"הצעקה של העניים מוכרת, אצלנו המשתתפים הם ממעמד הביניים"

בשבוע שעבר, באירוע הצגת לוח השידורים של זכיינית ערוץ 2 - רשת, בפני עיתונאים, מפיקים ובעיקר מפרסמים, הדוברים על הבמה, בהם בעל השליטה אודי אנג'ל והמנכ"ל אבי צבי, הזכירו בנאומים הקצרים יותר מפעם אחת את המילים "ערכים" ו"משפחתיות". סיוון מורג לא נכחה באירוע, באותו יום היא הייתה עסוקה בצילומים ובעריכה של הסדרה שאמורה ליצוק את התוכן שמאחורי ההצהרות.

מורג היא העורכת ומפתחת הפורמט של סדרת הדוקו-ריאליטי "חיים חדשים", שתעלה במוצאי שבת ברשת. במסגרת הסדרה משפחות שנקלעו למשבר כלכלי מקבלות הזדמנות לרילוקיישן למשך שבוע למקום אחר בארץ, כולל מעבר דירה, עבודה ומסגרות חינוך חדשות לילדים. בתום שבוע מחליטה המשפחה האם להישאר במקום החדש או לחזור למקום המוכר.

"הסדרה היא ניסוי, נותנים לאנשים הזדמנות לבדוק מה היה קורה להם במקום אחר, משהו כמו דלתות מסתובבות", מסבירה מורג, "ציפי ברנד היא המנחה של הסדרה ויש צוות מקיף של אנשים מתחום הנדל"ן, התעסוקה, הכלכלה והחינוך שמלווים את המשפחות. אנחנו כאילו בונים להם חיים אמתיים לגמרי שיתאימו להם".

חברת ההפקות אנדמול, המחזיקה ב-33% אחוזים ממניות רשת, שבה תשודר הסדרה, פנתה אל מורג. הרעיון שקיבלה מחברת ההפקה היה גולמי: תוכנית שתעסוק ברילוקיישן למשפחות. מורג יחד עם אורן ג'קמן לשעבר מנהל הפיתוח של אנדמול והמפיק אלעד קופרמן, ש-51% מהחברה שבבעלותו נרכשה על ידי אנדמול, וביחד עם אנשי התוכן של רשת יצרו את הפורמט של "חיים חדשים". כן, הכל נשאר במשפחה.

הסדרה מתכתבת עם המציאות החברתית-כלכלית ויוקר המחייה, כך היא גם מוצגת באתר רשת. בכל זאת, ב"חיים חדשים" יוקר המחיה מתחיל בתוכנו. משבר דיור, מחירי מוצרי הצריכה הבסיסיים, גם לא המילקי או הטייקונים יככבו בפריים. הנושאים הללו יישארו בשיחות הסלון וברשתות החברתיות.

"בסדרה בחרתי לא להתעסק בצד של מה לא עושה המדינה, כי את זה עושים בתוכניות תחקירים", אומרת מורג, "יש דברים שאפשר לשנות במאבקים חברתיים ברחובות ויש דברים שאפשר לשנות בתוך הבית, הקשר הזוגי או בהתייחסות לכסף. יכול להיות שזה יהיה חלק מהביקורות כלפי הסדרה, אבל מנקודת המבט שלנו אנחנו מאמינים שאפשר לעשות שינויים ולכן בנינו פורמט שבו אפשר פשוט ללחוץ על כפתור שלוקח אותך למציאות אחרת לגמרי".

גם "פעם בחיים" לוקחת אותך למציאות אחרת לגמרי.

"נכון, שמעתי את זה ויכול להיות שיעשו השוואות, אבל בפעם בחיים אתה נוסע לגלות את עצמך ופה יש התעסקות בפרקטיקות אחרות, בשאלות כמו עבודה, חינוך מעבר ממקום למקום. יש כאן גם הרבה התעסקות בתדמית האם אני קוראת לעצמי סיוון מתל אביב או סיוון מירוחם? גיליתי בסדרה שתדמית זה הרבה ושקשה לוותר על תעודת הזהות התל אביבית, היא באה עם איזושהי תפיסת מהות של אני צעיר יותר וקול יותר".

