"אם אין חיילים בגל"צ – אין גל"צ"

אחר תקופה ארוכה של הערכות, חששות ושמועות בה שמר את מסקנות הוועדה שהקים לעצמו, התקבלה ההחלטה הסופית של שר הביטחון - להוציא את גל"צ מצה"ל, וביום שלישי השבוע הודיע ליברמן שגל"צ תעבור להיות כפופה למשרד הביטחון. בהודעה נמסר כי "הדיון על מיקום גל"צ נערך לבקשת הרמטכ"ל איזנקוט, שביקש לבחון את הוצאת התחנה מידי הצבא, על מנת לאפשר לצה"ל להתמקד במשימות הליבה שלו".

ההודעה שיצאה לא הכילה הרבה פרטים על המהלך, ולמעשה כמעט ולא פירטה דבר. על פי הנוסח, כרגע ברור רק שיוקם צוות יישום שיעסוק בהעברת התחנה מיחידה צבאית ליחידת סמך במשרד הביטחון עד לתחילת מאי, ושמשרד הביטחון קרא להקמת מנגנוני בקרה "שיבטיחו את עצמאותה של התחנה ואת אי-תלותה המקצועית, התוכנית, והארגונית של התחנה". משיחות רבות שניהלנו השבוע עם בכירים במשרד הביטחון ובגל"צ, ניכר כי הם עצמם מצויים במעין ערפל קרב, וכי הם לא יודעים מה יקרה עם התחנה בסופו של המהלך. ואולם, מיד לאחר הוצאת ההודעה רשמית שכאמור לא סיפקה מידע רב, צצו המתנגדים למהלך, עם כמה טיעונים משכנעים.

אחד המתנגדים הבולטים הוא יצחק טוניק, לשעבר מפקד גל"צ וכיום מרצה לתקשורת במכללת כנרת. בניגוד למפקד אחר לשעבר של התחנה, אבי בניהו, שהביע השבוע דווקא תמיכה במהלך, טוניק אמר לוואלה ברנז'ה כי "טוב לא יכול לצאת מזה בכל מקרה. אני מאוד חושש מהמהלך, מכיוון שכל הרקע לעניין והשינוי הזה הוא לגמרי לא פשוט ומחייב שינוי חקיקה מאד משמעותי. רק הניסיון לשנות את החוק עלול לפגוע במעמדה של גל"צ". לדברי טוניק, "ברגע שמוציאים את גל"צ מצה"ל – כבר אין פקודות מטכ"ל. צריך לחוקק חוק שמסדיר את פעילות גל"צ".

טוניק חושש שבעידן הנוכחי המלווה בהתנפלות תמידית על התקשורת, כל ניסיון לחוקק חוק נורמלי שמאפשר תחנת רדיו שתשדר באופן בלתי תלוי ולא מושפע על ידי דרג פוליטי יהיה לא פשוט. "יש סיכון מאוד גדול שאם התחנה תעבור למשרד הביטחון, גם היא תהיה כפופה למנכ"ל המשרד, שר הביטחון יוכל לעשות בה מה שהוא רוצה, אלא אם יצליחו לייצר מערכת חקיקה או תקנות שמסדירות את זה".

טוניק התייחס גם לנושא החיילים שמשרתים בתחנה ואמר כי "אם אין חיילים בגל"צ – אין גל"צ. מה שמייחד את התחנה ועושה אותה מיוחדת ויצירתית זה השילוב לאורך השנים בין חיילים מוכשרים ורעבים ליצירת דברים עם עיתונאים מהשורה הראשונה כמו רזי ברקאי ויעל דן. כשאין את השילוב הזה – התחנה תהפוך לעוד תחנה חסרת ייחוד, כמו תחנה ברדיו אזורי". לטענתו, משרד הביטחון צריך להצהיר שהחיילים ימשיכו לשרת בתחנה, ושמסורת הקורסים והמיון לתחנה יימשך.

הצהרת שר הביטחון השבוע התקבלה, כצפוי, בהתנגדות מידית של עובדי התחנה ואתמול (רביעי) ערך דירקטוריון ארגון עובדי צה"ל ישיבת חירום, שבה הוחלט להסמיך את היו"ר משה פרידמן להוביל את המאבק בנושא ואף להכריז על סכסוך עבודה, כאשר בתחנה אף דנים בהכרזה על שביתה. גם ארגון העיתונאים הודיע כי הוא קורא לשר הביטחון "לא לבצע כל מהלך לפני שינוהל דיאלוג שקוף מול העיתונאים והעובדים, כדי להבטיח את המשך עצמאות המערכת העיתונאית".

