"סיקור מחאת הלהט"ב וחוק הלאום - חציית הקו של התקשורת אל הכיכר"

כך לדברי יאיר שרקי, כתב "החדשות" ביום עיון של הרשות השנייה בנושא אמון הציבור. אילה חסון: "יש שלושה פוליטיקאים שפוגעים בתקשורת - נתניהו, לפיד וליברמן"; שמעון אלקבץ: "פני גלי צה"ל כפני קורס הטיס"

וואלה ברנז'ה
אמון הציבור בתקשורת (צילום: גיל דור)

"אנשים שאין להם שום מושג עיתונאי מאשימים אותנו בפייק ניוז רק כי זה לא תואם את האג'נדה שלהם ואלה גורמים לליבוי שנאה נגד עיתונאים", כך לדברי כתב המשפט של חדשות עשר אביעד גליקמן ביום עיון שערכה הרשות השנייה בנושא אמון הציבור בתקשורת בהשתתפות כתבים, עורכים, פרשנים ומגישים ממרבית אמצעי התקשורת בישראל. עוד הוסיף גליקמן כי "גם מקורות שלנו, שפעם היו נותנים מידע כבר לא נותנים אמון בתקשורת ומעדיפים להוציא את המידע דרך הרשתות בדרך שנוחה להם. היום, אם אני לא מספר את הסיפור בדיוק כפי שנתנו לי ובאותו הרגע, כבר יגידו שאין אמון בי ובתקשורת".

באירוע הציגה ד"ר מינה צמח את מחקר מכון "מדגם" לרשות השנייה שהעלה כי רמת האמון בתקשורת היא הנמוכה ביותר מכל המוסדות שנבדקו כאשר 64% מהציבור לא נותנים בה אמון או שנוטים לא לתת אמון. הגורמים העיקריים שתורמים לאי האמון בתקשורת הם דיווחים לא אמיתיים - פייק ניוז, הטייה פוליטית וחוסר בגיוון דעות. 43% מהציבור אמר כי בטלוויזיה יש תופעת פייק ניוז.

יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ' אמרה באירוע: "הציבור נותן אמון מוגבל בתקשורת פחות מכל גוף ממלכתי אחר. המצב הזה יוצר סדק משמעותי בחומת הדמוקרטיה ולכן מוטלת עלינו האחריות לשנותו. בעיניי מדובר במשבר חמור יותר ממשברים כלכליים או מדיניים. הרשתות החברתיות וריבוי האתרים הביאו עמם הרבה ברכות אבל לצד זאת גם אצבע קלה על ההדק לפייק ניוז, הצפת מידע שאמינותו שנויה במחלוקת והעדר היררכיה מוחלטת בדיווחים. כל בעל מקלדת הופך למקור מידע. תקופה זו עלולה הייתה להביא איתה תחושות של אובדן רלוונטיות לתקשורת. אני סבורה שההפך הוא הנכון. על כולנו, כל מי שאכפת לו מהתקשורת הישראלית, להבין שדווקא תקופה זו היא הזדמנות אדירה לצמיחה של כלי התקשורת ולתפקידים העיתונאיים השונים. אם רק נשכיל להחזיר את כלי התקשורת ל-DNA הבסיסי והייחודי שלהם: אמינות, איזון ואיכות, השינוי הזה יהיה לנקודת מפנה חיובית".

עוד באותו נושא

מסך ורוד: התקשורת מצדיעה לשובתים הגאים

לכתבה המלאה
אודי סגל (צילום מסך)

"הרשתות הן לא איום, הן הזדמנות"

"הרשתות הן לא איום, הן הזדמנות ומראות לנו במה הציבור מתעניין. הרשתות מזכירות לנו את הנתק שקיים בין האולפן לבין הבית"

יאיר שרקי מחברת "החדשות" אמר: "אמון הציבור הוא עניין של ימין ושמאל. אי אפשר לדבר על אמון בתקשורת בלי לדבר על ימין ושמאל וזהות יהודית. זה הסיפור עצמו. הקביעה מה הידיעה שפותחת מהדורה היא כבר הבעת עמדה. מה שקרה כאן עם מחאת הלהט"ב ובקטן יותר גם עם חוק הלאום, זה כבר מזמן עזיבה של הסיקור וחציית הקו של התקשורת אל הכיכר. התקשורת מייצרת את המתקפה על עצמה ואיבדה את האמון ביושר. הרשתות הן לא איום, הן הזדמנות ומראות לנו במה הציבור מתעניין. הרשתות מזכירות לנו את הנתק שקיים בין האולפן לבין הבית. בהתנתקות, שהייתה לפני שפייסבוק נהיה מה שהוא היום, היו שומעים קול אחד באולפנים היום כבר אי אפשר לברוח מזה".

