"אומרים שרשת 13 ערוץ ביביסטי? אני חושב שזה בולשיט"

על הדימוי השנוי במחלוקת של הערוץ בו הוא עובד, על הבוז כלפי השיח הרדוד של "כן ביבי-לא ביבי", על מחאת יוקר המחייה ועל החיים האישיים. גיא לרר, מגיש "הצינור", מההצלחות הבולטות של "רשת", בשיחה נדירה בפודקאסט של המכון הישראלי לעיתונות. ראיון

14/07/2022
בשיחה מספר לרר על העבודה באכסניה שנחשבת לאנדרדוגית אולטימטיבית, על הדימוי ההולך וגובר שלה כביביסטית, על עתיד הטלוויזיה המסחרית וגם על החיים באזור הנוחות, לא רק זו המקצועית - אלא גם הכלכלית

ב-15 ביולי 2020, בעקבות הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוכנית של חלוקת כ-750 שקל לכל אזרח, פתח מגיש "הצינור" גיא לרר גיוס המונים הקורא לאנשים שפחות זקוקים לכסף, לתרום אותו לטובת אחרים הנמצאים במצב כלכלי קשה. הפרויקט פורסם בעמוד הפייסבוק של התוכנית ולאתר "giveback" של הדסטארט תחת השם "תעבירו את זה הלאה", עם יעד גיוס של כמיליון שקל. הסכום שנאסף עד סוף הקמפיין עמד על 18,515,314 שקל.

הקמפיין הזה מסמן אולי יותר מהכל את המהפך שעבר איש הטלוויזיה הוותיק ממגיש די קשה להגדרה, לעיתונאי שמוביל שינוי.

ככל הנראה גם לרר עצמו זיהה את הפוטנציאל בהמצאה הזו מחדש, והחל מפברואר 2022 הוא מוביל בתוכניתו מחאה נגד יוקר המחיה, במסגרתה הוכרז קמפיין לחץ ציבורי, אשר כונה - "מרד הפסטה", אף הוא חולל שינוי כשהכריח את חברת אסם לבטל את עליות המחירים שתכננה ערב חג הפסח.

המעניין הוא שאת כל הדברים הללו לרר מצליח לעשות בלי גרם של חשיבות עצמית, עם אפס פאסון ועם שמירה על הומור עצמי בריא והומור בכלל. אולי זו הסיבה שגם בקרב על הרייטינג הוא אחד האיים הבודדים שמספקים לרשת 13 הצלחה יציבה לאורך זמן.

בשיחה בפודקאסט "תיקטוק" של המכון הישראלי לעיתונות, מספר לרר על העבודה באכסניה שנחשבת לאנדרדוגית אולטימטיבית, על הדימוי ההולך וגובר שלה כביביסטית, על עתיד הטלוויזיה המסחרית וגם על החיים באזור הנוחות, לא רק זו המקצועית - אלא גם הכלכלית. חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתב. האזינו לשיחה המלאה.

"לי ברמה האישית קשה לקום בבוקר ולדעת שאני עושה את מה שעשיתי אתמול. זה כמעט פאק באישיות שלי. גם כשאנחנו נכנסים לתחקיר קשה ומורכב אז אחרי חודש זה כיף לי שאני יכול לעשות תוכנית שכולה שטות וכיף. המיקס הזה נותן לי אוויר לנשימה"

נתחיל בשאלה שהיא עובדה: מאבקים משפטיים, ציד של נוכלים, מחאת הפסטה, שי אביטל, האח הגדול - אתה בעצם מגיש תוכנית בלי ליינאפ.

"זה לא סוד שאנחנו מתמודדים כמה שנים עם בעיית מיתוג. כשעלינו עם התוכנית בהתחלה בערוץ עשר היו אומרים לי אחלה, יפה אבל מה זה הדבר הזה. בוא תנסה להסביר כי זה ברדק. הבנתי שזו בעיה ולא הצלחתי להתמודד איתה. אנחנו כמערכת רוצים כל פעם להתעמק בכיוון אחר. ואז אמרתי לעצמי בואו נהפוך את הבעיה הזו ליתרון. הארי אני מתמודד עם זה שכל יום אנחנו מקבלים קהלים מתוכניות שונות לגמרי, זה יכול להיות האח הגדול או המקור, יום אחר יום, והיכולת לשנות ולהחליף את עורנו היא יתרון, בוודאי מול תוכנית שממותגת רק תחת נושא אחד. אבל אני מסכים - זאת בעיה".

ליינאפ אולי אין, אבל קשה להתעלם מהאבולוציה שעברה התוכנית מתמהיל של סרטוני חתולים והחלקות על בננה מיוטיוב לפורמט אקטיביסטי של ממש. איך בעצם קרה המעבר.

"יש קו מקביל שהוא האינטרנט עצמו. כשאני הקמתי את הצינור לא היה פייסבוק. מה שהיה זה דודות ששולחות סרטונים במייל, והעניין היה להביא את זה לטלוויזיה. ואז האינטרנט צמח ואיתו הרשתות והאקטיביזם ברשתות, ועדיין - תרבות הרשת והשטויות האלה מתאימות את עצמן לפי התקופה. לי ברמה האישית קשה לקום בבוקר ולדעת שאני עושה את מה שעשיתי אתמול. זה כמעט פאק באישיות שלי. גם כשאנחנו נכנסים לתחקיר קשה ומורכב אז אחרי חודש זה כיף לי שאני יכול לעשות תוכנית שכולה שטות וכיף. המיקס הזה נותן לי אוויר לנשימה, ויכול להיות שגם לצופה יש בזה יתרונות".

אבל עיתונות דורשת מחויבות, גם כשקשה, ובתוך הוואקום שנוצר אפשר לדחוף המון תכנים לקידום רשת 13. הנה דוגמה אקראית מתוכנית ששודרה השבוע: אייטם לקידום האח הגדול, אייטם לקידום שף מתחלף, אייטם לקידום שנות ה-90.

"אף אחד לא מכריח אותי לעשות אייטמים על זה, המחשבה היא שירותיות לקהל שצפה בתוכנית שלפני. אם אני עושה תוכנית שהיא גם קלילה ואני יכול לתת וריאציה נחמדה על תוכניות בערוץ, אז למה לא? ולפעמים זה גם מעניין אותי. אני מודה ומתוודה שאני מדי פעם צופה באח הגדול. היו ברשת תוכניות בפריים טיים שלא עניינו אותי. אבל האייטמים האלו הם לא חצי מהתוכנית ואפילו לא מתקרבים לזה".

אז באופן מקרי יצא ששלוש התוכניות המצליחות של רשת הופיעו אצלך בתוכנית אחת?

"כן, זה כנראה היה ליינאפ קיצוני ואם כן זו שגיאה אישית שלי. אבל זה התמהיל וזה חלק מהעניין ואני מעדיף את זה מאשר אייטמים בידוריים שאני רואה ברשתות ומרגיש שהם לא אני".

אתה רומז למתחרה הישיר שלך ממול גיא פינס.

"לא... אני חושב שיש לנו רצון לבדל ולייחד. גם כשאנחנו עושים אייטמים בידוריים שאפילו גובלים לפעמים ברכילות אנחנו משתדלים שזה יהיה מהעולמות של רשתות חברתיות היותר אקסטרים ולא המיינסטרים של הבידור. בכלל, אני אוהב שוליים, והכל שאלה של בידול - בתחקיר, באקטואליה. האם זה תמיד מצליח? התשובה היא לא".

הראיון המלא. צפו

וידאוקסט - גיא לרר (מערכת וואלה)

"קביעות ויציבות היא ערך עצום"

דיברנו בעבר על תחקיר שי אביטל. לא הכחשת שהעובדה שמדובר בדוגמניות ובחומרים שיש בהם מן הצהוב משרתת אותך.

"זה לא היה תחקיר שנעשה בשביל הרייטינג. אבל זה מצחיק, כי בסוף, על סדרת התחקירים על הביטוחים הסיעודיים שהשקעתי בה את הנשמה שלי, לא תדבר. גם לא על פרויקט המענקים בקורונה עם חלוקה של 20 מיליון שקל. נכנסנו לקרביים של מדינת האין רווחה. זה היה עיסוק מאד קשה, כמעט מצלק נפשית. אני לא חושב שתשמע איש טלוויזיה שיגיד לך שכתבות כאלו על עוני ועל קושי הולכות יחד עם רייטינג.

