"ישראל היום" הפסיד עד 2014 כ-730 מיליון שקל כך על פי פרסום ב"הארץ". הנתונים משקפים הפסד של כשקל אחד לכל גיליון שהודפס בין השנים 2007-2014. החינמון של אדלסון עלה השבוע לכותרות לאחר פרסום פרשת נוני-ביבי, לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" דנו בדיל אשר יזכה את נתניהו בסיקור אוהד בעיתון בתמורה להחלשת כוחו של "ישראל היום".
החינמון הופץ בתחילה במשך חמישה ימים בשבוע ובשנת 2009 החל להדפיס גם מהדורת שישי. בכתבה ב"הארץ" מצויין כי על פי דיווחיו של "ישראל היום" בעצמו, מספר העותקים של העיתון השתנה במהלך השנים ונע בין כ250 אלף עיתונים ביום חול לכ400 אלף בסוף השבוע. כלומר, עד שנת 2014 הודפסו יותר מ600 מיליון עיתונים. מהנתונים ניתן להסיק כי על כל עיתון שהודפס, "ישראל היום" הפסיד מעט יותר משקל. הנתונים אמנם מצביעים על כך שהכנסות החינמון גדלו משנה לשנה, אך במקביל גם ההפסדים המשיכו להצטבר. לדוגמה, ב2010 ההפסדים עמדו על כ330 מיליון שקלים וב-2013 הם הצטברו לסך של כ560 מיליון שקלים.
ואולם הכתבה לא בודקת את 3 השנים האחרונות, אשר דווקא בהן התחזק "ישראל היום" בצורה משמעותית ואף הגדיל את הפער מול "ידיעות אחרונות" בסקרי TGI. פרט משמעותי נוסף הנוגע לתוצאות הכספיות של "ישראל היום" החל משנת 2014 - כמו גם לתוצאות הכספיות של קבוצת שוקן - לא הופיע בכתבה ב"הארץ".
בסוף 2013 רכש אדלסון את בית הדפוס ששימש בעבר את "מעריב", ובכך הגיעה לסיומה עסקה שגלגלה על פי הערכות עשרות מיליוני שקלים בשנה לעמוס שוקן, כאשר עד אז בית הדפוס בבעלות קבוצת "הארץ" הדפיס את הגיליונות של "ישראל היום". המהלך בעצם חסך לאדלסון עלויות תפעול בסך עשרות מיליוני שקלים בשנה, ששולמו עד כה לשוקן. עסקת הרכישה של בית הדפוס של "מעריב" נרשמה כהוצאה חד-פעמית בסך 65 מיליון שקל בדו"ח השנתי של 2013. בראיון שהעניק שוקן לוואלה ברנז'ה לפני כשנה, הוא רמז כי הסיבה למהלך של אדלסון נבעה ממניע אידיאולוגי ולא עסקי.
עם זאת, ההערכות הן כי גם בשנים האחרונות ממשיך החינמון להפסיד, כאשר עד היום הוא מעולם לא הציג מודל רווחיות המניח את הדעת.
טרם התקבלה תגובה מ"הארץ".