על הכוונת: הכיסים העמוקים של נטפליקס. מי באמת ירוויח ממיסוי הענקיות הבינ"ל?

בעוד שר התקשורת שלמה קרעי עדיין מחפש את דרכו, מדבר על שוק חסר תחרות ריכוזי מפלה ויקר, ולא מיישם פעולות להגדלת התחרות בשוק או לגיוון אפשרויות הצפייה של הציבור, משרד האוצר פועל במרץ באמצעות חוק ההסדרים כדי לחייב במע"מ את החברות הזרות המשדרות בסטרימינג. ביום חמישי הבא (27.4) תדון ועדת הכספים של הכנסת בפרקי המיסוי של חוק ההסדרים, לרבות ההצעה לחייב במע"מ את נטפליקס, דיסני פלוס ודומיהן.

הסכום הצפוי להיכנס לקופת המדינה בעקבות חיוב מע"מ של חברות זרות המעניקות שירותים אינטרנטיים כגון נטפליקס, דיסני, ספוטיפיי ועוד, מוערך במעל 500 מיליון שקל בשנה. לצד ההכנסות, המהלך בא להשוות את תנאי המס והתנאים הכלכליים של החברות הבינלאומיות, אל השוק המקומי. חברות התקשורת הישראליות טוענות בצדק כי היתרון של מתחרותיהן, פטור מהשקעה בתוכן מקומי יחד עם אי חיוב במע"מ, בנוסף לפערי הגודל הברורים, מציב אותן בעמדת נחיתות ופוגעים בתחרות ובשוויון.

מנגד, הטלת מס על חברות זרות עלולה לגרום לתוצאה של נטישת החברות הבינלאומית את ישראל. לדעתי מדובר באיום סרק שלא יתממש, מאחר וחברות אלה מרוויחות היטב מהשוק הישראלי, מה גם שמדובר בשוק אסטרטגי בראיה בינלאומית. לא צריך לוותר לחברות הזרות שכרגע לא משלמות מס, אבל כן צריך לעודד אותן להיכנס ולהישאר בשוק הישראלי לטובת הגדלת תחרות, שתיטיב עם כל השחקנים בשוק התקשורת, ובעיקר עם האזרחים.

הדרכים לעשות זאת מגוונות. ניתן לקדם מתן מענקים והקלות מס, בהתאם להיקף מנויים למשל, כך שתיווצר מלחמה תחרותית בשוק על איכות ושירות. לדוגמא, חברה שיש לה יותר מנויים תקבל מענק כספי, והתוצאה תהיה מלחמה חיובית על ליבו של הצרכן, שירות איכות ומחיר אטרקטיבי. למדינה יש אינטרס לעשות זאת כדי לא לתת לחברות כמו הוט ו-yes לשלוט בשוק הישראלי.

אזכיר כי לא מדובר בפעם הראשונה שהמדינה מנסה לקדם חיוב מע"מ עבור חברות טכנולוגיה בינלאומיות. עד כה, משרד האוצר נכנע שוב ושוב מול הזעם הצרכני ובעיקר מול הכוח של החברות הזרות שאיימו לעזוב את ישראל.

להבדיל מחברות ישראליות שמשלמות מע"מ בשיעור 17% על הכנסתם, החברות הבינלאומיות לא רשומות בישראל כעוסק, כלומר אין להם תיק מע"מ פעיל במדינת ישראל, ולכן לא ניתן לאכוף עליהם את תשלום המס. משרד האוצר ורשות המיסים מנסים לתקן את עיוות המס ולבצע שינוי חקיקה בנושא. החשש הוא שהתוצאה של חיוב במס על נטפליקס ודומיה תהיה שתוספת המע"מ תתגלגל אל הצרכן.

בבריטניה לדוגמא, רשות המיסים פתחה בחקירה כנגד נטפליקס בגין חשש לאי דיווח והעלמת הכנסות, כצעד שמראה על חוסר אמון בין הצדדים ונכונות של מערכת המס הבריטית להילחם בענקית התקשורת. יש לציין שבבריטניה מערכת היחסים בין המדינה לנטפליקס שוויונית יותר מאחר ונטפליקס גם משקיעה כספים רבים בהפקות מקור בריטיות, ויש לה אינטרס כלכלי להישאר במדינה.

בשוויץ לדוגמא עלה רעיון של "מס נטפליקס" שהציע כי אחוז מסוים מהכנסות החברות הבינלאומיות בשוויץ, יושקע בחזרה בתעשיית התקשורת המקומית, או שיומר בקנס כספי. גם פורטוגל וספרד מקדמות רעיון דומה, כך שניתן לראות כי האתגר בנושא הוא עולמי ולא רק מקומי.

השר קרעי הבטיח בנאום לתומכיו לפני החג לשנות את שוק התקשורת, אותו הגדיר כ"מפלה" ו"ריכוזי". במקביל הבטיח כי המחירים בשוק הטלוויזיה "יצנחו" וכן כי יפחית למינימום התערבות בתכנים ולא יפעל לסגירת ערוצים, ובאחד הראונות שלו הציע לקדם גרסה של "מס נטפליקס". הדבר האחרון שהשר רוצה הוא התייקרות שירותי נטפליקס או דיסני הפופולאריות, כמהלך שיהיה חרוט על שמו. אך גם הוא יתקשה להתעלם מהלחץ של חברות התקשורת שדורשות בצדק מבחינתן תחרות הוגנת.

מעניין יהיה לעקוב אחר המדיניות של קרעי ולא פחות מעניין יהיה לראות האם סמוטריץ וגפני ילכו בנושא עד הסוף, לאחר שנים רבות של ניסיונות כושלים בנושא. בכל המקרה, ההתפתחויות בשוק התקשורת צפויים לרתק לא רק מול המסך, אלא גם אתה אלה העוקבים והמושפעים מהנעשה מאחורי הקלעים, כמו את שאר הצופים ומשלמי המיסים.

יניב אנג'ל, שותף מנהל חטיבת המיסוי וחשבונאות בפירמת הייעוץ Auren ישראל