שנים להקמתה. מול ההישגים של הארכת זיכיון והאישור לשדר ביום כיפור, נאלץ כראם להתמודד עם חצים הן מהמגזר הערבי בטענה שהוא פרו יהודי והן מהמגזר היהודי שטוען שהרדיו הוא משת"פ.

      בין הקצוות שהתחדדו בשנה האחרונה, האלימות והגזענות שהתעצמו בעקבות "צוק איתן" ומערכת הבחירות האחרונה, כראם ממשיך לשמור על המונופול כתחנה היחידה למגזר הערבי, שכבר מזמן יצאה מגבולות הרדיו האזורי, עם שאיפות לשדר גם בנגב ובירושלים. "ההתחלה הייתה קשה, גם היום זה לא פשוט, אבל אני רואה את האור בקצה המנהרה", אומר כראם בראיון לוואלה ברנז'ה. "אנחנו יושבים בין שני מגזרים, בין שני נרטיבים – הנרטיב היהודי הציוני והנרטיב הערבי-הפלסטיני של אנשים שחיים פה. נשיא המדינה אמר דבר מאוד פשוט, הערבים לא יהיו יהודים אף פעם ולהפך – לכל אחד יש תפקיד ואת התפיסות שלו, אבל חייבים גם למצוא שביל לחיות ביחד. אנחנו חלק מהישראליות ושותפים בהחלטות בטוב וברע, אנחנו שותפים גם באוצר של המדינה וגם באדמות. אני אזרח מלא זכויות, אבל זה לא אומר שאני צריך ללכת לצבא. זה לא מתקבל על הדעת שעמי נלחם במדינתי ואני אשתתף במלחמה נגד עמי".

      שירים שמחים ביום הזיכרון? "לא הייתה שום כוונה לפגוע"

      בשבוע שעבר האריכה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו את הזיכיון שניתן לתחנת הרדיו בארבע שנים נוספות. הזיכיון הוארך לאחר שקבעה שהרדיו יוכל לשדר ביום הכיפורים, ובכך שמה קץ למחלוקת סביב הסוגיה, שבעקבותיה הוגשה עתירה בשם הרדיו לבג"ץ. "לא רצינו כפייה דתית ועמדנו איתנים מול העניין של יום כיפור. לא מפני שאנחנו לא מאמינים שזה יום קדוש ויום חשוב ליהודים, אלא מפני שאנחנו מכבדים כל אחד ומאמינים שאיש באמנותו יחיה. ההחלטה לתת לרדיו כן לדבר ביום כיפור נתנה לנו רוח גבית. הרי בתוך החברה יש דתות שונות - דרוזים, נוצרים, מוסלמים - וזה נותן לחילוניות גיבוי. אנחנו מאמינים באנשים ומאמינים באנשים שמאמינים, אבל ללא כפייה דתית".

      בניגוד לניצחון שנרשם במאבק סביב הזכות לשדר ביום כיפור, בשנה שעברה הטילה הרשות השנייה על הרדיו קנס של 30,000 שקלים בעקבות השמעת שירים שמחים ביום הזיכרון לחללי צה"ל. כראם ערער על ההחלטה, אבל בסופו של דבר החליט לשלם, לאחר ששנתיים קודם לכן ספג קנס על הפרה דומה, גם היא ביום הזיכרון. "אני מצטער על ההחלטה הזו", אומר כראם, "אני חושב שכאשר משדרים 24 שעות ביממה, קורה שמשולב שיר לא מתאים. לדעתי הוא היה רגיל וטבעי ביותר, לא הייתה שום כוונה לפגוע. זה יום לאומי שאנחנו מכבדים ומוקירים. לצערי הרב, זה מה שהחליטו ושילמתי את הקנסות. ערערתי ואני חושב שאני צודק, אבל אני כפוף לחוק. אנחנו לא שמחים ביום הזיכרון, אבל לפעמים במקום ללכת עם ראש בקיר, עדיף לשלם ולהמשיך הלאה".

      זוהיר בהלול, מנחה אקטואליה ברדיו "א-שמס" (יח"צ , רדיו א-שמס)
      מגיש בתחנה בעבר וכיום הח"כ, זוהיר בהלול (צילום: יח"צ)

      "לא מנסה להתחנף"

      מיום הקמת התחנה, לפני 12 שנה, לא מפסיקים לחשוד בה ולבחון את מידת נאמנותה, גם בצד היהודי וגם בצד הערבי, בעיקר בזמן הלחימה ב"צוק איתן". "אנחנו כגוף, כמערכת, יוצאים נגד הגזענות ונותנים במה לכל הצדדים, כולל ברוך מרזל", אומר כראם, "בימי 'צוק איתן', היו ימים לא פשוטים ולא קלים, אבל כמקצוענים אנחנו משדלים להביא את הדעות של שני הצדדים ולשדר את המציאות כמו שהיא. זה לא פשוט, יש הרבה קולות שמתנגדים לדרכים שלנו. אני לא מנסה להתחנף, אני מאמין שאני צריך להביא את החומר ושאנשים יחליטו. באותם ימים היו קולות במגזר הערבי שאמרו שאנחנו חלביים ושאנחנו צריכים להיות יותר עם העזתים ופחות עם הישראלים. ספגנו הרבה מתקפות - גם מהמגזר הערבי וגם מהיהודי. חשבו שאנחנו האויב רק מפני שלא הבינו מה אנחנו משדרים".