אילה חסון מחדשות עשר אמרה: יש שלושה פוליטיקאים שפוגעים בתקשורת - נתניהו, לפיד וליברמן. נתניהו זה ברור, ולפיד למרות שהגיע מהתקשורת הוא פועל מאחורי הקלעים כדי לפגוע בתקשורת שמותחת עליו ביקורת". חסון הוסיפה כי "חלק מהביקורת של הציבור על התקשורת נכונה וטוב שתאמר. עיתונאים לא מורמים מעם ואם הביקורת ממקום נקי, עליהם לשמוע אותה. הבעיה מתחילה שיש רצון לסרס את יכולת הביקורת של התקשורת זה היה קיים תמיד ויהיה קיים תמיד. לא מתרגשת מזה. לתקשורת יש המון כוח והיא פלורליסטית וחזקה. צריך להיזהר שזה לא יגיע לענייני חקיקה. מציעה לא להתלהם כמו התוקפים של התקשורת כי זה מסוכן ויכול לערער יותר את התקשורת".

אודי סגל מרשת 13 אמר: "התקשורת בישראל נמצאת תחת מתקפה, אבל זה המצב הטבעי שלה. כשאנשים אומרים באחוזים נמוכים שיש אמון בה אותי זה מטריד. תקשורת בנויה על הטלת הספק ויחסי האמון עם הציבור נוצרים במגוון הכלים שלה. אנחנו נוטים לייחס את אמון הציבור בתקשורת לימין ושמאל. עמדתי היא אחרת. אני חושב שאין אמת אחת מוחלטת ושיש תופעה עולמית של חוסר אמון בתקשורת. הרשתות החברתיות שיטחו את הפירמידות אנשים אומרים לעצמם 'למה להקשיב לאודי סגל?' אני אפתח ערוץ ביו טיוב ואגיד מה אני חושב. לכן אנחנו כל יום צריכים להוכיח מחדש את האמינות שלנו. הציבור לא נותן אמון ועצם הדרישה להוכיח שאין פייק ניוז היא טובה ודורשת אחריות גדולה יותר מהתקשורת." סגל הוסיף: "אומרים שהציבור רוצה לשמוע חדשות טובות. אני חושב שזה פשוט לא נכון. בתכנית שלי אני משלב אייטמים טובים וחיוביים ולאחר מכן שבודקים את נתוני הצפייה רואים נפילה בצפייה בזמן האייטמים האלה".

שמעון אלקבץ (צילום: אודי פורטל)

"כמו שמתחת לקסדה לא מסתכלים אם יש כיפה, כך גם בתקשורת"

"אולי אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש, אבל כשרואים איך פוליטיקאים מסיתים נגד התקשורת אנחנו צריכים לתבוע מהם ממלכתיות ישנה"

חן ליברמן מחדשות 10 אמרה ביחס לקמפיין metoo: "אני חושבת שבקמפיין הזה התקשורת ויתרה על כמה שלבים בדרך. אם עד לפני שנה חיכינו שחשוד ייעצר, ואז יוארך מעצרו כדי לחשוף את שמו, היום מספיק שיש שלוש נשים כדי שנפרסם את השם שלו, מספיק שיהיה פוסט בפייסבוק והתקשורת תשתף פעולה ולא תישאר בצד. הרשתות החברתיות גם נותנות לנו מדד טוב לרייטינג. לתקשורת מסחרית היום אין גם יותר מדי ברירה אלא לשתף פעולה".

ליברמן הוסיפה: "יש היום תופעה של האשמת השליח. אנחנו מביאים את העובדות ואח"כ זה הופך לאשמת הכתב. אם אני מדווחת על סתימת פיות של מירי רגב, כועסים עליה וזו לא אשמת מירי רגב. גם אני מרגישה שכועסים עליי בציבור והחוויה שלנו היא כעס. אולי אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש, אבל כשרואים איך פוליטיקאים מסיתים נגד התקשורת אנחנו צריכים לתבוע מהם ממלכתיות ישנה. זו צריכה להיות הציפיה שלנו כשרואים מה נתניהו אומר וכותב על התקשורת הנתונים על האמון בציבור לא יכולים להיות אחרת".

שמעון אלקבץ, מפקד גלי צה"ל, אמר: "החלטתי להחזיר את צה"ל ל'גלי צה"ל' וזה בגלל העובדה שאמון הציבור בצה"ל גבוה. התקשורת הישראלית בכלל, חופש הביטוי והחשיפות נמצאת בעיניי במקום גבוה בעולם. גם נשיא וגם רה"מ ריצו ומרצים את עונשם בכלא בגלל תחקירים עיתונאיים. החשיפה היום מציבה סדר ולא צריך להתבכיין שהתקשורת הישראלית במקום בעייתי. היו לה תקופות שנשלטה הרבה יותר על יד הממסד והשלטון. היום ריבוי הדעות משמעותי יותר. נגמרו הימים שהייתה קבוצת אוכלוסייה אחת ששולטת בסיירות או בטייסות או בגל"צ. פני גלי צה"ל כפני קורס הטיס. כמו שמתחת לקסדה לא מסתכלים אם יש כיפה, כך גם בתקשורת. לא מסתכלים אם מי שחשף את הסיפור יש או אין לו כיפה. מה שקובע הוא סטנדרט עיתונאי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully