האם ימי קבוצת ה"פיפל מיטר" המסתורית עומדים להסתיים? סטארט אפ חדש מתיימר לשנות בקרוב את שיטת מדידת הרייטינג בטלוויזיה ולראשונה גם ברדיו. הרעיון נשמע פשוט, בסגנון "איך לא חשבו על זה קודם": אפליקציה שיודעת לזהות מה משודר בסביבתה. הן בטלוויזיה והן ברדיו, זאת בדומה לאפלקציית shzam שמזהה שירים.
את הרעיון הגה היזם משה רוזנפלד ומנכ"ל הסטרטאפ mber שי מימון, שחושף היום בפני וואלה ברנז'ה כי הם בעיצומו של הליך הרצה ומדווח על "פיילוטים עם שני גורמים מרכזיים מאד בשוק". כדי לגרום לאנשים להוריד את האפלקציה מתכוונים ב-mber לאפשר לכל מי שמוריד אותה למכשיר הסלולארי לצפות בנתוני הצפייה.
כיום נשלט שוק הפרסום בטלוויזיה המגלגל כמיליארד וחצי שקלים בידי המדידה המסורתית של ה"פיפל מיטר" שמותקן על הטלוויזיות. רבות כבר נכתב על קבוצות המיקוד האנונימיות שטיבן אינו ברור, ועל הקושי למדוד את החשיפה באופן מדויק. בישראל ישנם כ- 700 בתי אב אשר משתתפים במדגם ועל פיהם נקבע הרייטינג בישראל: לכל בן משפחה ישנו שלט מיוחד אשר עליו הוא לוחץ כל פעם שהוא רואה ערוץ טלוויזיה מסוים. המערכת אוספת את כל הנתונים במהלך היום, מעבדת אותם במהלך הלילה ופולטת את הדו"ח המסכם בבוקר למחרת לוועדת המדרוג. שיטה זו מצריכה התקנת חומרה מיוחדת בבתי האב הנדגמים, ומעוררת בעיות דיוק רבות, לכן היא נחשבת למיושנת ובעלת פגמים לא מבוטלים. למשל, אם בן משפחה סימן תכנית מסוימת, אך בזמן הפרסומות יצא לדבר בטלפון למשך 20 דקות. האם הוא חלק מהרייטינג? כן. האם הוא באמת נחשף לפרסומת מסוימת? ממש לא.
ברדיו המצב עוד יותר חמור מכיוון שישנו ואקום בנושא המדידה. למעשה, אין כיום מדידת רייטינג בעולם הרדיו בישראל, אלא רק מדגם ידני (סקר TGI) אשר ממלאים אותו אחת לחצי שנה ואשר בודק רמת החשיפה למותג בלבד. ברוב מדינות העולם המפותחות נעשית בדיקת רייטינג לרדיו, אך בשיטות יחסית מיושנות או בשיטת water marking או בשיטת ppm שתי שיטות המחייבות התקנת חומרה כדי לאפשר את קליטת הרייטינג אצל פאנל הנדגמים.
"הציבור שותף לקביעת הרייטינג ולא מקבל זאת כגזרה משמיים"
חזרה לאפליקציית "mber", אשר עתידה לאסוף את הנתונים און ליין ומתיימרת להציג את תמונת הרייטינג האמתית. "הדבר הכי מרגש בשיטה הזו, הינה העובדה שהציבור שותף לקביעת הרייטינג ולא מקבל זאת כגזרה משמיים. תארו לעצמכם את ההבדל בין עשרות אלפי אנשים, מכל המגזרים, הגילאים והאזורים בארץ שקובעים את מדדי ההאזנה והצפייה לבין מספר מצומצם כמו בשיטה הנוכחית", אומר יזם האפליקציה רוזנפלד. זו בשורה של ממש בעולם המדידה, שכן עד היום כל הערוצים, המפרסמים, מפיקי התוכניות וכו' חיכו לשעת בוקר מאורחת כדי להתעדכן. בשיטה החדשה, כל אחד יוכל לראות בכל שניה את המדד המדויק ולדעת אם התוכנית מצליחה או לא, מי התוכניות המתחרות העיקריות, ובאיזה דקה עזבו הצופים/המאזינים לתוכנית האחרת".
לאפליקציה החדשה, כך לדברי מימון, יש יתרון משמעותי נוסף. לדבריו, בשיטה הנוכחית, הציבור היהודי מועדף זאת מכיוון שאלו האינטרסים של הערוצים החזקים והמפרסמים. למעשה, הציבור הערבי, החרדי, הדרוזי, הנוצרי אינם פקטור המשפיע על תמונת הרייטינג, וממילא המפרסמים מפספסים את הקהל הזה. לטענת מימון, "בשיטה של WERATE כל תת מגזר כזה מיוצג ויכול להשפיע על התמונה - ובהתאמה, כל מפרסם. לדוגמא, אפשר יהיה לדעת מתי אנשים שגרים במרכז הארץ והם בין גילאי 35 - 45, מאזינים לרדיו ולאיזו תכנית, או מי הצופים העיקריים של "הישרדות" האם בני נוער, או
. דווקא צעירים מעל גיל 25".
טיפ לפעם הבאה שתיחשפו לנתוני הצפייה ב"אח הגדול"
ומה באשר לפגיעה בפרטיות? על פי מימון, שאלת אבטחת הפרטיות עמדה ביסוד בניית האלגוריתם והמערכת. "החברה הציבה שני מנגנונים חזקים לשמירת הפרטיות הראשון הוא שבמערכת החברה כלל אין יכולת לדעת מהו מספר הטלפון
של משתמש ספציפי. כל משתמש מקבל מספר אקראי הבנוי ממספרים ואותיות אשר בינו לבין מספרו האישי יש נתק מוחלט שאי אפשר לשחזר. המחסום השני הוא החשוב יותר הטלפון אינו שולח הקלטה למערכת ניתוח המידע. החברה מצליחה להבין איזה ערוץ טלוויזיה או רדיו פתוח בסביבת המשתמש רק מניתוח של נתונים דלים מאד אשר הטלפון מעביר למערכת".
מה השלב הבא?
החברה והאפליקציה כרגע בהרצה. הניסיון הנוכחי הוא לגייס עוד משתמשים כדי לנסות את האפליקציה בחוץ ולקבל תמונת מצב על הרייטינג בישראל. בשבועות הקרובים החברה תעלה עדכוני גרסה עם גרפים מהירים יותר, עם לוגו חדשני, ועם נתונים טובים יותר לאחר השיתוף הראשוני עם הציבור. אז בפעם הבאה ששמעתם ש'האח הגדול' זו התוכנית עם הרייטינג הגבוה ביותר תיכנסו ל-mber ותבדקו מה האמת".