מה תהיה השאלה בסקר הבא: "האם אתה מסכים שערבי טוב זה ערבי מת"?

מגיל 10 אני צופה בחדשות בשפה העברית, עוקב אחרי כתבות, פרשנויות וסקרים, לומד על העולם שסביבי ועל החברה בישראל דרך מה שאני רואה בתקשורת. יצא לי לראות בעבר דברים שהרגיזו אותי, שהרגשתי שלא מייצגים נאמנה את החברה שלי ואת המציאות שאני מכיר מהיישוב שלי ומהמשפחה שלי. אבל אינני זוכר שאי פעם הרגשתי כמו שהרגשתי ביום שישי, כשראיתי את עמית סגל מציג את הסקר האחרון של חדשות 12.

הערוץ הכי משפיע וחשוב ובעל הרייטינג הכי גבוה במדינה הציג סקר ובו הוא שאל את הציבור שאלה עם ניסוח שקרי ומסית: "האם אתה מסכים עם הטענה שהממשלה נשענת על תומכי טרור?". הצגת שאלה כזאת לציבור רק מחזקת את מסע הדה-לגיטימציה וההסתה נגד נבחרי הציבורי הערבים ונגד כלל המצביעים הערבים, על ידי הצגת הנציגים הלגיטימיים של החברה הערבית בצורה מגמתית ושקרית. השקר הזה צבר תאוצה בגלל קמפיין ארוך שנים שהובילו בנימין נתניהו והליכוד כדי לפגוע בכוח הפוליטי של החברה הערבית אחרי עליית הרשימה המשותפת, והתקשורת ממשיכה לשתף איתו פעולה. שיתוף הפעולה התקשורתי הזה אינו חדש, אבל ביום שישי הוא הגיע לשיאים חדשים במופע של אלימות תקשורתית. מעניין מה תהיה השאלה בסקר הבא "האם אתה מסכים עם הקביעה ש"ערבי טוב זה ערבי מת"? או "האם אתה מסכים עם הטענה שהממשלה צריכה לעשות טרנספר ל"תומכי טרור"?

לתקשורת הישראלית יש אחריות על איך שהיא מייצגת את המציאות. ממש כפי שאני למדתי על החברה בישראל דרך התקשורת, כך צרכן התקשורת הישראלי לומד על האזרחים הערבים והחברה הערבית דרך מה שהוא או היא קוראים, שומעים ורואים בתקשורת. כאשר היא מציגה פאנלים בלי ייצוג ערבי כמו שאנחנו רואים כמעט כל שישי, כתבות מגמתיות כמו אלו שמסקרות מחאות בחברה הערבית או את אופן ציון יום הנכבה על ידי הסטודנטים הערבים, או כשהתקשורת מעניקה במה נרחבת ונוחה לדמות כהניסטית ואנטי-ערבית כמו איתמר בן גביר (שזמן המסך שלו גדול יותר מזה שמקבלים שרים וראשי סיעות), התקשורת למעשה הופכת להיות אחד החסמים בדרך לבניית חברה משותפת ושוויונית. זאת במקום למלא את התפקיד המקצועי והחשוב שלה במסגרת מה שאמורה להיות מדינה דמוקרטית.

ההתנהלות הזאת של חדשות 12 לא רק מעצימה את השסעים ואת הקיטוב בחברה הישראלית, היא גם מחריפה את משבר האמון בין האזרחים הערבים לבין התקשורת הישראלית המיינסטרימית בשפה העברית. האזרח הערבי מבקש לראות את עצמו מיוצג על המסך באופן הוגן ושיוויוני, כחלק אינטגרלי, לגיטימי וחיובי מהחברה הישראלית בכלל. התקשורת אמורה לתת יחס שוויוני והולם לכלל אזרחי המדינה ולפקח על עבודת רשויות החוק וגורמי הרשות המבצעת והמחוקקת - ולא לשתף פעולה עם קמפיין שמטרתו לחבל בכל ניסיון לשותפות פוליטית ולקידום חברה משותפת במדינה.

מאז השידור ביום שישי הרשתות סוערות ומאות אזרחים ערבים זועמים הגישו תלונות לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו כנגד ההסתה הפרועה של עמית סגל בפריים טיים הטלוויזיוני. הגיע הזמן שיקשיבו להם - התקשורת אמורה לשרת ולייצג גם אותם.

בשבילי ובשביל רבים מאזרחי המדינה גופי התקשורת וגם הרשות השנייה נמצאים במבחן חשוב שכרוך בשיפור היחס והייצוג ההולם של האזרחים הערבים והימנעות משימוש בטרמינולוגיה מסיתה שממסגרת את החברה הערבית כאיום על המדינה. התקשורת יכולה וצריכה להראות את המציאות - שהחברה הערבית היא חלק מהמדינה בכל תחומי החיים. אני ועוד מאות אלפי אזרחים ערבים מחכים לראות יותר פרשנים ערבים כמו מוחמד מג'אדלה ופרידה ג'אבר-בראנסי ויותר כתבות המתארות את המציאות המורכבת כפי שהיא דרך הפרספקטיבה של כלל האזרחים במדינה, בלי הדרה של מרכיב חשוב בחברה הישראלית, ובלי לשתוק מול הסתה שתורמת רק לעוד שנאה ושסעים.

ינאל ג'בארין הוא רכז פרויקט ייצוג האזרחים הערבים בתקשורת בעמותת סיכוי-אופוק, המקדמת שוויון ושותפות בין האזרחים הערבים והיהודים