חגי סגל, עורך "מקור ראשון", בביקורת חסרת תקדים של עורך - לקהל היעד שלו. בפוסט שכתב הבוקר (שלישי) בעמוד הפייסבוק שלו פונה סגל לציבור הדתי-לאומי, ומבקש מהם לעשות מנוי לעיתון. למרות "ההיצמדות לאופנת הקיטורים על התקשורת" הוא מציין כי חלק גדול מהציבור הדתי-לאומי מסרב לעשות מנוי ל"מקור ראשון" בעקבות העובדה שהעיתון מעניק במה גם לבעלי דעות אחרות, וסגל סבור שסרבנות המנוי הזאת עלולה להשאיר את הזירה התקשורתית למחנה השמאל.
סגל מציין את המגמה של הגדלת הגיליונות לקראת חג הפסח, וכותב כי "העיתונים העבריים מתמרקים לקראת הפסח. 'מקור-ראשון' ייצא השבת לאור במהדורה עבת-כרס במיוחד, חסרת תקדים בתולדותיו: 476 עמודים! אילו זה היה תלוי בעורכי המשנה החרוצים שלי, הם היום מפיקים מדי שבוע גיליון בן 476 עמודים, או לפחות פעם בחודש, כי אין גבול לחדוות היצירה שלהם. אחד מתפקידיי המובהקים כמבוגר האחראי בשטח הוא לצנן אותם קמעה. אני מנסה להסביר להם, לא תמיד בהצלחה, שקוראינו וקוראותינו הממוצעים הם אנשים עסוקים מאוד. גם עיתון דק יותר קשה להם לצלוח".
עורך "מקור ראשון" גם מתייחס למעמד שהעיתון נמצא בו כעת: "מקור-ראשון נחשב היום כמוצר עיתונאי משובח גם בקרב קוראים שאינם מתלהבים מהקו הרעיוני שלו. כלי תקשורת אחרים מצטטים אותו כמעט מדי יום. אח"מים בכירים שמחים להתראיין בו או לפחות להיות מוזכרים בין דפיו. הם לוקחים ללב כשהעיתון מותח עליהם ביקורת...אז האם הכול טוב? הגענו כבר אל המנוחה והנחלה? לא בדיוק. כמו כל עיתון מערבי אחר בעידן הסייבר, כשהאינטרנט עושה שמות בענף הפרסום ובאיכות התוכן, מקור-ראשון צועד בעיקר על מנוייו. הוא לא חינמון, הוא עיתון איכותי עם עלויות הפקה יקרות שהמנויים אמורים לממן".
בנוסף, סגל מתייחס למחנה הציוני-דתי שמקטר על "מקור ראשון" במקום לעשות לו מנוי. הוא כותב כי "חובשי הכיפות הסרוגות ושאר אנשי הימין אהבו לקטר על העיתונות השמאלנית-החילונית, ולהתבדח על חשבון החובבנות של עלוני הבית הדתיים. בארכיון שלי מאופסנות המון בדיחות על חשבונו של הצופה ז"ל, חלקן מצחיקות במיוחד. מה שפחות מצחיק הוא שרבים מבני ומבנות הציונות הדתית עדיין נצמדים לאופנת הקיטורים על התקשורת. קשה להם לנתב את מרירותם ההיסטורית לאפיק עכשווי אופטימי. כלומר, לשלוף כרטיס אשראי ולעשות מנוי".
"שוכחים שמקור-ראשון הוא עיתון נקי, נטול פורנוגרפיה, רכילות ורוע"
לטענתו, "תירוצים לא חסרים. הם מסגירים פער עצום בין החשיבות העצומה שהימין מייחס לתקשורת ולהשפעתה על כל מה שקורה במדינה - ובין נכונותו לעשות מעשה אישי קטן למען שינוי המפה התקשורתית. מצד אחד אין לו ספק שהתקשורת השמאלנית הסיתה את אריאל שרון לעקור את גוש קטיף, מצד שני הוא מהסס לעשות מנוי על העיתון הכמעט יחיד שהתנגד להתנתקות. חלקים ממנו כועסים על כתבה שעוסקת בנשים דתיות בלי כיסוי ראש, ושוכחים שמקור-ראשון הוא עיתון נקי, נטול פורנוגרפיה, רכילות ורוע. הם לא אוהבים את התעקשותנו לתת במה גם לבעלי דעות אחרות, ומתעלמים מכך שסרבנות המנוי שלהם עלולה להשאיר את הזירה לעיתונים שכולם שמאל".
לסיכום, סגל כותב: "'אתם יקרים מדי', מקטר המנוי החסכן ושוכח כמה תעלה לו מדינה בלי מקור-ראשון. 'אני קורא אצל ההורים שלי', אנחנו שומעים אותו מצטחקק מעבר לקו, ותוהים כיצד הוא לא מבין שהוריו כבר העלו את תרומתם הצנועה למהפכה התקשורתית, עכשיו תורו. תורכם. רק שיהיה ברור: בניגוד למגמה הכללית בענף העיתונות, משפחת המנויים שלנו דווקא מתרחבת בהתמדה. ברוך השם, אנחנו כבר לא מצויים על פי תהום. ובכל זאת עדיין יש פער לא קטן בין הפוטנציאל למימוש, וחבל, כל-כך חבל". לפי סקר TGI האחרון, "מקור ראשון" סגר את 2015 עם חשיפה של 3.2% לעומת 3.1% ב-2014.
סגל לא שוכח לעשות קידום מכירות יח"צני ולנצל את עמוד הפייסבוק שלו לקריאה ישירה לקהל הדתי: "עוד כמה אלפי מנויים יכולים להפוך את מקור-ראשון מעיתון פורח לעיתון מצליח ממש".