הכל התחיל בפוסט פייסבוק של עורך וואלה ברנז'ה ששמע את רזי ברקאי אומר בתכניתו בגל"צ בתגובה על ציוץ שהקריא "מה אומרים? לא אומרים". האמירה הזו הזכירה לו משהו. אה, כן, שבסוף השבוע הוא קרא את טורה של הפרשנית הפוליטית של "ידיעות אחרונות" סימה קדמון - שהשתמשה באותו ביטוי בדיוק.
ורטהיים תהה, איך יכול להיות שיותר משנה וחצי אחרי שטבעה אילנה דיין את הביטוי עדיין משתמשים בו? האם לגאגים אין מחזור חיים משלהם? מדוע המושג "פג תוקף" - שתקף לצנצנת ריבת חרובים - אינו מחזיק כשזה מגיע להגיג תקשורתי לעוס?
התופעה הביאה אותנו לתהות לגבי ביטויים שגורים נוספים שאבד עליהם הכלח, ולהכין את המדריך - הראשון מסוגו: ביטויים שצריכים להיעלם מהשפה העיתונאית ויפה שעה אחת קודם, כמו שקרה לביטוי ויפה שעה אחת קודם ויפה שעה אחת קודם. הנה הוא לפניכם.
פייק ניוז: למחוק. דווקא בגלל שזה ביטוי שממחיש עידן שלם על רקע בחירת טראמפ והפיכת האמת למשהו אופציונלי. מעבר לעומס של המילה, על כל פעם שמישהו משתמש בביטוי נכון יש 10 שלא. אין לי מושג לגבי המספר המדויק. מסרתי אינפורמציה לא נכונה.
לחשב מסלול מחדש: ביטוי שהחליף את להחליף דיסקט. אם אתה אומר את הביטוי הזה בטלוויזיה אולי כדאי להוציא ולהכניס אותך לחשמל.
גנרל חורף הגיע לישראל והביא עימו...: הביא עמו כתבות צבע משעממות. די עם הביטוי כי:
א. גם אם הייתה דרגה לחורף הישראלי היא לא הייתה גנרל. ב. זה ביטוי מתקופת נפוליאון.
הלכנו לישון עם X וקמנו עם Y: למרות השחר של יום חדש, השמאל הישראלי עוד לא התגבר עם טראומת בחירות 96. מאז תמיד כשהולכים לישון הדבר היחיד שברור הוא שנקום עם פרשן שישתמש בביטוי הטחון הזה.
הבייס: הבסיס הפוליטי שנטחן עד דק. זה התחיל עם העיקרון של נתניהו שלא לאכזב את האחוז המסוים של בוחריו המושבעים שדורשים כך וכך (על פי סקרי עומק). ואילו היום התרגלנו כבר לבייס של העבודה, הבית היהודי ומרצ. ככל הנראה אנשים ספורים. שפה מקצועית של יועצים פוליטיים שהתדרדרה לשיח ולהיפך.
מבולבלים? גם אנחנו: ביטוי שחדר לשפה כעשור והגיע הזמן לוותר עליו. אולי אולי יש אדם אחד שיכול לומר את זה עדיין, ויש מצב שמותר גם לגיא זוהר. מבולבלים? גם אנחנו.
על פי מקורות זרים: זה התחיל במדיניות העמימות הגרעינית של ישראל ופעפע לכל פעם שרוצים לספר משהו שאסור. הגיע הזמן לוותר על שם הקוד ופשוט לומר שרויטרס מדווחים. או שבעולם מדווחים, או בעולם מדווחים אולם בישראל יש מדיניות צנזורה מגוחכת וכנראה לאף אחד אין אינטרנט.
רץ ברשת: שום דבר לא רץ ברשת. לכל דבר יש מקור. רץ ברשת הוא שם קוד של "אי אפשר לדעת מאיפה זה הגיע ואיך נברר כשאנחנו בסך הכל עיתונאים שצריכים לעלות מהר עם התוכן שלא יצרנו.
ויראלי: אחיו המטומטם של רץ ברשת. ויראלי הוא משהו שמתפשט מהר ברשת וגוף התקשורת שלכם צריך למצוא למה התוכן ויראלי ולא לספר שהוא פופולרי. אם כותרת אז יותר: "האיש שמגדל 400 חתולים". במקום "ויראלי: חתולים".
ירי בתוך הנגמ"ש: הביטוי המצוין של נפתלי בנט מבחירות 2013 מיצה את עצמו. הלוואי שהפעם האחרונה שכתב ישתמש בביטוי תהיה האמירה שלי שאני יודע שאני יורה בנגמ"ש, אבל די. הדבר נכון גם לעורכי הומפייג' ועורכים עייפים בדסק.
הישראלי המכוער: שם קוד לאדם שמשאיר זבל בטבע או עושה משהו לא בסדר בחו"ל. ביטוי שמעבר לזה שהוא נמאס, מכליל על כולנו שאנחנו עשויים להיות מכוערים. פרסום ראשון: אפשר לסיים פסח ללא הביטוי ואפשר גם לוותר על הכתבה המשעממת של כמה הררי זבל השאיר אותו כונף בשמורות הטבע.
התמונות מדברות בעד עצמן: מיותר. התמונות מדברות בעד עצמן.
יש לכם עוד? אביב מזרחי מקשיב ב- https://www.facebook.com/aviv.mi
וב - arnaviv@ בטוויטר