פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שתיקת הסרנה: נוני היה שמח להיפטר ממנו? "נוח לי במקומי"

      מה חושב הכתב הנמצא תחת תביעת רה"מ על המוכנות למכור אותו ללא תמורה? בשיחה עם וואלה ברנז'ה הוא מתחמק מתשובה ישירה ואף מציב גרסה מעניינת להבדל בין שליטה של ראש ממשלה על עיתון לבין מו"ל שמכניס את האינטרסים המסחריים אליו: "לפוליטיקאי אין מחויבות לכלי התקשורת"

      יגאל סרנה (יח"צ , אלדד רפאלי)
      נמצאים בשוק עם פיל חינם. יגאל סרנה (צילום: אלדד רפאלי)

      במסגרת חשיפת פרטים חדשים מהשיחות שנערכו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, אתמול (רביעי) פורסם ב"הארץ" כי נתניהו אמר למוזס שאם יכתוש אותו לפני הבחירות, הוא יטפל בו. בנוסף לכך, במסגרת הדיונים על הדיל – לפיו נתניהו יזכה לסיקור הולם בתמורה לחוק "ישראל היום" - מוזס הציע לנתניהו לבחור כמה עיתונאים מטעמו, והבטיח להעסיק אותם בכלי התקשורת של הקבוצה באופן מידי.

      מוזס, כך על פי הפרסום, היה ספציפי ממש, ואמר שהיה שמח להיפטר מהעיתונאי יגאל סרנה, אך הבהיר שמדובר בעניין מורכב. כזכור, בין השניים מתנהלת בימים אלו תביעת דיבה על סך 280 אלף שקל - תביעה שהוגשה הרבה אחרי הפגישות המתוארות - זאת לאחר שסרנה טען בהודעה שפרסם בפייסבוק כי רעיית ראש הממשלה הורתה לנתניהו לרדת מרכבם המשותף בעת שנסעו בכביש מספר 1.

      יגאל סרנה, נוני אמר ש"היה שמח להיפטר ממך, אבל שהעניין מורכב".

      סרנה: "זה שעשע אותי בעיקר. זה לא חדש בשבילי - ההתנהלות של ביבי עם התקשורת - כך שזאת לא הייתה הפתעה".

      ומה עם מה שמוזס אמר?

      "אני בזמנים מסוימים הייתי לצנינים בידיעות כי אני שמאלני מוצהר ואני אומר את מה שאני חושב, ולפעמים זה לא נוח. גם פוטרתי כבר. אלה דברים גלויים. פוטרתי לפני כמה שנים וכתוצאה ממאבק ציבורי ומשפטי חזרתי לעיתון. מאז הכל על מי מנוחות. אני כותב מה שאני רוצה. הטור שלי מופיע כמו שהוא נכתב, מלבד תיקונים קטנים של הגהה או עריכה. לי נוח במקומי".

      אבל מה אתה חושב על כל הפרשה – דווקא מהכיוון של מוזס לא פחות משל נתניהו?

      "ידיעות היה העיתון הכי נפוץ וגדול הרבה שנים, ואז הופיע בזירה דבר שאני לא קורא לו עיתון אלא חיידק טורף. עלון חינם כזה. 'ישראל היום' הותקן על ידי טייקון מנוול, שיכול להפסיד 750 מיליון שקל בכמה שנים בלי להניד עפעף, רק כדי להשמיד את העיתונות וחופש הביטוי – זה לדעתי הפיל הגדול שבחדר. זה מגמד את שאר הדברים בעיני. מוזס נלחם על חייו ועל חיי המפעל המשפחתי - והגענו למה שהגענו. זה לא התחיל מידיעות אחרונות".

      זה לא כזה משנה מאיפה זה התחיל.

      "אז מאיפה שאנחנו נמצאים כיום, אולי התחיל זו לא המילה הנכונה פה. אנחנו נמצאים כיום בשוק שבמרכזו ניצב פיל חינם ענק שמשמיד את כל הסיסטם".

      ארנון נוני מוזס המוציא לאור של קבוצת ידיעות אחרונות, ינואר 2010 (מגד גוזני)
      "נוח לי במקומי". נוני מוזס (צילום: מגד גוזני)

      אבל מה המטרה בלהילחם על העיתונות ועל המפעל חיים שלך – אם אתה מזנה אותו ככה?

      "למה את עובדת בוואלה? כי זה מה שיש כרגע. אנחנו כולנו צריכים לשאוף לזה שהתקשורת תשחרר מההשפעה המזיקה שלדמות כמו רה"מ שהוא גם שר תקשורת וגם חותר להטיל את חיתתו על כל חלקי המערכת פשוט כדי להשתיק את חופש הדיבור כמו שהוא מנסה להשתיק אותי בתביעת הדיבה".

      לא הבנתי. מה ההבדל העקרוני בין שליטה של פוליטיקאי לשליטה של המו"ל - שמייצג את האינטרסים העסקיים שלו בעיתון?

      "פוליטיקאי לא אמור לשלוט בעיתון".

      מה ההבדל בלשרת את האינטרסים של הפוליטיקאי לעומת לשרת את האינטרסים של המו"ל?

      "כי מו"ל כמו נוני שהוא כבר דור 3 בעיתונות מבין הרבה יותר טוב מפוליטיקאי את ההבדל בין עיתון לבין הפוליטיקה שלו. יכול להיות שלפעמים יהיו סטיות, לפעמים זה מחלחל אבל עדיין בתוך הטון יש מסורת ויש אתיקה מסוימת שאתה מתכנס סביבה. לעומת זאת לפוליטיקאי אין מחויבות לכלי התקשורת. הוא משתמש בו רק ככלי זמני, וזה הבדל עצום בין פוליטיקאי למו"ל ואני לא רואה שום סימטריה ביניהם".

      מוקדם יותר אמר סרנה בראיון לאילנה דיין בגל"צ כי "בית 'ידיעות אחרונות' גדול מנוני. בניגוד ל'ישראל היום' בבית 'ידיעות אחרונות' דברים מתנהלים עדיין אחרת". אתמול פרסם נחום ברנע בשער 'ידיעות' כתב מעין הגנה לעיתון ולמו"ל תחת הכותרת "כולם חשודים", שבו ציין כי "מו"ל לא יכול להבטיח לסרס את הכתבים בעיתונו – זה לא יקרה". בנוסף, ברנע כתב בטורו כי "עד היום מוזס לא חיווה באוזני את דעתו על מילה אחת שכתבתי, לא ביקש להוריד ולא הציע להוסיף. אני מכיר לו תודה. לא כל מו"ל היה נוהג כמוהו".