"אבל אני לא אצטדק בשום צורה. רייטינג הוא תמיד שיקול משמעותי אצל כולם וישקר לך בבוטות מי שיגיד לך שלא".

אתה מאד אהוב, על ידי קולגות ועל ידי הקהל. אין בישראל הרבה מוסדות שעובדים כל כך הרבה זמן ושומרים על זה. מצד שני, אתה לא יוצא מאזור הנוחות שלך.

"אין דרך לעשות כמעט 3,000 תוכניות בלי שאתה מתרגש ומסתכל על כל תוכנית בחרדת קודש. אני חי את זה בכל נימי נפשי. זה לא ציני. תיאלץ להאמין לי.

"לפני עשור התראיינתי לאיזה עיתון ונשאלתי איפה אהיה עוד עשר שנים. עניתי - מה שאני עושה עכשיו. מבחינתי עד הפנסיה. כמובן שאני מנסה לשנות את התוכנית כדי שתתאים לי ומנסה להשפיע. אבל אני מאמין מאד במה שאני עושה ונהנה ממנו מאד. אנחנו בעידן מאד תזזיתי ומאמין שאנשים צריכים להתקדם גם בתוך עצמם, לא להיות כל היום במשחק סולמות וחבלים המגוחך הזה. דווקא בעידן הזה קביעות ויציבות היא ערך עצום. זו זכות עצומה".

"הספינה הזאת שטה". בית רשת 13(צילום: ראובן קסטרו)

"המפרסמים לא עושים טובה"

" בעבר אני זוכר בכי ונהי של ערוצים שמפסידים את התחתונים ומתחננים להזרמות הון של הבעלים. אני באתי מערוץ עשר. אני זוכר שערים נעולים, ושלשלאות ומכתבי פיטורים על השולחן. הדבר הזה לא קיים היום. הספינה הזאת שטה"

רבות דובר על הירידה בהיקפי הצפייה בטלוויזיה הלינארית ועל דעיכת הברודקאסט. נסה להמר לאן הענף הזה הולך בשנים הקרובות.

"אני כבר הכרזתי בעבר ברוב פאתוס על נשימותיה האחרונות של הטלוויזיה, והתבדיתי וטעיתי כי היא לא. הייתי בטוח שנראה כבר לפני כמה שנים שהנקניק הזה יפוזר ברשתות החברתיות ותימצא הדרך הכלכלית להחזיק את זה. אבל זה לא קרה, הטלוויזיה, במיוחד בישראל, שומר על הגחלת. אולי יש משהו באופי שלנו כחברה שרוצה להמשיך את שיחות המסדרון על מה היה באח הגדול, בחדשות או בחתונמי. הקהל מתבגר בטלוויזיה, זה נכון, אבל ככלל הדבר הזה קורה ואפילו מצדיק את עצמו כלכלית. בעבר אני זוכר בכי ונהי של ערוצים שמפסידים את התחתונים ומתחננים להזרמות הון של הבעלים. אני באתי מערוץ עשר. אני זוכר שערים נעולים, ושלשלאות ומכתבי פיטורים על השולחן. הדבר הזה לא קיים היום. הספינה הזאת שטה".

אתה מנסה לארגן מאבקים על יוקר המחייה - אבל אתה משדר בערוץ מסחרי שמירב המפרסמים שלו הם כתובת מרכזית ליוקר מחיה - אסם, שטראוס, יוניליוור וכו. אתה לא רואה את הסתירה?

"זו דרך אחת לנסח את זה. אני מאמין שהחברות מתפרנסות מהטלוויזיה לא פחות משהיא מתפרנסת מהן, מהעניין שהיא מייצרת. זה מטריף אותי ההתייחסות הזאת בכלל. ה'לא לפגוע במפרסמים'. זה אינטרס הדדי. הם לא עושים טובה".

זה לא נאמר סתם, אלא בגלל שהיו מקרים של התערבויות לכאורה בתוכן.

"יכול להיות שאני בר מזל ואני לא מספיק מעריך את זה שעבדתי בכלי תקשורת ומול מנכ"לים שבאמת שמרו על החופש העיתונאי שלי ולא העזו לבוא ולדבר איתי ולבקש להוריד את זה או את זה כי זה פוגע במפרסם כזה או אחר ואפילו לא דיברו או רמזו. אני יודע שהיו ניסיונות כאלו מצד חברות לפנות אליהם, גם באיומים בפגיעה של מיליוני שקלים. ועל זה הודיתי למנכ"לים באופן אישי ופומבי.

"אבל צריך לזכור שוב, יש כל כך הרבה מפרסמים, האינטרס של המפרסמים הוא לפרסם את עצמם. הם לא יכולים לאיים עלינו שהם יסירו קמפיין כי זה מארג של אינטרסים. הם לא מקיימים את הערוצים האלו כי חשובה להם התקשורת הישראלית והפלורליזם. אני חושב שכשחברה כמו אסם מבטלת את עליות המחירים בגלל קמפיין - אני עושה לה טובה. ובוא, היא לא נפגעת מביטול עליית מחירים של 5%. מקסימום שורת הרווח קצת נפגעת.

"אתן לך דוגמה. היה לנו סיפור על בנק גדול בישראל. התקשר אלי מנכ"ל הערוץ וביקש שרק אדבר עם המנכ"ל ואקשיב לו. דיברתי, ובסוף דבר לא השתנה. והכל שודר והיה בסדר. מעולם לא הורידו לי אייטם ומעולם לא התבקשתי לשנות פסיק בכתבה, או לעגל פינה".

אולי זה אמור להעליב אותך, שלא פונים.

"יכול להיות שבגלל שאתה מסקר את התחום הזה כל כך הרבה שנים, אתה רואה את מקרי הקצה ומקבל תמונה שככה המערכות נראות, שבהן יושבים מנכ"לים מפוחדים. אני רואה את הדברים אחרת. גם בוואלה, מה ראינו? החזרת מלחמה של העיתונאים שבסופו של דבר עמדו ואמרו שלא רוצים את זה. היה שם קרב. זו לא הנורמה. אני רואה כלי תקשורת חופשיים ומצב טוב של תקשורת חופשית שיכולה לעשות מה שהיא רוצה. אז זה חשוב לדבר גם על מה שלא בנורמה ועל המקרים החריגים, אבל אסור לשכוח את התמונה המלאה".

"אני אמור למדר אותו?". אב"ח(צילום: אתר רשמי, אלון בסקינד)

"עד לפני עשור התקשורת הייתה שמאלנית"

"כשאני מדבר עם אבישי בן חיים, שואלים אותי איך אני נותן במה לתועמלנים. אני יכול לא להסכים אתו על דברים, למרות שבתיאוריית ישראל הראשונה והשנייה שלו יש המן דברים נכונים. אבל גם אם הוא טועה, אני אמור למדר אותו?"

בוא נדבר על הפיל הגדול שבאולפן. אומרים שרשת 13 הפכה לערוץ ביביסטי.

"אני חושב שזה בולשיט. היו לי חברים מאד טובים במחאת בלפור שיום אחד באו להפגין מול הערוץ בין היתר בגלל הטענות לקשר בין נתניהו לבלווטניק (בעל השליטה ברשת 13 ד.ו.). ירדתי אליהם ואמרתי להם תגידו אתם נורמליים? אתם הוזים? מה שאתה מתאר זה ניסיון לגוון, לייצר עניין".

אבל למה תמיד הגיוון הוא לאנשי נתניהו.

"למה אנשים כמו אבישי בן חיים שדעתו היא שביבי הוא מנהיג ענק שונה מדעתו של מישהו שחושב שביבי הוא הצרה הכי גדולה של מדינת ישראל? ויש המון כאלו על המסך. אני אוהב שיש רביב דרוקר ואביעד גליקמן ואני אוהב שיש עזר כנגדם. איש תקשורת צריך להית מגוון וללכת לפי הסיפורים שמגיעים אליו. כל עוד זה לא ערוץ תעמולה כמו ישראל היום בעבר, שקם רק למטרה אחת, בעיניי גיוון ותמהיל הוא תופעה חיובית. גם אם יש אג'נדה כזאת, היא מגיעה מתוך רצון לגוון. עד לפני עשור התקשורת הייתה שמאלנית מאד והתמונה מתאזנת. גם אנשי שמאל בתקשורת מעדיפים מסך מגוון. זה היופי".

אז איך אתה מסביר את זה שהציבור לא קונה את זה. הוא לא בא אליכם בהמוניו. בסוף הוא מעדיף את ארץ נהדרת השמאלנית.

"הציבור מעדיף את ארץ נהדרת כי היא תוכנית מצוינת וסאטירה חדה ונוקבת. אגב, גם ימניים שמבקרים אותה רואים אותה. לדעתי נותנים יותר מדי משקל לפוליטיקה ופחות מדי לתוכן ולעריכה. אני רואה אנשים שכותבים בטוויטר שהערוץ ביביסטי או ההפך, אבל אם יש בעיות ברייטינג, זה לא קשור לביביזם או לדעות. אני לא מאמין בזה. אני חושב שאולי יש בעיה בבידול, בעריכה, בתמהיל, באפיון.
"בכלל, אני אוהב ביקורות, אבל לעולם לא אבין אנשים שכותבים לי 'איך אתה נותן במה' למישהו".


תן לי דוגמה.

"כשאני מדבר עם אבישי בן חיים, שואלים אותי איך אני נותן במה לתועמלנים. אני יכול לא להסכים אתו על דברים, למרות שבתיאוריית ישראל הראשונה והשנייה שלו יש המן דברים נכונים. אבל גם אם הוא טועה, אני אמור למדר אותו?".

אתה מצליח להגיד את כל זה ואיכשהו עדיין לא להסגיר את דעותיך הפוליטיות. קצת אולד סקול.

"אני לא מוצא את עצמי בתוך השבטיות הפוליטית הישראלית. אני בז לה. העמדות שלי לא מוצאות את הביטוי בפוליטיקה המקומית שהיא בעלת שיח רכלני. אני לא אגיד למה הצבעתי, רק יכול להגיד לך שאלו החלטות נועזות, על חלקן הצטערתי וחלק מהמפלגות לא קיימות יותר.

"בעיני המלחמה האמיתית היא המלחמה המעמדית. אם יש חברה שוויצרית שהולכת לגנוב לך מהכיס, זו מלחמה חשובה. אין לזה ביטוי בפוליטיקה הישראלית. זה הזוי. נתניהו יוצא היום ועושה קמפיין על יוקר המחיה. אתה, כשהמדינה בתקופתך הפכה לבין היקרות ב-OECD, אתה יכול לדבר על יוקר המחיה? למה שאשתתף במשחק הזה. אין פה שיח פוליטי על דברים שחשובים לאזרח. אני בז לכל השיח הפוליטי של כל השמאל וימין ולכל הכלום שזה מייצג".

צריך להגיד שבתקציב נמוך בהרבה משלו, הרייטינג הממוצע שלך צמוד למתחרה הישיר פינס, זאת בזמן שמרבית הרצועות אצלכם משיגות כמחצית מהרייטינג של קשת. אתה אחד הנכסים הכלכליים הבולטים של רשת 13. אתה מרגיש את זה גם בתלוש? אתה איש עשיר?

"לא. אני לא אדם עשיר. אני בשנים האחרונות מצליח להסתדר. אני לא באתי מרקע עשיר. אני מרוויח משכורת מצוינת, אבל בישראל המשכורת היא לא הסיפור הכלכלי שלך. אם ארוויח 4,200 שקל בחודש וסבתא שלי הורישה לי דירה בצפון ת"א - אז אני אולי אדם עשיר. אם הייתי מרוויח 200,000 ולא קיבלתי מההורים כלום. ואני אחסוך אחרי מיסים והוצאות נניח 20 אלף בחודש. עם סכום כזה לאורך כמה שנים אתה לא מתעשר. התעשרות קשורה למי את ומה הרקע שלך ופחות למשכורת שלך. אבל מצבי הכלכלי האישי הוא הדבר האחרון שאני יכול להתלונן עליו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully