פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המסר של דחיית ערעור סרנה: לא כל תביעה היא השתקה. פרשנות

      שופטת המחוזי בת"א אשר דחתה את ערעורו של סרנה מצאה לציין בראשיתו של פסק דינה את הכלל לפיו יש להקפיד על שוויון בפני החוק, אך היא הבהירה שהכלל החשוב הזה נכון גם כשמדובר בעשיית צדק עם בכירים וחזקים. ואלו לא המסרים היחידים שעולים

      ביבי נתניהו, ראש הממשלה שרה נתניהו יגאל סרנה (עיבוד תמונה)
      שורת תקדימים. יגאל סרנה ושרה נתניהו (צילום: וואלה! NEWS)

      אתמול (ראשון) נדחה הערעור שהגיש העיתונאי יגאל סרנה כנגד הפסדו בתביעת הדיבה שהגישו נגדו בני הזוג נתניהו. תזכורת קצרה: סרנה העלה לעמוד הפייסבוק שלו פוסט בו תיאר אירוע שלטענתו התרחש במהלך נסיעה של שיירת ראש הממשלה בכביש 1. הפוסט תיאר, כי במהלך הנסיעה נעצרה השיירה וראש הממשלה נדרש על ידי רעייתו לצאת מהרכב בו נסעו השניים. בכך הוצג נתניהו בחולשתו אל מול אשתו. בני הזוג טענו כי מדובר בפרסום שקרי וזדוני, והגישו תביעת לשון הרע נגד סרנה. בית משפט השלום מצא את התביעה מוצדקת וחייב את סרנה לפצות את בני הזוג בסך של מאה אלף שקלים, ואתמול נדחה הערעור שהגיש. ראוי להתעכב על כמה נקודות מעניינות מתוך פסק הדין.

      1) "מבחן בוזגלו", והפעם הפוך

      פעם, מזמן, כשהשם בוזגלו סימל את האיש הפשוט מן השוליים החברתיים של ישראל ולא הזכיר דווקא את הכדורגלן נוצץ שהוא גם כוכב ריאליטי, יצר פרופ' אהרון ברק את 'מבחן בוזגלו' המפורסם.

      בשתי מילים נוקבות תמצת ברק, אשר שימש כנשיא בית המשפט העליון, את תורת השוויון בפני החוק, לפיה שועי ארץ לא יזכו ליחס טוב יותר מבתי המשפט מזה שיזכה לו מר בוזגלו, האזרח הפשוט.

      שנים רבות חלפו להן מאז, אך פעמים רבות מדברים עדיין בפסקי הדין על חשיבותו של הכלל לפיו הכל שווים בפני החוק. גם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אביגיל כהן, אשר דחתה את ערעורו של סרנה מצאה לציין בראשיתו של פסק דינה את הכלל לפיו יש להקפיד על שוויון בפני החוק, אך היא הבהירה שהכלל החשוב הזה נכון גם כשמדובר בעשיית צדק עם בכירים וחזקים. הנטייה הטבעית היא לרחם על הצד החלש, הדל במשאבים, גורסת השופטת, ועל בית המשפט להבטיח שלא להטות את הדין כדי לסייע לחלש וחובתו להקפיד על שוויון במשפט.

      השופט אהרון ברק בהלווייתו של מנחם אלון, פברואר 2013 (יח"צ , מור שאולי)
      בוזגלו הפוך. אהרון ברק (צילום: מור שאולי)

      2) באמת תביעת השתקה?

      השופטת דחתה את ניסיונם של עורכי דינו של סרנה להציגו כדוד הנלחם בגוליית, ואת טענתם כי מדובר למעשה ב'תביעת השתקה', שנועדה להפחיד את סרנה עצמו וגם כותבים אחרים מלמתוח ביקורת על נתניהו.

      הרי לא מדובר כאן במשפט ארוך בו תאגיד ענק מתיש את הצד השני בשנים של דיונים משפטיים יקרים וארוכים, עד שהצד החלש לא מסוגל לעמוד במעמסה הכלכלית, אומר בית המשפט. יותר מזה, השופטת בוחרת להזכיר, כי סרנה גייס מן הציבור את מאה אלף השקלים אותם חויב לשלם לבני הזוג נתניהו, כך שכלל לא נפגע בכיסו כתוצאה מההליך המשפטי שהתקיים נגדו.

      ראש הממשלה בינימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה 3 בדצמבר 2017 (רויטרס)
      ראיות בנוגע לאופייה של הגברת? לא במקרה הזה. נתניהו (צילום: רויטרס)

      3) שמה של שרה לא צריך הוכחה

      בית המשפט קבע,כי הפוסט שפרסם סרנה עלול היה להשפיל את בני הזוג נתניהו בעיני האדם מן הרחוב, ולכן מרגע שסרנה לא הצליח להוכיח את אמיתותו נקבע שיש בו משום לשון הרע. סרנה טען, כי אם הדיבה היא בכך שבנימין נתניהו הוצג "כאדם חלש שאשתו שולטת בו" היה צריך לאפשר לו להביא עדים כדי להראות "מי היא המשיבה".

      הסבר קצר: קיימים מקרים בהם הנתבע בתביעת לשון הרע מבקש להוכיח כי לתובע, או לתובעת, אין שם טוב, ולכן אם ייקבע פיצוי לטובתם אמור הפיצוי להיות מופחת מטעם זה. כדי לטעון טענה כזו צריך התובע לבקש את פיצול הדיון בשלב מוקדם של המשפט. סרנה לא עשה כן, ובית המשפט כלל לא איפשר לו להביא ראיות בנוגע לאופייה של הגברת נתניהו. גם בית המשפט השלום וגם המחוזי הבהירו, כי לב העניין כאן הוא בפרסום פוסט שהוצג כדיווח עובדתי ("מעשה שהיה") ומשכך צריך היה סרנה להראות שהאירוע התרחש, ולכל הפחות לנקוט מראש באמצעים סבירים לשם בחינת אמיתות הפרסום. משלא עשה כן מדובר בהוצאת לשון הרע.

      4) פרסמתם בפייסבוק? קחו אחריות

      טענה נוספת שהעלה סרנה נגעה לחירות הביטוי ברשתות החברתיות. לפי הטענה לא חלים על פרסום בפייסבוק אותם כללים של לשון הרע שחלים על כתיבה בעיתונות המודפסת. בית המשפט דחה גם את הטענה הזו, וקבע שהשאלה אם יש בפרסום 'לשון הרע' לא תלויה בשאלה היכן פורסמו הדברים. הבדל יכול שיהיה רק בכל הקשור להיקף הפיצוי.

      כאשר הדברים מתפרסמים במדיה שנחשפת אליה קבוצה מצומצמת של אנשים, וכאשר מתייחסים לדברים המתפרסמים באותה מדיה בפחות רצינות, הנטייה תהייה להפחית את שיעור הפיצויים בגין הפגיעה. מכאן שכל מי שמפרסם דברים ברשתות החברתיות צריך לקחת עליהם אחריות, וגם זאת חשוב לזכור.