פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "זכייניות הטלוויזיה חוטאות לייעודן"

      מנהלי הערוצים המסחריים שמיצו את הפוטנציאל בשוק הישראלי, האפשרות שייאלץ לעבור מיזוג עם גוף בינ"ל, הדבר הבא בטלוויזיה שממאן להגיע ועמנואל רוזן שקיבל כרטיס כניסה חזרה. אבי ארמוזה, חלוץ ייצוא הפורמטים שיחגוג עשור בתחום בפסטיבל מיפ, בראיון מיוחד

      אבי ארמוזה (יח"צ)
      "גופי השידור מצאו דרכים לעקוף את החוק ועולם כמנהגו נוהג". אבי ארמוזה (צילום: אייל יצהר)

      בתזמון מושלם, יחגוג אבי ארמוזה בפסטיבל מיפ הקרוב עשור לחברת ארמוזה פורמטס שבבעלותו. את החגיגות יעשה ארמוזה, שייצא ליריד עם צוות של 12 עובדי החברה, ביחד עם לקוחות מהעולם בין מאות הפגישות שתכנון, כ-450 ליתר דיוק. אחרי החגיגות, בתום הפסטיבל שיתקיים בין ה-4 ל-8 באוקטובר, יחזור מי שנחשב לחלוץ בתחום ייצוא הפורמטים הטלוויזיוניים, לשוק הצפוף בישראל ולעידן שבו כמעט כל גופי השידור בארץ ובעולם מחפשים את הדבר הבא, מודיעים להשתלטות הטכנולוגיה על הרגלי הצפייה ומושפעים בהכרח מהמיזוגים והרכישות בין ענקיות ההפקה והשידור בעולם.

      "מבחינתנו הפסטיבל השנה הוא סימבולי, אנחנו חוגגים 10 שנים ועושים זאת בשיתוף עם הלקוחות", אומר ארמוזה בראיון לוואלה ברנז'ה. "אנחנו גורם יוצא דופן בשוק הישראלי והבינלאומי משום שאנחנו אחת החברות היחידות שהן לגמרי עצמאיות, שהן לא גוף משדר ולא חברת הפקה. למעשה אנחנו בין הבודדים שיכולים לעבוד עם כל הגופים והעובדה שאנחנו לא מתחרים בחברות הפקה אלא משתפים איתם פעולה, נותן לנו מקום מאוד מרכזי בעולם. זו הסיבה שבחרנו לחגוג עם כל הלוקחות שלנו ולהגיד להם תודה".

      קצת קשה להמשיך לשמור על עצמאות כשהשוק הופך להיות צר.

      "נכון, זה שוק שמאוד מבוסס על מיזוגים ורכישות. בשנה האחרונה שתי חברות ענק אנדמול ושיין התמזגו ושתי החברות בניג'יי וזודיאק נמצאות בדרך למיזוג. מצד אחד המיזוגים האלה מצמצמים את התחרותיות, אבל מצד שני ברור שזה מגרש של גדולים. אנחנו, כחברה, תמיד בוחנים את היכולת שלנו להמשיך לגדול ולצמוח, תוך כדי שמירה על העצמאות שלנו או שהשלב הבא מבחינתנו יהיה בחיבור אסטרטגי לגוף בינלאומי".

      זו אפשרות שנמצאת על השולחן?

      "אנחנו חייבים להיות ערניים ומוכנים לאפשרות הזאת. בעולמות הללו המיזוגים זה אחד הדברים המאוד חזקים שמאפיינים אותנו ואנחנו מעריכים שזה עשוי לקרות. אנחנו לא יודעים אם זה יקרה תוך שנה או חמש שנים. עיקר המיקוד שלנו הוא מיקוד עסקי ולכן אנחנו חייבים כל הזמן לצמוח, להתפתח ולגדול ולא לעמוד במקום ואיפה שתהיה הזדמנות לשם נלך, גם אם מדובר בשיתופי פעולה".

      אבי ניר ואבי צבי (עיבוד תמונה , תמר מצפי וינאי יחיאל)
      "שוק ריכוזי וחסום". אבי צבי ואבי ניר (צילום: תמר מצפי וינאי יחיאל)

      ועדת אייל? "בכלל לא ברור אם מישהו קרא את הדו"ח הזה"

      בינתיים, עד המיזוג הצפוי, ארמוזה ממשיך להתמודד עם מבנה שוק הטלוויזיה הישראלי, שבו הגופים המשדרים – בפרט זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת – מחזיקים בבעלות על ההפקות ומקדישים מאמצים רבים כדי לייצא פורמטים לחו"ל. הזכייניות מחויבות להשקיע 65% בהפקות חיצוניות, אולם בפועל טוענים מפיקים כי גופי השידור הם אלו ששולטים בהפקות החיצוניות ונהנים מרווחי המכירות לשוק הבינלאומי.

      גם ועדת אייל שהוקמה על ידי שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן ובחנה את הטענות ואת כשלי השוק, והגישה בינואר השנה את מסקנותיה, קבעה בין היתר כי יש לחזק את ההפרדה בין הגופים המשדרים למפיקים חיצוניים ולבזר את ההפקות. בנוסף, המליצה הוועדה על שקיפות ודיווח על ההפקות שדווחו כקנויות.

      אלא שמאז הגשת המסקנות נערכו בחירות לראשות הממשלה, את תפקיד שר התקשורת נטל ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף אחת מהמסקנות אינה מיושמת בפועל. את ארמוזה זה מכעיס: "זו נקודה מאוד לא ברורה שאני מתקשה להבין אותה", הוא אומר, "כשאני קורא עיתונים אני מבין שזה לא קורה רק בתחום שלנו. מקימים ועדה ציבורית, שמשקיעה, שבוחנת את הדברים ובכלל לא ברור אם מישהו קרא את הדו"ח הזה, האם מישהו ניסה ליישם את המסקנות, האם הרשות השנייה כגוף הרגולציה הממונה על הנושא קיים איזה דיון מעמיק, ניתח את המסקנות והחליט לכאן או לכאן?".

      שלושת הגדולים (עיבוד תמונה)
      "המבחן הוא בסופו של דבר לא הרעיון לפורמט, אלא חיבורים". הנמכרים של ארמוזה (צילום: מערכת וואלה! NEWS)

      "גופי השידור משתלטים על כל שרשרת הערך"

      הרבה לפני ועדת אייל גילה ארמוזה את הפוטנציאל של ייצוא הפורמטים הטלוויזיוניים. לדבריו הוא אף צפה את הצפיפות בשוק הטלוויזיה הישראלי, שבו הגופים המשדרים הם גם אלו שמייצאים פורמטים. "זה הצר את יכולות שיתוף הפעולה שלנו בארץ, כי אותם גופי שידור שפיתחו פלטפורמות הפצה משל עצמם, מנצלים את כוח המסך שיש להם ולמעשה כל תוכנית או מרבית התוכניות שעולות, מופצים על ידם או על ידי גופים שמושקעים בהם, כמו אנדמול שמושקעים ברשת ובאופן טבעי הם מפתחים פורמטים לעצמם", אומר ארמוזה, "אנחנו ראינו את זה מגיע, ידעתי שזה הולך לקרות ולכן נערכנו על ידי הקמת מערכת פיתוח עצמאית מאוד חזקה. אנחנו למעשה יכולים לדלג על שלב של השידור בארץ ולפתח ולהשקיע בהפקת פיילוטים במאות אלפי שקלים שלא לומר מיליוני שקלים, כי אנחנו נהנים מהאמון של גופי השידור הבינלאומיים שמוכנים להפיק פורמטים גם מבלי שהם עלו לשידור. הדבר השני שעשינו הוא שיצרנו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופי שידור בינלאומיים".