בנוגע לסוגיית העובדים, טוניק סבור כי גם פה יש בעיה חמורה שצריך להתייחס אליה: "יש בתחנה אזרחים עובדי צה"ל ותיקים – טכנאים ועיתונאים – שמקבלים משכורת ופנסיה מצה"ל, ברגע שהתחנה תעבור למשרד הביטחון ייאלצו למצוא לזה פתרון. איך אפשר לקחת אזרח עובד צה"ל בגיל 60 ולהעביר אותו למשרד הביטחון - מה עם הזכויות שלו? פתאום הוא יהיה עובד מדינה, בדירוג אחר ועם תנאים שונים".

מי שהוביל את המהלך של הוצאת גל"צ מהצבא הוא הרמטכ"ל איזנקוט, זאת בניגוד לקודמיו בתפקיד שלא פעלו להוציא את התחנה מצה"ל. לכך מתייחס גם גורם צבאי בכיר המעורה בתהליך שאמר לוואלה ברנז'ה כי "הרמטכ"ל לא אהב שחיילים מראיינים פוליטיקאים. הוא אמר שזה לא בריא". הגורם סבור כי בגל"צ דווקא צריכים לשמוח מהמהלך: "האופציה האחרת הייתה סגירה. התחנה נשארת. צריך להתאים אותה לעידן הנוכחי".

בנוגע להשפעה על אופי התחנה, הגורם סבור כי זה תלוי בכמה דברים: האם ישמרו את העצמאות של התחנה, כיצד יתבצע הליך המינוי של בעלי התפקידים והאם יכפיפו אותם לשר. לטענתו, השאלה היא האם זה יהיה מנגנון עצמאי לחלוטין, שלשר אסור להתערב בו, או האם זה יהיה במסגרת משרד הביטחון, כאשר זה כפוף ישירות לשר הביטחון - ואז תהיה לו מעורבות משמעותית.

בהקשר זה, גורם בכיר בגל"צ אמר לוואלה ברנז'ה כי "עניין הכפיפות הוא רגיש מאוד, מאחר שאנחנו גוף 'מוזר' בצבא. יותר מהכל עצם השינוי, גם אם אינו רב השפעה, מייצר את הדרמה. בגדול זה יכול להיות גם אירוע שבראייה של שנים קדימה יהיה טוב לתחנה. זה בעצם אומר ששר הביטחון מכריז שהתחנה כאן כדי להישאר. חרב הסגירה שריחפה במשך שנים על גל"צ ירדה".

גם חוקר התקשורת פרופ' יחיאל לימור, מאוניברסיטת בר-אילן, מתנגד למהלך: "גל"צ היא תופעה אנומלית במדינה דמוקרטית אם התחנה תעבור לאחריות משרד הביטחון, זו עלולה להיות תופעה מסוכנת בחיים הדמוקרטיים כאשר לשר ביטחון יש תחנה שידור הכפופה, ואם תרצו – מעין 'תחנה פרטית'", אומר לימור לוואלה ברנז'ה.

הוא הוסיף כי "במבנה הקואליציוני הרגיש והשברירי שלנו עשוי התקדים הזה להוביל לתגובת שרשרשת בעייתית. השר לביטחון פנים יבקש גם הוא תחנת רדיו משלו שתשדר לכאורה לשוטרים, שר החקלאות יבקש תחנת רדיו שתשדר לחקלאים, שר הבריאות יתבע תחנה ששידוריה יהיו מכוונים לרופאים ולחולים בבתי החולים, וכמובן - שרת התרבות תבקש להקים ערוץ רדיו של תרבות שיהיה כפוף לה – וכך הלאה. ובקיצור: תחנה לכל שר".

פרופ' אורן סופר מהאוניברסיטה הפתוחה, שכתב את הספר "גל"צ" וראיין בכירים רבים בתחנה במהלך מחקרו, מתנגד אף הוא למהלך. סופר אמר לוואלה ברנז'ה כי אמנם אף אחד עוד לא יודע מה יהיו ההשלכות האמיתיות של המהלך, אך לטענתו ההכרזה עליו מהווה דרמה גדולה בנוגע לעתידה של התחנה. "הכל מתרופף בעצם. בכל שוק התקשורת יש מעין 'הרמת מסך' של הפוליטיקאים, ואנחנו רואים מה האינטרסים האמיתיים. אם בעבר היה חוצץ – הצבא – והתחנה הייתה כפופה לדרג הצבאי, אז עכשיו היא תעבור להיות כפופה לליברמן. הכל נהיה הרבה יותר בוטה וחריף, וכמעט שאין לך קריאת תיגר ציבורית על המהלך".

הוא תוהה מה יקרה הלאה ואמר כי "סביר להניח שזה לא יהיה יותר טוב. צריך לזכור שבשנים האחרונות התחנה כבר ניסתה לרצות את הפוליטיקאים, אז במובן הזה צפוי שהדבר רק יימשך. לגל"צ תמיד היה נרטיב שאומר 'אנחנו הכי חופשיים' כי אין עליהם לחצים פוליטיים או כלכליים – ועם ההודעה הזאת ההיבט הפוליטי חודר לתחנה בצורה הכי ברורה".