      התחנה בנצרת היא תחנת רדיו, שמואזנת באמצעות האינטרנט כמעט לכל חלקי הארץ וגם אל מחוץ גבולות ישראל. כראם אומר שבאמצעות התחנה הקטנה בנצרת הצליח להביא את ישראל לעולם הערבי. "אנחנו מקבלים תגובות מחוץ לישראל - מסעודיה, ירדן, סוריה ותימן. אנחנו פתחנו את הבועה הישראלית למזרח התיכון. היום אנחנו יכולים להביא לראיון ברדיו א-שמס את מי שאנחנו רוצים מהעולם הערבי. אנחנו מדברים עם סופרים ופוליטיקאים, וזה בדיוק היה החזון שלנו בתחילת הדרך - לשחרר את הדמוקרטיה הישראלית לעולם, לספר שאמנם יש כאן בעיות אבל אפשר לפתוח את הפה ולהגיד דברים. עד לא מזמן הציונים והיהודים היו בעיני העולם הערבי אוכלי בשר אדם, ואנחנו שינינו את התפיסה. אני ישראלי-פלסטיני, זו הזהות שלי, ואני יכול לשדר ולדבר על הכל. כנער חלמתי לבנות גשר בין העמים, אבל לצערי כיום אנחנו הולכים לכיוון משיחי, קיצוני וגזעני. תראי מה קורה עם האתיופים".

      "כשהעלינו לשידור לסביות והומואים, אנשים במסגדים אמרו לי שאני בוגד"

      לעומת התאוצה בעולם הערבי, אל האוכלוסייה היהודית רדיו א-שמס לא הצליח לגמרי לחדור. 20% אחוז מהתוכניות הן בעברית והתחנה ספגה על כך לא מעט ביקורת, כולל עצומות. "אנחנו חיים במדינה ואנחנו חלק מהנרטיב. אנחנו תחנת רדיו דוברת ערבית, ובעיני אנשים רבים אם אתה מדבר בערבית אז אתה כנראה האויב. יש לנו שידורים בעברית כדי לחבר בין שתי הבועות וזה מה שהמדיה הישראלית לא עושה".

      למה המדיה הישראלית לא מנסה להבין את הצד הערבי?

      "מפני שהערבים לא עושים רייטינג, מפני שאנחנו נמנים עם האויבים. המדינה הולכת ימינה, אנשים הופכים לגזענים, יש פה מצב פנימי שהולך ומתדרדר, אבל אני מאמין שאפשר לחיות ביחד".

      אתה חש שגם כלי התקשורת לוקחים ימינה, בעיקר אחרי
      הבחירות?

      "זה הטבע של בני האדם, ללכת עם המנצח ולא משנה איך הוא ניצח. תראי מה קורה לנו עם העבריינים, פתאום נהיינו חסידי עבריינים, אנחנו נותנים להם במה. תראי מה קורה עם המתנחלים, ההצלחה שלהם כבירה בתקופה האחרונה ואף אחד לא אומר כלום, כולנו משתלבים. אנחנו שילמנו ביוקר, גם ברחוב הישראלי וגם ברחוב הערבי. כשהעלינו לשידור בתחנה לסביות והומואים, אנשים במסגדים אמרו לי שאני בוגד והחרימו אותנו בכל מקום".

      שיחה באולפן וואלה עם נציגי הקהילה הגאה על ההפגנות נגד השנאה ובעד זכויות להט"ב שהתקיימו במוצ"ש בעקבות אירועי מצעד הגאווה בירושלים (מערכת וואלה! NEWS)
      "שילמנו ביוקר, גם ברחוב הישראלי וגם ברחוב הערבי". עצרת המחאה לפיגוע במצעד הגאווה (צילום: מערכת ואלה)

      "אחוזי ההאזנה הגבוהים שלנו לא נובעים מכך שאין לנו תחרות"

      כראם מודע לכוחה של התחנה, היחידה שמשדרת בשפה הערבית, למעט קול ישראל. "רדיו קול ישראל בערבית הוא לא מתחרה. הוא עם 8% האזנה ואנחנו עם 88%. אחוזי ההאזנה הגבוהים שלנו לא נובעים מכך שאין לנו תחרות, למה כשקול ישראל שידר לבד התחנה לא הצליחה להביא 88%? אנחנו תחנה ארצית ומקווים מאוד שייתנו לנו לשדר גם בדרום ובירושלים. הגשנו בקשה ואנחנו מקווים שנקבל תשובה חיובית. יש מאות אלפי אנשים באזורים האלה שמאזינים לתחנות בלבנון, ירדן, חברון ולא יודעים מה קורה כאן וזו בושה".

      או שתקום תחנה ערבית נוספת, הרי הרשות השנייה רוצה לצאת במכרז לתחנה כזו.

      "אני מאחל לכל תחנה שתקום שתצליח. מבחינת היתכנות כלכלית יש הרבה סימני שאלה, אבל חייבים להקים תחנה לאזור הדרום ולירושלים. בעניין הזה המדינה טועה טעות קשה. הרוב לא מאמינים בכוח הכלכלי של החברה הערבית. זה כוח שיכול להזיז קדימה את הכלכלה של המדינה כולה, גם מבחינה תעסוקתית. הרי יש בחברה הערבית תרבות צריכה והדולר הוא אותו הדולר".

      מתברר שיש מפרסמים שמעדיפים לא לפרסם בתחנה משום שהיא משדרת בערבית. "יכול להיות שזו גזענות", אומר כראם, "זה מבחינתם להישאר בבועה. הם חושבים שאנחנו אויבים, כי הם לא יודעים מה אנחנו משדרים. חושבים שאנחנו עוכרי ישראל בגלל שאנחנו מדברים בערבית. אבל אני מאמין שאפשר וצריך לבנות גשר לחיים משותפים. האירוע לציון 12 שנה לתחנה, הוא הוכחה לכך".