1) הקרחת של חדשות 13
למי שלא קרא בוואלה! ברנז'ה לפני שבוע את הכיוון המסתמן אליו צועדת התקשורת הישראלית - כיוון של "מהדורת חדשות לכל דורש", הגיעו נתוני הצפייה השבוע והוכיחו כי היה מדובר כמעט בנבואה. ערב הצפייה הדרמטי ביום ראשון הוליד שני מנצחים ברורים: שרון גל במהדורה המרכזית של חדשות 14 עם נתון שיא שמעולם לא נראה בערוץ - 8.2%, ואיילה חסון בכאן 11 עקפה את המתחרים הקטנים והובילה את חדשות הערב לשיאים. גם אם מדובר באירוע חד פעמי (וככל הנראה מדובר במגמה) - מדובר לכל הפחות בקו פרשת מים.
מי שנותרה קירחת מכל הכיוונים היא רשת 13, שמנסה, כצפוי, להפוך את הלימון ללימונדה. לא בטוח שיש לה אפשרות אחרת, אלא להישען על גוויות הסנטימנט העיתונאי מימיי חדשות עשר, הרבה לפני שעיתונאי החברה נאלצו להתווכח עם שרון גל או ננזפו בשידור. יש להבין, לא מעט גורמים בחדשות 13 מתארים את פרישתם של גל והורדת תוכניתה היומית של חסון כ"משקולת שירדה" מגוף החברה. בעיניהם, דווקא המהפכה המשפטית הזרימה דם לפניה של חדשות 13 החבוטה, המייצגת כיום קו לוחמני נגד המהפכה.
ואכן, גורמים בכירים בחדשות 13 מאמינים שגודל השעה דורש התעלות מעל ספירת זוגות העיניים והתרכזות במלחמה נגד ההפיכה. בחברה מאמינים שסוף נוצרה עבורם הזדמנות חד פעמית לייצר את את אותה זהות אותה מחפש המנכ"ל הנכנס אבירם אלעד מאז נכנס לתפקידו. הפעם, בלי פאנליסטים מטעם בלפור או חברי כנסת מסיתים. אם תרצו, חברת חדשות למרכז-שמאל. עם קו ברור ובידול אל מול הממלכתיות של חדשות 12.
אלא שהמהירות בה בחדשות 13 נחפזים להציג את הנטישה כ"ניקוי אורוות" מרגישה לכל הפחות כשימוש ציני במילה עיתונות. רשת 13, שתחת משבר ניהולי חמור הצליחה לאבד תוך שבוע שני מגישים מרכזיים לטובת שני המתחרים העיקריים, מנסה לשדר באמצעות חדשות 13 "חזרה לאתוס עיתונאי". זה בסדר - אבל היה קל יותר לקנות את הסלוגן אלמלא עד לפני שבועיים מהדורות החברה היו עטופות בשתי תוכניות עוגן תומכות נתניהו, אחת מהן - "אזור בחירה" - הגה אלעד בעצמו. כשעו"ד דוד פורר, נעמה סיקולר וגיא בוסי ליהגו בעד נתניהו מדי שישי בערוץ, העיתונות לא הייתה חשובה? במילים פשוטות: אולי לפני שיוצאים בהצהרות על התמקדות בעיתונות, שווה להביא קבלות ולאתר את משה חזן הנכון.
לסיכום: אוטוטו שנתיים לתפקידו כמנכ"ל חדשות 13, במקום להוביל מהלכים אמיצים מיוזמתו או לייצר אפקט שובר שוויון כמו זה שביצע יוכפז עם העברת חסון לתאגיד, אלעד יכול כרגע לסמן וי צנוע על מהלך של החלפת כתב פלילים והצרחה (שנויה במחלוקת במבחן התוצאה) של מגישות המהדורה היומית בזו של סוף השבוע. ככה לא מנצחים מלחמה.
2) תאגיד השידור מציג: מחיר ההצלחה
תוך הבנה שהזמן הוא ה"מאני טיים" שלה, במהירות שיא, כמעט בחיפזון, העלו בתאגיד השידור את תוכניתה החדשה של חסון, שכאמור - הביאה עמה מאסת צופים מכובדת, ככל הנראה גם ירושה מרשת 13.
אין לזלזל בכך. מדובר בהצלחה מובהקת, שחתום עליה המנכ"ל גולן יוכפז. אלא שלהצלחה יש מחיר. מבלי להיכנס לאזורי ביקורת טלוויזיה, הפאנל - בחלקו הגדול גם הוא ירושה מליל שישי שלה - לא נראה או הרגיש כמו החלופה העיתונאית לה ציפו רבים מהצופים. לא בטוח שזה מקרי. בתאגיד, נכון לשלב זה, מכילים את הביקורת, ומזכירים כי המגעים עם חסון החלו הרבה לפני שבכלל הועלתה הכוונה לסגור את התאגיד או לפגוע בו.
מחיר נוסף אותו עלול לשלם התאגיד עלה דווקא בבדיקות פנימיות שעשו בחדשות 13 לאחרונה, ומצאו שחסון מביאה עמה קהל "צבוע" פוליטית, אבל לא בהכרח נאמן לפלטפורמה. בנוסף, לפי ההערכות, ישנו חלק נכבד בקהל הצופים המסורתי של ערוץ 11 - מבוגרים ממרכז ושמאל המפה הפוליטית - שעבורו חסון מהווה דווקא סדין אדום מבחינה עיתונאית. לא מן הנמנע שב-13 ינסו להביא אותם עכשיו אליהם.
3) הדאגות של קשת
גם בקשת צריכים להיות מודאגים. לפחות לפי נתוני השבוע, לראשונה, נדמה שהשינויים בהרגלי הצפייה מגיעים גם לשחקן הגדול, היציב והחזק בשטח. כרגע עדיין מדובר בטפטופים, אבל בקשת מכירים היטב את טיבן של מגמות, שמתחילות לעיתים בקול ענות חלושה ועלולות להסתיים במפח נפש. לא צריך להרחיק עד לפיאסקו "הקבוצה" בשביל להבין זאת; מספיק לזכור את ההצמדות של שרון גל (אז ברשת 13) לרפי רשף, ואת ההצמדות של "המטה" ל"פגוש את העיתונות" - שהובילה להדחתה של המגישה רינה מצליח ולשינוי מוחלט ברצועה.
כרגע קשת עדיין שומרת על פער ברור ומובהק במערכת החד קוטבית החדשה שנוצרה מול שלושה מתחרים קטנים. אך בקשת לא לוקחים סיכונים, ההערכות הן שכבר בימים אלו מנכ"ל קבוצת קשת אבי ניר ומנכ"ל ערוץ 12 חיליק שריר, נערכים לתסריטים שונים של זליגת צופים. לא מעט בכירים מעריכים שגם הקו העיתונאי המוצק והלעומתי של חדשות 12 למהפכה המשטרית הוא חלק מבידול מול המתחרים החדשים שנוצרו - חדשות 14.
4) העיקר שהתקשורת שמאלנית
ואחרי שאמרנו את כל זה, עדיין קשה לקבוע בוודאות כי החודש נופצה התזה לפיה לא ניתן לעשות מביביזם כסף בתקשורת. ייתכן מאד שהשינויים בהרגלי הצפייה בימים אלו הם בכלל תולדה של המהפכה המשטרית, שמצמידה את הצופים למסכים, בדומה לתחילת הקורונה.
אבל בתעשייה מודעים היטב לכך שבתנאי סף כלכליים נחותים מצליחים בערוץ 14 לייצר טלוויזיה נצפית ומדוברת, ובעלי המניות הן ברשת 13 והן בקשת 12 כנראה אוהבים דמוקרטיה - אבל אוהבים יותר להרוויח. האם בהנהלות הערוצים יוכלו לאורך זמן לאפשר תקציב של מיליוני שקלים לתוכניות ריאליטי או דרמה מושקעות, בזמן שפרק אחד עולה כמו ערב שידורים שלם אצל המתחרים? לא בטוח. גם לא בטוח (שלפחות לגבי הריאליטי), מדובר בבשורה ציבורית רעה.
דבר אחד כן בטוח: בסוף חודש בו ערוץ 14 הפך לשחקן מוביל - עדיין ידברו בו על התקשורת השמאלנית.