כבר 18 שנים שמורג עושה טלוויזיה. היא מביימת, עורכת ומפתחת פורמטים. בשנים האחרונות עסקה בסדרות ריאליטי ודוקו-ראליטי שבבסיסן משפחות. לפני חמש שנים היא שימשה כעורכת ראשית של העונה החמישית ב"משפחה חורגת" ששודרה ברשת. בפרויקט האחרון שלה שימשה כעורכת ראשית של "אקסטרים מייקאובר", הריאליטי שזכה להצלחה בעולם והתרסק בגרסתו הישראלית שעלתה בערוץ 10. היא מסרבת לדבר על התוכנית, אולם די בפרסומים מהימים שבהם הושקה, לפני כשנתיים, כדי להבין שהשיבוץ ותזוזות על לוח השידורים היו בין הסיבות המכריעות שפגעו באופן משמעותי בהיקף הצפייה.

גם ב"חיים אחרים" תתמודד מורג עם שיבוץ לא פשוט. הפורמט יוצג על ידי חברת אנדמול בפסטיבל מיפ הקרוב שיתקיים באוקטובר, וזו כנראה הסיבה שהוחלט להשיק אותו בישראל בעונת החגים, המאופיינת בצפייה נמוכה. "זו תקופה קשה אבל הזכיין אחראי על השיבוץ ולא אני", אומרת מורג, "זה לא קל להיות משובצים בחגים אבל האתגר שלי גדול ושל הזכיין - גדול יותר. אני כמובן רוצה להגיע לרייטינג, אבל הזכיין זקוק לזה הרבה יותר ממני. אני עושה סדרה סופר רלוונטית ולפעמים יש לוחות שיבוץ לא פשוטים".

כדי לשמור על רלוונטיות הוחלט לנסות ולעורר הזדהות מצד הצופים באמצעות בחירת המשתתפים במה שמורג קוראת לו "ניסוי": כבר לא המסכנים התורנים, אלא העניים החדשים - אנשי מעמד הביניים. "הליהוק בסדרה הזו הוא לא ליהוק קלאסי של טלוויזיה, מדובר באנשים ברמה ולא חיפשנו רק את הטראש ואת הצהוב. ברור שהסדרה מספקת הצצה לתוך חיי אנשים וברור שהיא מגיעה לתוך רגעי דרמה, אבל הצלחנו להגיע למשפחות שהן ממש כמוני וכמוך. ליהקנו משפחות שחיות במרכז תל אביב ונאבקות במציאות, ביום יום, זה לא 'האחרים האלו' ו'המסכנים האלו'. הצעקה של העניים מוכרת, הם צועקים הרבה אז הצעקה שלהם מאוד מוכרת. כאן בסדרה המשתתפים הם ממעמד הביניים, שגם אני גם חלק ממנו ושלא תמיד רוצה שיראו לו. אלו אנשים שעובדים כשפים, שעובדים במשרדי פרסום והיי טק וזה לא טריוויאלי מבחינתם להגיד שהם צריכים עזרה. אלו אנשים שפוטרו פתאום מתל אביב או כפר סבא ולא רק אנשים מערד. אני חושבת שהסדרה תעורר סערה, כי זה נושא חם, בכל הארץ סובלים ממשבר כלכלי".

גם במשפחה חורגת הבסיס היה התמודדות של משפחות עם משבר כלכלי.

"ברור שכולם יאמרו שזו משפחה חורגת הדור הבא".

קצת דומה, לא?

"במשפחה חורגת זה היה קואצ'ינג קלאסי. מגיע מומחה שמתעסק בכלכלה ודרך הנושא הזה מוציא את הנושאים הרגשיים. ציפי ברנד אינה קואצ'רית, היא מניעה את הניסוי, לוקחת את המשתתפים קדימה ויש מאחוריה אנשי מקצוע. זה תהליך קצר שנעשה בבום וזה מדהים שיש אנשים שעשו את השינוי מחוץ לסדרה. כשיצרנו את זה אמרנו שזה ניסוי שבסופו יחזרו אלינו המשתתפים עם תובנות גדולות, אבל יש פה גם ביצוע, אנשים עברו לגור בכל מיני מקומות. זה אומר מבחינתי שהטלוויזיה חצתה את גבולות המסך".

וכל זה בשבוע?

"שבוע מאוד אינטנסיבי, מאוד מטלטל. היו אנשים שעשו את השינוי וחזרנו אליהם אחרי חודש חודשיים אחרי ובדקנו מה קרה. בתהליך עולות שאלות מהותיות, שגם אני עוברת בסדרה. בסוף כל יום צילום הושבתי את בעלי לשעה שיחה על איפה נגור ואולי אני אעבוד במשהו אחר".

מורג בטוחה ש"חיים חדשים" לא תסבול מפגיעה בעקבות שחיקת הריאליטי ומשוכנעת שעוד מוקדם להספיד את הז'אנר. "יש לנו עכשיו מפלצות ריאליטי גדולות בדרך למסך, זה לא שהשוק מוותר על הז'אנר הזה, נראה לי אנשים רוצים גם וגם, גיוון, ולכן אני מאוד שמחה באופן אישי מהחלטת הרשות השנייה ש'הישרדות' ו'אמזונס' לא ישודרו במקביל. הצופים חכמים, הם כבר מזמן לא מסעודה וזה ידוע וישן, גם השוק מבין שצריך לגוון. גם 'אקסטרים מייקאובר', 'משפחה חורגת' ו'חיים חדשים' הם פורמטים שמתעסקים באנשים אמתיים במצבים אמתיים או פחות או יותר. אני מאוד אוהבת את הנגיעה הזו וזה לא פשוט להיות עורך שהולך לשטח ומייצר את כל הדרמה, אני כל הזמן עם השאלות עד איפה אני לוקחת את הסדרה. זה בא עם המון כוח והמון אחריות".

כשמורג מדברת על הכוח והאחריות היא עוצרת ומבקשת להתעכב על המילה ניסוי, שבה היא משתמשת כשהיא מתארת את הסדרה. "המילה ניסוי היא מילה קשה, זאת התנסות. בארצות הברית יש ז'אנר שנקרא ניסויים חברתיים וזה ז'אנר מדהים ומעניין טלוויזיונית. אני חושבת שהסדרה היא מהעולם הזה, זה ניסוי חברתי יותר מניסוי בבני אדם ואני מקווה שלא יהיה כתוב שאנחנו עושים ניסוי בבני אדם. זאת התנסות, אנחנו נותנים לטעום, לראות דברים ובתהליך אנחנו לומדים משהו גם על עצמנו. אני לא מרגישה שזאת האחריות שלי אם המשתתפים יעברו דירה או לא, אבל אני מרגישה שזאת האחריות שלי אם הם למדו על עצמם משהו. בחמש השנים האחרונות אני מסתכלת רק בכאב של אנשים וזה מאוד קשה לפעמים אבל אני מרגישה שאני יכולה לזרוק קצת נקודות אור בעולם ציני".

אבל הפלטפורמה של טלוויזיה מסחרית היא קצת צינית.

"נכון, נכון, בסדר, אבל אני רוצה לעשות שינוי. זה אדיר להיות בתשע בערב בפריים טיים ולעשות את זה מול כל עם ישראל, להגיד משהו חיובי. אם הייתי רוצה הייתי יכולה להסתובב בכיכרות וברחובות עם דגלים ולהיות פעילה חברתית, אבל בחרתי בשנים האחרונות להגיד דברים חשובים בטלוויזיה, וזו פלטפורמה קשה כי זו פלטפורמה של בידור בתשע בערב. אני מצפה שיתנהל דיון בכל סלון ואני מוכנה לכל הביקורות, כנראה שכמו תמיד יגידו שאנחנו מוצצי דם. דווקא פרויקטים שמתעסקים בחיים של אנשים ובפריים טיים חשופים יותר לביקורת. אנחנו עושים טלוויזיה מסחרית וזה לא פשוט לעשות פרויקט חברתי בתוך טלוויזיה מסחרית".