      לעומת שיתופי הפעולה בעולם, בישראל גוף השידור היחיד בטלוויזיה המסחרית שפתוח לשיתופי פעולה עם ארמוזה הוא ערוץ 10. "במרבית המקומות בעולם, גם כשמדובר בחברות גדולות, יש הפרדה מוחלטת בין גופי השידור לבין גופי ההפצה", אומר ארמוזה, המציאות פה בארץ היא מציאות ייחודית. בחו"ל, האחריות הבלעדית של מנהל הערוץ זה הרייטינג של מחר בבוקר, בזה הוא מתמקד, בזה הוא משקיע אנרגיה ובזה נמדדת הצלחתו. בישראל הכל נמצא באותו מקום תחת אותו המנהל וזו מציאות שטומנת בחובה ניגוד עניינים מובנה שבסופו של דבר גורם לפגיעה בלוח השידורים וגם לזה התייחסה ועדת אייל במילים מאוד בוטות".

      כשארמוזה מתייחס לגופי השידור בישראל הוא מתכוון בעיקר לזכיינות ערוץ 2."יש כאן שאלה של מיקוד עיסקי, ניתן לראות את ערוץ 10 שידע לנתח את המציאות במדויק ולבנות דרך פעולה ולוח שידורים שמתמקד בצופה, ברייטינג ובהכנסות מפרסום. הגישה הזו הביאה אותו לראשונה לאיזון תפעולי ואף לריווחיות", אומר ארמוזה ששימש חבר דירקטוריון בערוץ 10 מ-2005 ועד 2009. "הרושם הוא שמנהלי הטלוויזיה בישראל מיצו את הפוטנציאל הטמון בשוק הישראלי ומתמקדים בעיקר בפיתוח והפצה של תכניות לשוק הבינלאומי. זה משפיע על בחירת התכנים, על מועדי העלייה לשידור ובהכרח גם על פוטנציאל מיצוי ההכנסה מהשוק המקומי. זאת גם הסיבה שזכייניות ערוץ 2 נלחמו בעצמה רבה במפיקים הישראלים וביקשו למנוע מהם לפעול בוועדת איל לקבלת בעלות ביצירה כפי שחוק הרשות השנייה מחייב. הכי טבעי לגוף שידור זה שיהיו לו שבעה ימי שידור, אבל בעולם האבסורד בו אנו חיים לא ראינו את זכייניות ערוץ 2 נאבקות לעבור לשבעה ימי שידור. אם הן רק היו משקיעות במעבר לשבעה ימי שידור עשירית מהמאמץ שהן השקיעו במאבק בוועדת אייל הן היו יכולות כבר מזמן להגיע לרווחיות. בכך הרושם הוא שהזכייניות חוטאות לייעודן".

      ואיך לדעתך צריך להיראות שוק הטלוויזיה בישראל?

      "אם לוקחים את המודל האנגלי שכולנו מאוד אוהבים להתייחס אליו, אז במודל הזה גופי השידור קונים מחברות ההפקה, מהיוצרים רק את זכויות השידור המקומיות. במצב הזה היוצרים נשארים הבעלים על היצירה וזה נותן להם תמריץ לגייס כספים, להשקיע ביצירה, כי הם רואים אופק של הכנסות. במצב הזה משקיעים יותר בהפקות ויש הרבה יותר גופים שעוסקים ביצירה. זה גורם לשוק להיות תחרותי, תוסס ויצירתי. כיום יש מצב שבו יש גם ריכוזיות כלכלית וגם ריכוזיות מבחינת התוכן, יש מנהל תוכניות או שניים שאך ורק דרך הפריזמה שלהם עוברת החלטות איזה יצירות יחיו או לא יחיו וכך בחסות הרגולציה השוק הופך לרכוזי וחסום. הרי גופי השידור הם המפיקים וחברות ההפקה בארץ הן ברובן חברות הפקה בפועל וזה בניגוד גמור לחוק שמחייב אותם ומגדיר בצורה מאוד ברורה מה הן הפקות מקור קנויות. גופי השידור מצאו דרכים לעקוף את החוק ועולם כמנהגו נוהג".

      עד כמה פוגע בך חוסר שיתוף הפעולה עם הגופים המשדרים בישראל?

