דונלד טראמפ היה עבור רבים סמל לכל מה שרע בעולמנו: נרקסיסט, אגוצנטרי, נתון למצבי רוח, סובל מתסביך אב, מטריד מינית - אולי אפילו אנס, שונא מיעוטים, אנטישמי, לועג לנכים... וכמובן: מוכן להורות לתומכיו - אוסף של ימין קיצוני וגזעני - להשתלט על גבעת הקפיטול, אחרי שהמציא (עוד) פייק ניוז לפיהן הבחירות "נגנבו".
כל הרשימה הלא מחמיאה דלעיל (ולמען הסר ספק חלקים ממנה נכונים), הפכה למנטרה בפיהם של לא מעט עיתונאים בישראל לאורך ארבע שנות שלטונו של טראמפ. גם כאשר נקט הלה בצעדים שנחשבו טובים לישראל, למשל הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן, העתקת השגרירות האמריקאית לירושלים ופרישה מהסכם הגרעין תוך הכבדת הסנקציות על איראן, הוזהרנו על ידי בכירים בתקשורת הישראלית שמדובר במתנות רעילות, וממש כמו מתנות פיוס מגבר מכה - זה ייגמר רע מאוד, כך לפחות נמסר לנו מפי הגורמים המוסמכים ביותר בתיווך המציאות החדשותית לציבור הישראלי.
שתי מילות הקסם
וראו זה פלא, שתי מילים: "פאק הים" הפכו את טראמפ מפסיכופת מסוכן ליקיר האומה, עת הוצגו דבריו כהוכחה שנתניהו, שהוא כידוע שקרן כרוני, שיקר גם כשהציג את הפלסטינים כסרבנים, בעוד שהוא-הוא עיכב במו ידיו כל התקדמות במו"מ המדיני.
ממש כשם שהדברים שנאמרו ונכתבו על טראמפ הם אמת, אפשר שכך גם לגבי חלקים מהביקורת על נתניהו. הטענה כאן היא לא לפרשנות, אלא להפיכת מי שעד אתמול היה דמון מוחלט לאורים ותומים בכל הקשור לאמירת אמת. למה? כי הוא פנה נגד נתניהו - ובעקיפין גם נגד "הסרבנות הישראלית" הידועה, שהיא כידוע המכשול לשלום, לפחות על פי המאמינים בדת השלום בכל מחיר.
מרוני אלשיך עד לימור לבנת
נשמע לכם מוכר? אתם לא טועים: זוכרים את רוני אלשייך, המפכ"ל לשעבר? כל עוד ריקד עם ספר תורה בידו, נחשב למתנחל דתי לאומי מסוכן לציבור. ברקע שיחסיו עם מי שמינה אותו עלו על שרטון, הוא הפך לקדוש - שלא לומר: קדוש מעונה.
זוכרים אחד בשם אביגדור ליברמן? מה לא נאמר עליו? שהוא מושחת עד לשרשי ציפורניו, שהעלים עדי מפתח כדי שלא יעידו נגדו, שהוא מסוכן - מי לא זוכר את החיקוי המופתי של אסי כהן שהציג את ליברמן, ובכן - כמעין גרסה של "הדיקטטור הגדול", שהוא כידוע... כן, אתם כבר יודעים על מי מבוססת הדמות ההיא שגילם צ'רלי צ'פלין.
אך יצא ליברמן נגד נתניהו - והנה לפתע אותרג על ידי הבון טון של התקשורת בישראל. לנגד עינינו הפך הפשיסט המסוכן לשר האוצר הטוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. ושוב, אני לא טוען שליברמן אינו שר אוצר טוב (הוא כן!) אבל כצרכן תקשורת מעניין אותי יותר המהפך שהתחולל לנגד עיני המשתאות.
הייתי יכול להמשיך כאן לרשימה ארוכה של אישים, שכוללת שמות כמו אהוד אולמרט, לימור לבנת, רובי ריבלין, גדעון סער, זאב אלקין ואפילו נפתלי בנט בעצמו - אתם כבר יודעים מה המכנה המשותף לכולם, נכון? ברגע שבו "התהפכו" על נתניהו - ושוב, אני לא נכנס כאן אפילו לדיון האם בצדק מבחינתם או שלא, הם הפכו מסכנה לציבור לאורקלים - שאוי לנו אם לא נשעה לדבריהם.
אפשר שטראמפ הוא בדיוק כל מה שאמרו עליו בתקשורת הישראלית ואפשר גם שלפחות חלק מהתיאור הלא מחמיא היה מוגזם, מה שבטוח, הוא היה צריך לומר רק אברא-קדברא (גם אם בחר להשתמש ב"פאק הים") כדי לחזות בקסם התקשורתי הישראלי: אמור לנו עד כמה אתה עוין את נתניהו - ונגיד לך עד כמה אנחנו אוהבים אותך.