חילופי האש נמשכים: "גם קוראי 'הארץ' זכאים לשמוע את האמת"

נמשכים חילופי הדברים בין "הארץ" ל"ידיעות אחרונות" בצל פרשת נתניהו-מוזס, הפעם על גבי העיתון: לאחר הטור שפירסם הפובליציסט ב.מיכאל (מיכאל בריזון) ביום שישי האחרון ב"הארץ" – ובו טען בין היתר כי "ידיעות אחרונות" ניהל מלחמה מול נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, ומול תובעיו ושופטיו של חיים רמון - הבוקר (ראשון) התפרסם ב"הארץ" טור תגובה של הכתב והפרשן המדיני של "ידיעות אחרונות", שמעון שיפר ובו הוא משיב לטענות ואומר כי המאמר "מלא טעויות עובדתיות".

בריזון מתאר בטור כיצד העובדה שדניאל פרידמן כתב סדרת מאמרים ל"ידיעות אחרונות" תרמה למינויו מאוחר יותר לתפקיד שר המשפטים. הוא טוען כי "ככל עיתונא?י 'ידיעות', גם אני שמעתי כמובן על 'ערוגת הפרחים המוגנים' של נוני מוזס. רשימת אישים וחברים שנהנים מיחס מועדף. לא טרחתי לבדוק מה נכון ומה לא נכון, מי ברשימה ומי לא. כתבתי כל מה שחשבתי כי ראוי שאכתוב. סביבי שמעתי עמיתים מתלוננים שמאמריהם נעלמים לעתים בדרך אל הדפוס. בי לא נגעו".

הוא הוסיף כי "בעולם המשפט התנהלה אז מלחמה מרה. שר המשפטים פרידמן שפע הצעות ורפורמות לסירוס בית המשפט העליון. מולו ניצבו ברק ותומכיו, שביקשו להגן על בית המשפט. תימרות עשן עלו מן הקרב. ואז גוייס שחקן חיזוק אמריקאי לעזרת פרידמן. ריצ'רד פוזנר שמו. שופט, הוגה, שמרן קיצוני, מוזר. עד כמה מוזר? מוזר עד כדי תמיכה בסחר בילדים "בתנאי שוק חופשי", ובעינויים".

לטענת בריזון, לאחר פרסום תרגום מאמר של פוזנר – "כולו התקפה פראית על ברק" – הוא התעצבן ופנה אל מי שהיה אז עורך מוסף השבת (וכיום עורך העיתון), רון ירון, ואמר לו שהוא מתכוון לכתוב מאמר תגובה לפוזנר. ירון ביקש ממנו לא לעשות כך, ואמר למיכאל: "אני צריך להסביר לך מאיפה הגיע המאמר של פוזנר? אתה לא מבין מי הנחית אותו עלי?...בבקשה, אל תסבך אותי אתו". בנוסף, בריזון טוען כי מוטי גילת אמר לו שאם ימשיך לכתוב ככה על "החברים של בעל הבית" – הוא ימצא את עצמו מפוטר כעבור חודשיים, מה שאכן קרה רק כעבור 8 חודשים לטענתו בטענה של "קיצוצים בעיתון".

בתגובה לטור של בריזון, שיפר פירסם טור תחת הכותרת "כך הוא עובד על כולם. תשובה לב. מיכאל" ובו כותב כי "כחלק מקמפיין 'הארץ' נגד 'ידיעות אחרונות', פורסם בעמודים אלה מאמרו של ב. מיכאל, תחת הכותרת "כך זה עבד". מאחר ואני מעריך את הכותב הופתעתי מהדברים ולכן מיהרתי לבדוק עם עורכי ידיעות, האם יעלה על הדעת שב.מיכאל הגדול לא דייק. התשובה שקיבלתי: מלבד המשפט "גם אני כתבתי בידיעות אחרונות", המאמר שלו מלא טעויות עובדתיות. אני משוכנע שגם קוראי 'הארץ' זכאים לשמוע את האמת".

שיפר מציין כי בניגוד לטענה של בריזון על כך ש"'ידיעות אחרונות' גייס לעזרתו שופט מוזר בשם ריצ'ארד פוזנר לכתוב נגד אהרון ברק" – פוזנר נחשב לאחד המשפטנים הגדולים בארה"ב", וכי פוזנר לא כתב מאמר "בולשיט", שכן הוא התפרסם במקור במגזין האמריקאי היוקרתי "ניו?ריפאבליק".

בנוגע לטענה של בריזון, על כך שמאמרו של פוזנר פורסם כחלק מהתמיכה של ידיעות בפרידמן ובאולמרט, שיפר כותב כי הכותרת הראשית של ידיעות באותו היום עסקה בפרשיות אולמרט וכי הופיע מאמר ביקורתי של נחום ברנע, שפיקפק ביכולת של אולמרט לשרוד את דוח וינוגרד. בנוסף, שיפר טוען כי בריזון עזב את "ידיעות אחרונות" יותר משנתיים לאחר שפורסם המאמר של פוזנר. שיפר כותב כי באותה תקופה היה בידיעות גל קיצוצים על רקע מצבו הכלכלי, והוא התבקש לכתוב יותר או לקצץ מעט בשכרו, סירב והתפטר.

לבסוף, שיפר עוקץ את בריזון וכותב: "מיכאל כעס על עורך ידיעות שהחליט מטעמים אתיים להפסיק את הנוהג שבו הוא נסע כמה פעמים בשנה לחו"ל על חשבון חברות רכב, תמורת כתיבה בעיתון...גם היום, בעודו כותב ב'הארץ', נוהג מיכאל לנסוע לחו"ל במימון חברות מסחריות ולפרסם את רשמיו ב'גלובס'. וכך הוא העיתונאי היחיד שמצליח לכתוב בו זמנית בשני עיתונים מתחרים". "לסיכום, כותב שיפר, "נראה שראוי להוסיף לכותרת שניתנה למאמרו של מיכאל: 'כך זה עבד'. את המלים: '''על כולם'".

כזכור, מספר ימים לאחר שהפרשה התפוצצה, "הארץ" פרסם כתבה שבה עובדים לשעבר ב"ידיעות אחרונות" סיפרו על ההתערבות לכאורה בעבודה העיתונאית. בתגובה הפיץ לעובדי ידיעות העורך הראשי רון ירון, הודעה ששלח לעורך "הארץ" אלוף בן. בהודעה נכתב בין היתר: "אני מוכרח להגיד שהגעתם היום לשפל בנבזות ובחוסר הקולגיאליות. לגיטימי לסקר את הפרשה בעוצמה. ואם הדברים נכונים - אנחנו צריכים לחטוף. ובגדול. אבל הרישעות, השמחה לאיד והריר על השפתיים מעציבים מאוד".