      "החברה שלי היא על פניו מעבר לזה, כי אותנו זה פגש אותנו בנקודה שכבר היינו מספיק חזקים ומבוססים. אבל אני חושב שזה פוגע ביכולת היותר רחבה של השוק הישראלי להיות דינמי ויצרתי. זה מהווה חסם בפני גורמים חדשים שיכולים להיכנס לשוק וליצור פורמטים ולהיות הבעלים שלהם. בישראל, גופי שידור המסחריים משתלטים על כל שרשרת הערך וזה למעשה מהווה חסם מאוד גדול להתפתחות של השוק ופוגע ביכולת שלו להפוך לשוק יצוא הרבה יותר גודל ממה שהוא עכשיו. אחת הטענות המרכזיות של הזכייניות שהן מפסידות כסף על תוכניות המקור ולכן זקוקות לבעלות אל התוכן, אבל המציאות היא שמרבית לוח השידורים מפורמטים בינלאומיים כמו 'האח הגדול', "אקס פקטור', 'דה וויס' ועוד. בכל התוכניות האלה אין להם בעלות ועל כולן הם ככל הנראה מרווחים, אחרת הן לא היו מפיקות אותם".

      "כמהים לדבר הבא, אבל לא לוקחים סיכונים"

      מלבד ההתמודדות עם השוק הישראלי, נאלץ ארמוזה כמו הרבה יוצרים נוספים בארץ ובעולם, להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים שמשנים את הרגלי הצפייה. בשנה האחרונה הוא הפיץ את "מחוברות" של קודה תקשורת לארצות הברית, לצפייה באתר האינטרנט IOL ובכל זאת, הוא עדיין לא ממהר להספיד את הטלוויזיה.

      "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מרתקת. הצופים, במיוחד הצעירים, כבר לא רואים טלוויזיה כמו שראו אותה בעבר, אופי הצפייה ואופן הצריכה של תוכן השתנו. זה בהכרח השפיע על המודלים העסקיים של גופי השידור והכריח אותם לבצע שינויים. קצב השינויים הוא לא ידוע ואני לא חושב שצריך להספיד את הטלוויזיה, אבל אני חושב שאנחנו נראה שהמציאות משתנה ורק מי שידע להתאים את עצמו ישרוד לאורך זמן. גם עולם הקלינטים משתנה ונתפתח, אנחנו עובדים גם עם פלטפורמות אינטרנט, ובסין יש לפחות ארבע פלטפורמות אינטרנט חזקות ועם חלקן יש לנו שיתופי פעולה ופיתוח. אני חושב שבשלב הביניים נראה יותר שילובים. האינטרנט והטלוויזיה הן פלטפורמות מתחרות, אבל בהרבה מאוד היבטים הן משלימות והיכולת לראות את התמונה הכוללת ולחבר ביניהן הוא יהיה בעיקר המפתח של הצלחה עתידית".

      וזה יהיה גם המפתח של הדבר הגדול הבא בטלוויזיה, זה שכולם מחפשים?

      "יש כמיהה מאוד גדולה לדבר הבא, כי עדיין מרבית התוכניות והמותגים שמתרוצצים בעולם הם כאלו שנמצאים למעלה מעשר שנים על המסך. לעיתים מאוד רחוקות מגיעים דברים חדשים שכובשים בסערה את המסך. הרבה מאוד גופי שידור ויוצרים בארץ ובעולם מנסים לייצר את הדבר הבא אבל זה כמעט ולא קורה. הייתה ציפייה ש'הכוכב הבא' מישראל ו'אוטופיה' מהולנד יהיו הדבר הבא אבל זה לא קרה כי הן לא היו מספיק מבושלות. התוכניות האלו באו כסוג של מטאור ולא מסוג התוכניות שצמחו בתוך המסך וכבשו אותו לאט ובנו את עצמם כמותג. תוכניות מטאור יכולות ליפול מהר כמו שהן עולות מהר ולכן הרבה מאוד גופים שומרים על הקיים ומהססים לקחת סיכון. המצב ייוצר סתירה, כי מצד אחד יש כמיהה לדברים חדשים אבל כדי שיקרו דברים חדשים צריך שגופי שידור יהיו מוכנים לקחת את הסיכון. גם 'הכוכב הבא' לקחה בעונה השנייה צעד אחורה מכל הנושא של שידור חי והשימוש באפליקציה שהיה המוטיב המרכזי בעונה הראשונה".

      גם הדבר הגדול הבא בתחום הריאליטי שיכבוש את המסך בסערה די תקוע. "תוכניות ריאליטי גדולות הן יותר קשות למכירה וקצב החדירה שלהן הוא יותר איטי, כי בתוכניות כאלה הגוף המשדר לוקח סיכון על עונה שלמה, הוא חייב להפיק עונה ורק אחרי זה מעלה אותה לאוויר, אין אפשרות לנסות לפני פרק או שניים. הסיכון הוא של מיליונים כבר בפעם הראשונה", מסביר ארמוזה שבימים אלו מפיץ גם ריאליטי הכרויות מקנדה.

      משטרה ממליצה להעמיד לדין את עמנואל רוזן (טל אנגלנדר)
      מבחן ההפקה. עמנואל רוזן (צילום: טל אנגלנדר)

      "לכל ישראלי יש רעיון לפורמט כי כולם רואים טלוויזיה"

      פרט לסיכון בהפקת ריאליטי ישנה גם השחיקה שפוגעת בז'אנר בכל העולם. זו, כנראה, הסיבה שבאחד הפורמטים שפיתח ארמוזה ישנה חזרה לעולם הדוקומנטרי. "בעולמות הדוקו יש יותר נטייה של תוכניות שמתבססות על אנשים אמיתיים שחיים בסביבה אמיתית – לא ריאליטי ועל זה הבאנו את הפורמט של 'הפעם הראשונה' שעשינו בשיתוף ערוץ 10, הוא מבוסס על סיפורים אמיתיים שקרו לאנשים באופן אותנטי".

      את הפורמט שנעשה בשיתוף ערוץ 10 יציג ארמוזה בפסטיבל מיפ, בנוסף לתוכנית אולפן המבוססת על משימות שיפתח יחד עם עמי גלאם והלהיט של HOT - "זגורי אימפריה". בסך הכל יגיע ארמוזה למיפ עם חמישה פורמטים, בהם שלוש תוכניות בידור ושתי דרמות.

      "בעבר נהגנו להגיד שלכל ישראלי יש סטארט אפ, היום אנחנו אומרים שלכל ישראלי יש רעיון לפורמט כי כולם רואים טלוויזיה", אומר ארמוזה, "כמדיניות אנחנו פתוחים לדיאלוג ומעודדים הצעות, כולל בתחרות פורמטים שיזמנו פורמג'נשיין. המבחן הוא בסופו של דבר לא הרעיון לפורמט, אלא חיבורים של הרבה מאוד מרכיבים, בהם היכולת המקצועית להפוך אותו לתוכנית טלוויזיה והיכולת השיווקית לדעת לבחור את הרעיון עם פוטנציאלי להפצה בינלאומית. בדרך כלל מדובר בתהליך לא קצר ודרך מאוד ארוכה. אחוזים מאוד נמוכים מהרעיונות שמגיעים לא מאנשי מקצוע מבשילים".

      בתחרות הפורמטים שהתקיימה לפני כחודשיים הגיעו שני פורמטים למקום הראשון, עמנואל רוזן שהציג תחרות בישול בתנאי הישרדות וציפי רוזנבלום וטל רוזנטל שהציגו פורמט קואצ'ינג. הזוכים התחלקו בסכום של 30,000 דולר להפקת פיילוטים.

      "רק השבוע צילמנו פיילוט לפורמט שהגיע למקום שני בתחרות שהתקיימה בשנה שעברה. בסוף, המבחן הוא ההשקעה, פיתוח וצילום פיילוט לפורמטים. בנוגע לזוכים של השנה הזו, אנחנו בדיאלוג עם השותפים הסינים בתחרות ועכשיו צריכים להכניס לתהליך פיתוח נוסף".

      היו תגובות על זהותו של הזוכה השנה, עמנואל רוזן?

      "היו, זה עלה פה ושם, אבל לא משהו שהיה ששווה התייחסות. אנחנו התרכזנו בעבודה המקצועית".