ישראל צריכה עוד פאודה, ולא עוד דנקנרים ופישמנים

ועדת פולקמן שפרסמה בשבוע שעבר את מסקנותיה נשארה תקועה עמוק-עמוק בתפישת עולם מיושנת בה ממשלה מלטפת, עוזרת, מקלה ופוטרת את בעלי ההון מחובות תשלום, והם ברוב טוב ליבם יחזירו את ההשקעה מתוך רצון טוב, או כפי שכתב רועי פולקמן: "רגולציה וולונטרית".

בעלי ההון, הטייקונים בחברות התקשורת העשירות ביותר בעולם, שנציגיהם בישראל משתכרים בעשרות מליוני שקלים ונחים על זרי הדיבידנד והאופציות, יהיו הגביר של תעשיית היצירה והתרבות המקומית והם שיחליטו אם וכמה להשקיע. השיטה הזו הרי מעולם לא עבדה.

שנים ארוכות אנחנו מבקשים משרי התקשורת והתרבות להכיל חובת השקעה ביצירות מקור על חברות הסלולר (פרטנר וסלקום) שמשדרות טלוויזיה, ועל תאגידי הסטרימינג הבינלאומיים (נטפליקס, אמזון) לטובת היצירה הישראלית. איך יכול להיות שהמסקנות הראשונות של ועדה שמטרתה לאסדר את ענף הטלוויזיה בישראל הן לפגוע ביצירה המקורית הישראלית? לרמוס אותה ולדרוס את פרנסת היוצרים, השחקנים וכלל העובדים.

חברות הענק האלה שמרוויחות מיליארדים על חשבון משלם המיסים הישראלי ועל חשבון היוצרים מקבלות הגנת ינוקא.

ברוב העולם המערבי, באיחוד האירופי, קנדה ואוסטרליה הבינו כבר ממזמן, ללא הגנה אקטיבית - התרבות המקומית תחוסל, והטילו רגולציה על גופי הענק. נטפליקס, שיש לה קרוב למיליון מנויים בישראל, חייבת להשקיע בתוכן המקומי בדיוק כפי שהיא נדרשת במקומות רבים בעולם שהכפיפו אותה לרגולציה מקומית. אם אפשר לדרוש מנטפליקס מע"מ, אפשר לדרוש ממנה תקציב ליצירה ישראלית.

מדינת ישראל עוברת במהרה לשידורים על גבי האינטרנט. בשנת 2015 סך מנויי שירותי הטלוויזיה בהוט וביס עמד על כמיליון וחצי, השנה אנחנו עומדים על כמיליון ומאתיים ובשנת 2025 מספר המנויים המוערך הינו 900 אלף, ירידה של כארבעים אחוז. מנגד, סך המנויים לשירותי הטלוויזיה האינטרנטיים עמד בשנת 2015 על כ-50 אלף, השנה על כ-500 אלף ובשנת 2025 צפויים למעלה מ-900 אלף מנויים.

אם בשנת 2015 הוט ויס נדרשו להפקות מקור בהיקף של 325 מיליון שקלים, היום הן נדרשות ל-240 מיליון שקלים, וצפויות לרדת ל-100 מיליון שקלים בשנה ובהמשך, עם השלמת המעבר של הוט ויס לשידורי אינטרנט מלאים, למחיקה מוחלטת של החובה להפקת תוכן מקומי.

ללא חובת השקעה - אפשר יהיה לסגור את הטלוויזיה בעברית. לא יהיו יותר פאודה, שטיסל, או שבבניקים. במקום להגדיל את חובה השקעה ביצירה הישראלית לטובת הצרכן הישראלי - מקטינים אותה - אין עוול גדול מזה.

שר התקשורת חייב להתקדם למאה ה-21 ולהחיל את החוק הקיים על כל שידורי הטלוויזיה ללא טריקים ושטיקים וללא הבחנה בטכנולוגיה באמצעותה הם משודרים. תקציב הפקות המקור בישראל מגיע אך ורק מחובתם של גופי השידור להשקיע אחוז קטן מהכנסותיהם העצומות לטובת הצופים.

שר התקשורת חייב להשתחרר מהפרדיגמות הישנות שנטמעו אי שם ב-2003 שהטבות למיליארדים טובות לכלכלה. הפרדיגמה הזו קרסה בכל תחום במשק הישראלי. ישראל צריכה דור חדש של יוצרים שיכתבו עוד פאודה, ולא עוד דור של דנקנרים ופישמנים.

שר התקשורת יועז הנדל, צריך להחליט אם הוא מגן על התעשייה המקומית, או חובר לבעלי ההון. במקום לרוץ לחגוג עם שחקנים ויוצרים ישראלים בהשקות חגיגיות ובפרסים בינלאומיים, הגיע הזמן שלך להילחם למעננו ולא למען הטייקונים. אנחנו לא נסתפק במילים ריקות מתוכן בהשקות חגיגיות.

* איתמר אביטן הנו מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה